פולקסווגן ניצלה את דיזלגייט כדי לעקוף את טסלה

מתחילת השנה זינקה יצרנית הרכב הוותיקה פולקסווגן ב־74% לשווי של 161 מיליארד דולר, תוך שהיא מזנקת במהירות למקום השלישי בטבלת יצרניות הרכב הגדולות בעולם, ומדיחה את הענקית SAP כמניה היקרה ביותר במדד דאקס הגרמני.

יצרניות רכב אחרות, מסורתיות וחדשניות, לא יכולות לטעון לאותם הישגים: טויוטה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בעולם, עלתה באותה תקופה ב־6.4%; דיימלר, הרביעית בגודלה, ב־26%; ואילו טסלה, הגדולה מכולן ויקירת המשקיעים, צנחה ב־12.3%. ביצועים עודפים אלו של מניית פולקסווגן גררו ספקולציות כאילו גם היא נפלה קורבן לתעלולי משקיעי רדיט ורובין הוד.

אך הסיפור סביב יצרנית הרכב הגרמנית מורכב הרבה יותר וכולל עניין הולך וגובר מצד משקעים מוסדיים סביב יצרניות רכב מסורתיות שמגלות מחויבות הולכת וגדלה לעתיד שבו ישלוט רכב חשמלי.

ודומה שאין דוגמה קיצונית לכך מאשר המסחר ביום שני לפני שבועיים. אז הציגה פולקסווגן באירוע Power Day (תוך התייחסות ברורה לאירוע המוכר של טסלה - Battery Day) את טכנולוגיות הרכבים החשמליים שלה. בין היתר היא הודיעה על תוכניתה להקמת שישה מפעלי סוללות לרכבים חשמליים בעשור הקרוב באירופה ובעלות של 35 מיליארד יורו; כוונתה לפרוס רשת של 18 אלף תחנות טעינה מהירה ברחבי אירופה, 3,500 בארה"ב ו־17 אלף בסין; ועל גיוס מתוכנן של עשרת אלפים מהנדסי תוכנה לפרויקטים של נהיגה אוטונומית וטכנולוגיות חדשות. "השינוי שלנו יהיה גדול יותר מכל מה שהתעשייה ראתה במאה האחרונה", אמר הרברט דיס, מנכ"ל פולקסווגן. בעקבות ההודעה, זינקה מנייתה ב־29% ביום אחד.

ההונאה, המניפולציות, הקנסות והפיצויים

הראלי הזה במניית פולקסווגן הוא הגדול ביותר ב־30 השנים האחרונות ולא ברור מאליו. עד לא מזמן פולקסווגן עמדה בלב שערוריית ה"דיזלגייט" הבינלאומית, אחרי שב־2015 היא הודתה בביצוע מניפולציות שיטתיות בבדיקות הזיהום של מנועי הדיזל שלה ומאוחר יותר התברר כי גם בנועי הבנזין.

זאת, באמצעות התקנה של תוכנה המזהה בדיקות זיהום, ומקטינה באופן מלאכותי את פליטת המזהמים כדי שהרכב יעמוד בתקנים הנדרשים בחוק. החברה התקינה את התוכנה בטענת שווא, כאילו לבצע עדכון תוכנה לבעיה בנורת חיווי.

בפועל, פליטת המזהמים היתה גבוהה עד פי 40 משהתוכנה הציגה. בעקבות החשיפה נאלצה החברה, בהוראת רגולטורים ברחבי העולם לבצע ריקול למאות אלפי מכוניות, ושילמה עד כה, לפי הערכות, 25 מיליארד דולר קנסות ופיצויים.

אבל היו להתנהגותה השלכות רחבות עוד יותר. לא רק שהאמינות של פולקסווגן נפגעה מול הצרכנים והמשקיעים שניסו להתנער ממנה בזהירות, אלא שהיא נתפסה כמזהמת צינית שלא פועלת להתאים את עצמה למציאות של משבר אקלים חמור. מנייתה צללה בתוך זמן קצר ב־61% ונסחרה בשפל של 5 שנים, וגם כיום היא עדיין נסחרת מעט מתחת למחיר טרום השערורייה ומנהלת שורה של הליכים משפטיים שבדו"חות השנתיים האחרונים היא העריכה את עלותם ב־5 מיליארד דולר נוספים.

