מה עושים כשהשותפים בחברה מסוכסכים?
לאחר שבשנת הקורונה נקלעו חברות רבות לקשיים והתגלעו חילוקי דעות בין בעלי המניות אם וכיצד לשוב לפעילות, עו"ד שי פיאדה, המתמחה בדיני חברות וחדלות פירעון, משיב לכמה סוגיות בנושא ומביא דוגמאות
סכסוך משפחתי שמתנהל לאחרונה בין בעלי המניות ברשת המטבחים הידועה, מטבחי סמל, חושף אותנו לסוגיה גדולה הרבה יותר בחברות רבות, במיוחד בתקופת הקורונה, והוא סכסוך בין בעלי מניות. סכסוכים כאלה יכולים לצוץ על רקע משפחתי בחברות, אולם לעיתים קרובות ושכיחות יותר, גם על רקע של אי הסכמה בנושא הזרמת כספים לחברה, דבר שבמקרים רבים מקשה על התנהלות החברה.
- הסכסוך במטבחי סמל: ביהמ"ש פסק שהאח לא ינהל את החברות המשותפות לו ולאחיותיו
- ועדת החוקה דנה בפתרונות אלטרנטיביים לסכסוכים עסקיים בצל הקורונה
- סכסוך בין מייסדי אתר מדלן; אמיר ווינשטוק: "דחקו אותי החוצה"
על רקע ניסיונותיהן של חברות רבות להתאושש ממשבר הקורונה ולחזור לפעילות שוטפת, מתעוררים לאחרונה סכסוכים לא מעטים בין בעלי המניות, שלעתים גורמים לשיתוק כלכלי של החברה. הסיבה העיקרית היא מצבו הפיננסי של העסק המפסיד והדילמה האם "להכניס את היד לכיס" ולממן את פעילות החברה, כדי שזו תמשיך לפעול.
עו"ד שי פיאדה ממשרד פיאדה, ליבוביץ-מאיר, המתמחה בדיני חברות וחדלות פירעון, מספר על סכסוך בין בעלי מניות במסעדה שנקלעו למצוקה כתוצאה מפעילות שקטנה מאוד בתקופת הקורונה עד שהמסעדה נסגרה והחברה שהחזיקה בה נקלעה להליכי פירוק. "בעלי המניות נותרו מסוכסכים באופן בו האחד מטיל את האחריות לקריסה על האחר", אמר פיאדה. "נותרו חובות לעובדי החברה שגרמו להגשת בקשת פירוק כנגדה".
דוגמה נוספת שמביא פיאדה היא בתחום חברות הפצה ושליחויות: "סכסוך בין בעלי המניות שפרץ גם כן מירידה בהכנסות ופעילות שהצטמצמה משמעותית וצורך בהזרמת כספים על ידי בעלי המניות, הביא להפסקת פעילות והותרת חובות. גם במקרה זה הוגשה בקשה לפירוקה.
סכסוך בין שותפים (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק
"קיימות מחלוקות נוספות שנמצאות תחת טיפולנו ובכלל, שעיקרן סכסוכים בין בעלי מניות סביב שאלת הזרמת כספים לחברה. סכסוכים אלה גורמים לכך שהחברות נקלעות למבוי סתום והיעדר יכולת לפעול באופן תקין, עד כדי שיתוק מוחלט. בין היתר בתחומים כגון חברות תעשייה מניבות, תעשיית הנדל"ן בהיבט חומרי בניין, חברות התחדשות עירונית ובנייה, קמעונאות (חנויות), מסעדנות ועוד".
למה חשוב לתת את הדעת כאשר נוצרים חילוקי דעות בין בעלי מניות בעסק על רקע מצוקה תזרימית?
"במצב כזה נוצר על פי רוב משבר אמון המקשה על פעולות בסיסיות, כגון ביצוע תשלומים לספקים, לעובדים ולרשויות, והדבר בא לידי ביטוי בזכויות החתימה של החברה שיש בהן לחייב את החברה בכל דבר ועניין. בדרך כלל נהוג כי זכויות החתימה יהיו של בעלי המניות יחד (לכל הפחות בפעולות מהותיות של החברה), כך שאם נוצרת מחלוקת ביניהם, החברה נקלעת למבוי סתום שבו לא ניתן להמשיך את הפעילות. במצבים חמורים יותר, כאשר מדובר בחברות ממונפות עם אשראי גדול, הסכסוך בין בעלי המניות השותפים בחשבונות החברה, מביא לעיתים להפסקת האשראי ולהעמדתו לפירעון".
האם בית המשפט מוסמך להתערב במחלוקת כזו?
