כך נדאג להנחיל לילדינו את הכישורים שהם צריכים

העשור הנוכחי, שהחל בסערת הקורונה, הדגים לנו שהעולם שלנו הופך מסובך ובלתי צפוי. האתגרים הולכים וגדלים והפתרונות מורכבים ומתוחכמים. כהורים, כמובן שהיינו שמחים "להוריש" לדור הצעיר עולם שקט ובטוח, אבל לאף אחד אין שליטה על העתיד. לכן, הילדים שלנו יהיו זקוקים לכישורים ולמיומנויות ברמה הרבה יותר גבוהה מאלו שאנחנו קיבלנו בזמנו בבית הספר.

במשך שנים חוקרים דיברו ודיברו על 'מיומנויות המאה העשרים ואחת' הללו, עד שבא ארגון ה-OECD והחליט לקחת את הנושא לידיים. מומחי הארגון ביצעו מיפוי מעמיק של עולם המבוגרים וזיהו מהם הכישורים הנדרשים כדי להצליח בעבודה ובחיים. ואז, פעם בשלוש שנים, הם מודדים את תמונת המצב בכל מדינה בעולם וקובעים האם בני הנוער שלה מוכנים לעתיד שעומד בפניהם.

תלמידים בכיתה צילום: רויטרס

למחקר הזה קוראים פיז"ה והוא בודק כישורים חשובים:

האם הילדים שלנו מסוגלים להשתמש במה שהם יודעים כדי להתמודד עם סיטואציות לא מוכרות ולפתור בעיות מורכבות, בתנאים של חוסר וודאות? היכולת לקחת את הידע הקיים וליישם אותו במציאות על מנת לפתור בעיות חדשות היא יכולת קריטית - החל מפרויקט חדש בעבודה ועד פיתוח של חיסון לנגיף הקורונה.

עד כמה בני הדור הצעיר יכולים ללמוד באופן עצמאי עולם תוכן חדש? במשבר הקורונה, ילדי בית הספר חוו טלטלה גדולה כשציפו מהם ללמוד לבד מהבית. תלמידים שידעו לעשות את זה, צלחו את האתגר עם פחות קשיים. זה גם מה שיידרש מהם בחייהם הבוגרים, כשיחליפו מספר מקומות עבודה ומסלולי קריירה.

כיצד הם מפגינים יצירתיות, מקוריות, חשיבה ביקורתית ועבודת צוות? היכולת לחשוב מחוץ לקופסא, לערער על מוסכמות קיימות ולשתף פעולה על מנת למצוא דרכים חדשות להתמודד עם בעיות, הן המפתח להבנה של מצבים מסובכים ולהגיע לפתרונות ולפריצות דרך.

תקופת הקורונה הבליטה את הכישורים הללו. ברגע אחד כולנו היינו צריכים להסתגל למציאות חדשה ולהתנהל בתוכה. זה לא מקרה שמדינות כמו פינלנד, ניו-זילנד, סינגפור, אסטוניה ויפן, הצליחו לשמור על החינוך שלהן ברמת תפקוד גבוהה גם במהלך המשבר. אלו מדינות שנמצאות בעשירייה הראשונה של המצטיינות בפיז"ה.

מבקר המדינה מצא שמרבית המיומנויות הללו לא נלמדות עדיין בבתי הספר בארץ. אצלנו הדגש המסורתי הוא על בניית ידע ורכישת השכלה במגוון עשיר של מקצועות לימוד. במדינות אחרות שדרגו את תכניות הלימודים, את המבחנים ואת שיטות ההוראה כבר לפני עשרים שנה. הן הבינו שבסיס ידע מוצק ועשיר הוא אמנם הכרחי, אך כבר מזמן שהוא לא מספיק.

אז מה יכולים לעשות הורים שרוצים שהילדים שלהם יהיו מוכנים טוב יותר? אחר הצהריים יש מגוון עשיר של חוגים ותוכניות העשרה, בהם מתרגלים את הכישורים הללו. אבל יש גם אפשרויות בתוך בית הספר. בתי הספר יודעים לזהות כישרון של ילדים ולהעניק להם הזדמנויות ייחודיות ללמוד ברמה גבוהה - רק צריך לדעת על קיומן ולנסות לרשום את הילדים אליהן.

למשל, החל מתחילת חטיבת הביניים, בכיתה ז' או ח', בתי ספר פותחים 'כיתות מצוינות'. יש לכיתות הללו שמות שונים, אבל במהות הן זהות. בכיתות הללו לומדים תלמידים שהגיעו לרמת גבוהה במתמטיקה, ועם מורים מעולים הם משתמשים בכלים מתמטיים ואלגוריתמיים כדי לפצח אתגרים מתחומי המדע, הרפואה, הפיזיקה, המחשבים, ההייטק ואיכות הסביבה.

במרבית בתי הספר יש כיתות כאלו, ובשנים האחרונות נפתחות עוד ועוד. יש עיריות כמו באר שבע ונתניה ורשתות חינוך כמו עמל ואמית, שדווקא במהלך שנת הקורונה פתחו עוד כיתות כאלו. הן החליטו שמצוינות היא המנוף שיוכל להרים את המערכת כולה. טובי המומחים ממכון וייצמן, הטכניון ואוניברסיטת חיפה התגייסו לנושא ופיתחו עבור הכיתות הללו חומרי לימוד מאתגרים.

אבל זו גם אחריות שלנו, כהורים. מי כמונו יודעים שהילדים שלנו מוכשרים. אם ישקיעו בהם, הם יגיעו רחוק. אנחנו יודעים שלא יהיה להם קל בחיים ושהעתיד שמחכה להם יהיה מורכב. הם יחליפו מקומות עבודה ומגורים ולעתים הם יצטרכו לדעת ליפול ולקום. הם יהיו חייבים ללמוד ולהתפתח כל הזמן ולהמציא את עצמם מחדש, במקום חדש ועם אנשים חדשים.

מבחינתם העתיד רחוק, אבל אנחנו יודעים שהוא מגיח מעבר לסיבוב. ממתין להם עולם תחרותי מאי פעם. זה עולם שמחלים ממשבר קשה והוא מלא באתגרים ובהזדמנויות. כהורים נהיה מוכנים לעשות הכל, רק שלא ימצאו את עצמם בצד הלא נכון של הפערים. זו אחריות שלנו היום לדאוג שהם יוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם ולוודא שהתרמיל שלהם יהיה מלא ועשיר בכלים רלוונטיים למחר.

אלי הורביץ הוא מנכ"ל מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך