יו"ר נופר: "דיללתי את עצמי בחצי מיליארד שקל בשביל הנהלה טובה"

נופר אנרג'י מסכמת את 2020 עם זינוק חד בביצועים העסקיים, אך עם הפסד חריג של 252 מיליון שקל בשורה התחתונה. ההפסד נובע מתנאי תגמול חריגים לבכירי חברת האנרגיה הירוקה. חמישה מבכיריה קיבלו תגמול של 281.6 מיליון שקל, שהיו הגורם שהעביר את החברה להפסד בסיכום 2020, זאת לעומת רווח של 4.8 מיליון שקל ב־2019.  

תנאי השכר כללו בונוסים של 33.5 מיליון שקל למנכ"ל נדב טנא ושל 11.9 מיליון שקל לסמנכ"ל הכספים נעם פישר בהתאמה. כמו כן קיבל כל אחד מהם חבילת מניות של 91.3 מיליון שקל.

מה דעתך על מניית נופר אנרג'י:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

ההחלטה על הבונוס והמניות התקבלה בספטמבר האחרון, קצת לפני הנפקת החברה בדצמבר. המהלך הפך את אותם בכירים לבעלי מניות בולטים: המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים מחזיקים ב־7.75% מהון המניות, וסמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון ב־4.36%. המייסד והיו"ר עופר ינאי מחזיק ב־36.99%, ואחריו קרן נוי עם 19.4%.

בנופר מסבירים כי מדובר בהקצאת מניות שבוצעה ערב ההנפקה במטרה למנוע דילול של השחקנים בשוק, וכי זו נעשתה מהכיס הפרטי של המייסד ינאי.ינאי אמר ל"כלכליסט": "נתתי את הכסף הזה מכיסי. החזקתי ב־100% מהמניות ודיללתי את עצמי. מבחינתי, השקעתי בצוות ההנהלה הכי טוב שיש בישראל. הרמה של המנהלים מתבטאת בתוצאות החברה, ואני לא מכיר שיטה טובה יותר מאשר להפוך את ההנהלה לבעלת מניות. ויתרתי על 500 מיליון שקל מהכיס שלי. כל תוכנית תגמול שהייתי רוצה לבנות, אחרי שהחברה היתה הופכת לציבורית, היתה מדללת בצורה משמעותית את הגופים המוסדיים".

בפברואר האחרון הפכה חברת הביטוח מגדל לבעלת עניין והיא מחזיקה ב־5.33% מנופר. עוד כמה גופים מחזיקים במניה דרך קרנות הנאמנות שלהם, בהם מור (0.57%), מיטב תכלית (0.53%), ילין לפידות (0.53%), הראל (0.38%) ואלטשולר שחם (0.35%).

אחד המוסדיים אמר ל"כלכליסט" כי התגמול אולי חריג, אך מבחינתו עדיף שייעשה כשהחברה מתכוננת להנפקה. "זה תחום צומח מאוד, וינאי בחר לדלל את עצמו. אין מצב שהמוסדיים היו מאשרים חבילה כזאת אחרי ההנפקה. לכן כל עוד הוא עשה את זה לפני שהם הגיעו לשוק, מבחינתי כמשקיע, זה מתומחר בשווי החברה. מהרגע שנופר הפכה לציבורית, אי אפשר לעשות כזה דבר. זה סוג של הסדר שעושים לפני ההנפקה בין השותפים, ואם ינאי רצה את ההנהלה שותפה שלו, זה שיקול שלו".

המשקיעים אימצו את ההסבר של ההנהלה כששלחו את המניה לזינוק של 7% — הגבוהה מבין מניות מדד ת"א 125 אתמול. העלייה נובעת בעיקר מצמיחה חדה בפעילות ב־2020. החברה מתמקדת בהקמת שדות פאנלים סולאריים, ובשנה שעברה חיברה מערכות שמייצרות 83 מגה־ואט; זאת בעוד ב־8 השנים שקדמו לכך ולהנפקתה, חיברה באופן מצרפי 50 מגה־ואט. כיום לחברה פרויקטים מחוברים בהיקף של 132 מגה־ואט.

"החברה צמחה ב־2020 בקצב מהיר בערך פי 10 מזה שאפיין אותה בשנים שקדמו", אומר ינאי. "כל זה קרה בשנה לא שגרתית, כשהיו יכולים להיות לנו שלושה 'תירוצים': עסקה עם קרן נוי שהפכה למשקיעה, הנפקה בבורסה, והקורונה שפגעה בפיתוח מיזמים במשק כולו". לדבריו, לחברה יש פרויקטים בשלים, שהיא יודעת שיותקנו בוודאות בהיקף מצטבר של 1 ג'יגה־ואט ושצפויים להניב הכנסות של 553 מיליון שקל בשנה. התעריף המשוקלל של הפרויקטים עומד על 28 אגורות לקוט"ש - גבוה משמעותית ממחירים שבהם נסגרים מכרזים רבים.

נופר פתחה בהתרחבות לחו"ל עם פעילות מתוכננת באיטליה ובספרד, והיא בוחנת גם מהלך בארה"ב ובמזרח אירופה וכן בתחום אגירת אנרגיה. בארץ חיברה פרויקט ראשון בתחום האגירה וחתמה על הסכם עם חברת טסלה. לדברי ינאי, "בתוך חודש נראה מערכת מחוברת ראשונה של טסלה, והשאר אני מעריך בסוף 2021 או בתחילת 2022".

הכנסות החברה צמחו בשנה שעברה ב־52% ביחס לקודמתה ל־215 מיליון שקל. לפני הקצאת המניות ותגמול ההנהלה, רשמה החברה רווח תפעולי של 20.4 מיליון שקל, כפליים לעומת 2019. שיעור הרווח עלה ל־9.5% לעומת 7.4% ב־2019.

עופר ינאי יו"ר נופר אנרגיה צילום: ארז עוזיר