מחלוקת החיסונים: תם זמנם של הסכמים מושחרים, סתימת פיות ומסך הערפל

הפוליטיזציה של ניהול משבר הקורונה לא פסחה, מן הרגע הראשון, על מי שהתבררו כמושיעים הגדולים מהמגפה: החיסונים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לקחת קרדיט על הבאתם לישראל (אחר כך הבהיר מנכ״ל פייזר, אלברט בורלא, שה״אובססיביות״ של נתניהו היתה רק גורם אחד מיני כמה שבגינם קיבלה ישראל קדימות באספקה, והמהלך הסתייע, כנראה, בעיקר הודות למידע רב הערך שהובטח לחברת התרופות בתמורה לכך).

החיסונים היו גם כוכבי מסע הבחירות של ראש הממשלה במישרין ובעקיפין, תחת הסיסמה "חוזרים לחיים" וכיכבו כתפאורה חגיגית לכל אורך שובל היישובים שבהם ביקר ראש הממשלה תוך לגימת קפה בעוד בית עסק שנפתח (שוב, בלי ארנק).

אבל בדומה לסגרים, התנהלות שעברה את מבחן הציבור בפעם הראשונה, לא תקבל הכשר בסיבוב שני. בסגר הראשון שנכפה על ישראל הציות היה גבוה מאוד, למרות שברקע לא נבנה מערך לקטיעת שרשרת ההדבקה וחובת ההתגוננות הוטלה ב־100% על אזרחי ישראל. אולם בסגר השני ובסגר השלישי מידת הציות פחתה – והתוצאות היו בהתאם. הסיבה לכך היתה התרשמות רעה מאוד של חלקים גדולים בציבור מאופן ניהול המשבר.

בנימין נתניהו צילום: קובי גדעון / לע"מ

כך גם בחיסונים. פעולות רכש שנעשו בדוחק תוך הימור על החברה שתצליח ראשונה בניסויים הקליניים, ותוך כדי ההתנפלות כלל עולמית על כל מנת חיסון מאושרת – וההסכמים החשאיים שנחתמו מאחורי הקלעים ופורסמו רק בדיעבד כשחלקים נרחבים מהם מושחרים – עברו, אולי, את מבחן הציבור בפעם הראשונה. הם לא יעברו אותו בפעם השנייה, אלא רק יוסיפו שמן למדורת אי האמון שכבר בוערת בחלקים נרחבים בציבור הישראלי.

הציבור הפסיק להאמין

את אי האמון הזה רכשה ממשלת ישראל בעמל רב במהלך השנה החולפת. החל מההפרות של ראש הממשלה ושריו את הנחיות הקורונה שהם עצמם גיבשו, אישרו והורו לאכוף, דרך ההימנעות מיישום תוכנית הרמזור על רקע לחץ חרדי על ראש הממשלה, עובר בשיא העולמי בימי הסגר וההגבלות הדרקוניות על חירות הפרט בדמות מגבלת היציאה מהבית ל־500 מטר בלבד, וכלה בסגירה הרמטית של גבולות הכניסה והיציאה מישראל והאזיקונים האלקטרוניים אוכפי הבידוד של השבים מחו״ל.

האמת לאמיתה היא שאילולא החיסונים, ישראל היתה כיום בין המדינות שעדיין נאבקות על חייהם של רבים, שנקרעות בין סגר לסגר וממשיכות לשלם מחיר כלכלי כבד מנשוא על המשך התפשטות המגפה.

חיסונים של מודרנה מגיעים לישראל צילום: מסוף המטענים ממן בנתב"ג

וזו הסיבה שבגללה ההסברים של הממשלה – שלפיהם כל בדל מידע מיותר שיפורסם יטרפד את עסקאות החיסונים הנרקמות במחשכים וישראל כולה תישאר בלתי מוגנת בגלל זעם היצרנים על הפטפטת – מקוממים כל כך. אופן ההתנהלות שפשה כאן בדצמבר, אז סירב משרד הבריאות בתוקף למסור כמה מנות חיסון יש בישראל ומהם מועדי האספקה העתידיים, לא יכול להישנות.

בשם הפייק סודיות

זמנם של השחרת ההסכמים, סתימת הפיות, והערפול המכוון - עבר. החיסונים נגד קורונה נרכשים בכסף ציבורי. מכיוון שהעלות לחיסון, בחישוב גס, נעה סביב 115 שקל בממוצע, ניתן להניח לרגע בצד את שאלת עלות החיסון הבודד. לא רק משום שיצרנית כזו או אחרת מבקשת להסתירו, אלא משום שלא מדובר בכסף גדול. אבל כשמסתכלים על תוכניות הרכש העתידיות ועל הסכומים המצטברים בהיקף מיליארדי שקלים לציבור בישראל מגיע דין וחשבון. ראשית, כי זהו כספו שלו. שנית, בשם השקיפות בונת האמון.

כמות החיסונים, עלותם, לוחות הזמנים לאספקתם, ומענה לשאלות בסיס דוגמת היכולת לקבל במסגרת ההזמנות החדשות גרסאות משודרגות של החיסון או לבטל הזמנות אם הצורך מתייתר - כל אלה יכולים וצריכים להיות שקופים. הפרטים הללו, שאינם מזהים יצרן כזה או אחר, חיוניים ומהותיים לסדר הטוב ולמנהל התקין.

לפני הבחירות דובר רבות על כך שהסגר השלישי נמתח שלא לצורך. שראש הממשלה נתניהו ביקש לתזמן את עיתוי פתיחת המשק כך שתמונות הניצחון של המסעדות

הפתוחות והקניונים הגדושים יתפרסמו רגע לפני יום הבוחר. כך היה, וגם זה לא עזר לנתניהו לקטוף ניצחון בקלפי.

תארו לכם שבשם הפייק סודיות, ובשם מסכי הערפל החביבים כל כך על ממשלת ישראל, יתעורר החשד שגם מצבור החיסונים יהפוך להיות נשק פוליטי שיוכל, ביום מן הימים, לשמש את ההנהגה לווסת את המציאות על פי צרכיה.

באין מידע על כמויות וזמני אספקה של החיסונים יוכלו הממשלה והעומד בראשה לשלוף את הגאולה מתי שהדבר ישרת את מטרותיהם. גם מי שרוצה להאמין שזה לא יכול לקרות וגם מי שמאמין שזה אפשרי בהחלט צריך לרצות שקיפות. כדי שהאפשרות הזו תוסר אחת ולתמיד מהפרק ונוכל לפחות לומר שהפקנו לקח ושהפעם, את זה אסור להרשות.