"בוודאי. בסכסוכים מעין אלו ניתנים סעדים זמניים שיש בהם כדי לסייע להמשך הפעילות ולעיתים אף מינוי גורם מטעם בית המשפט, שיפקח על המשך הפעילות. כמובן שהדבר צריך להיעשות לבקשת אחד הצדדים, באמצעות פנייה מתאימה לבית המשפט הכלכלי ובהתאם לחוק החברות.
"לעיתים יחליט בית המשפט על 'הפרדת כוחות' בין השותפים על דרך של התמחרות. כאשר נוצר משבר אמון בין בעלי המניות, ניתן למשל לבצע התמחרות ביניהם ומי שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר יקנה את חלקם של האחרים. ישנה גם אפשרות של מינוי מנהל זמני, שיתפקד כנאמן על פעילות החברה במטרה שזו תימשך ובכך ניתן יהיה לנטרל את הסכסוך הפנימי בין בעלי המניות והנזק לחברה ימוזער.
עו"ד שי פיאדה? דוגמאות רבות צילום: שלומי קורן "החלטה על פירוק חברה כתוצאה מסכסוך בין בעלי המניות הוא צעד דרסטי, שייעשה רק אם אין פתרון אחר להמשך פעילותה והצלת החברה. אם החברה עודנה סולבנטית (יכולה לשלם את חובותיה), פעילה, מנוהלת ומתפקדת, הרי שלא מדובר במצב של חדלות פירעון ולכן לרוב לא יינקט נגדה צעד של פירוק. בפני בית המשפט עומדות מספר אפשריות לשם הסדרה של הסכסוך, בין אם הוא נוצר בשל קיפוח בעלי מניות המיעוט ובין אם בשל מחלוקות בין בעלי מניות שווים, היוצרת שיתוק לחברה".
האם בעלי מניות המיעוט נתונים להחלטתם של בעלי רוב המניות?
"הדין כמובן מתיר לבעל מניות מיעוט את האפשרות לפנות לבית המשפט בטענה לקיפוחו, והדבר מעוגן בחוק החברות, שמתיר למי שרואה עצמו מקופח כבעל מניות מיעוט לפנות לבית המשפט הכלכלי ולבקש סעדים מתאימים, חלקם אף פירוקה של החברה. הליך של בקשה לסעד מבית המשפט על קיפוח או עושק המיעוט, מתווה בדרך כלל סעדים שתכליתם למגר פעולות כאלה. כך למשל בסוגיות שבהן עושה בעל שליטה בחברה פעולות שלדעת בעלי מניות המיעוט פוגעות בחברה או בהם, נוצרת עילה להגשת תביעה בעילה של קיפוח המיעוט או במקרה של פגיעה בחברה בנסיבות מסוימות, הגשת בקשה לתביעה נגזרת שתכליתה להגן על החברה מפני בעלי השליטה".
אם יש לי 25% בחברה ושותפי האחרים מחזיקים ב-75%. אני מוכן להזרים את חלקי היחסי כדי להבריא את החברה אבל חבריי, שהם הרוב, אינם מוכנים. מה ניתן לעשות? "בדרך כלל, לא ניתן לחייב בעל מניות להזרים כספים בניגוד לרצונו וכאשר לא קיימת כל הסכמה או התחייבות שלו לעשות כן. במצב בו בעל מניות מיעוט מבקשים להזרים כספים בהתאם לחלקם היחסי בחברה, הרי שהדבר יכול להקנות להם נתח גדול יותר בחלקם בחברה לאור השקעתם (סוגיה של דילול). כמובן שהדבר תלוי הסכם המייסדים ותקנון החברה. עם זאת, במצבים בהן בעלי השליטה יסרבו לסייע להמשך פעילות החברה ובכך החברה תסיים את פעילותה ותיוותר עם חובות, ייבחנו פעולות שנעשו על ידי בעלי השליטה שהביאו את החברה למצב של חדלות פירעון ולדבר עלולות להיות השלכות אישיות עליהם".
האם יש דוגמאות לחברות שקרסו בגלל מחלוקות בין בעלי המניות?
"יש דוגמאות רבות למצב שבו חברה מפסיקה את פעילותה בהיעדר רצון או יכולת של בעלי המניות להמשיך ולהזרים לה כספים. דוגמה ידועה היא חברת בטר פלייס, מיזם המכוניות החשמליות שנקלעה להליכי חדלות פירעון בשל כך.
"בחברה אחת העוסקת בתחום ייצור מוצר טכנולוגי, שעבדה בעיקר מול גורמים בחו"ל, הקורונה הביאה להיעדר הזמנות, באופן שגרם לבעלי המניות להימנע מהמשך השקעה בחברה עד אשר הוגשה מטעמה בקשת פירוק, שכן החברה נקלעה למצב בו לא ניתן היה לפרוע את חובותיה".