אך על אף ההתחייבויות הפוטנציאליות הרבות שעוד לפניה, צל הקנסות שגודלם לא ברור, ואף שהחברה נפגעה ממשבר הקורונה והציגה צניחה של 37% ברווח הנקי לעומת 2019, הדבר לא הצליח לפגוע באמון והתלהבות יוצאי דופן של משקיעים סביב עתידה.

רק בשבוע שעבר העריך דו"ח של UBS השוויצרי כי פולקסווגן היא יצרנית הרכב המסורתית שממוקמת בעמדה הטובה ביותר כדי להתחרות בדומיננטיות של טסלה, ו"מהווה אמת מידה עבור יצרניות אחרות", תוך הערכה שפולקסווגן "תהיה מובילה בשוק העולמי של רכבים חשמליים טהורים כבר ב־2022".

"אנו אוהבים את השם ביסודו" כתבו אנליסטים של ברקליס, "אנו חושבים שלא רק המשקיעים המוסדיים, אלא גם גל של משקיעים קמעונאים מתעניין יותר ויותר".

בנייתו של ארגז החישמול המודולרי

פולקסווגן, מסתבר, ניצלה את הסקנדל, כדי לבצע תיקון משמעותי שיהלום לא רק את עומק המשבר, אלא גם את רוח הזמן שקוראת לחברות מזהמות למצוא פתרונות ירוקים לליבת הפעילות שלהן. ב־2015, כמה שבועות אחרי התפוצצות פרשת דיזלגייט, החליטו בחברה להטיל על מחלקת הפיתוח את בנייתה של פלטפורמת "ארגז חשמול מודולרי" (Modular Electrification Toolkit - MEB) שאותה ניתן להרכיב על מגוון רחב של כלי רכב, ולהפוך את המוצרים המזהמים שלה לחשמליים.

הרעיון היה לשקם את המוניטין באמצעות השקעות עתק בטכנולוגיות ירוקות, ולא רק בשכלול דגמי בנזין וסולר מזהמים. וההימור נראה כמשתלם. פולקסווגן הפכה להיות יצרנית הרכבים החשמליים המובילה באירופה — השוק הבשל ביותר היום.

כך, למשל, ב־2019 החזיקה טסלה ב־31% מהשוק האירופי והובילה אותו בדומיננטיות, אך את 2020 היא סיימה במקום השלישי עם 13%, כשפולקסווגן תופסת את המקום הראשון עם 23% מהשוק האירופי. ברמה עולמית, ברבעון הרביעי של 2020 מסרה פולקסווגן יותר רכבים חשמליים (191 אלף) מאשר טסלה (183 אלף).

בעדכון של מטרות החברה ברביעי האחרון, הכריזה פולקסווגן על יעד חדש שלפיו עד 2030 לא פחות מ־50% מייצור הרכבים שלה יהיה של רכבים חשמליים (6-5 מיליון רכבים בשנה), זאת לעומת יעד קודם וצנוע יותר שעמד על 25% מהייצור עד 2030. עוד היא עדכנה כי בכוונתה למסור 450 אלף רכבים חשמליים ב־2021 ולהוביל את השוק עד 2025. ב־2020 טסלה מסרה 495 אלף רכבים.

בריתות חדשות וגמישות בין חברות חזקות

לא רק זאת אלא שפולקסווגן מינפה את ה־MEB כמוצר בפני עצמו ונכנסה בחודשים האחרונים לשורת שיתופי פעולה עם יצרניות רכב אחרות כדי להאיץ את הכניסה שלהן לשוק הרכבים החשמליים. כך, למשל, ביוני פורד סיכמה על "חשמול" בתהליך הייצור של כ־600 אלף מכוניות שימכרו לשוק האירופי וסקודה נכנסה להסכם דומה באוגוסט.

"לאור מגפת קוביד־19 והשפעותיה על הכלכלה העולמית, יותר מתמיד חיוני לכונן בריתות גמישות בין חברות חזקות", אמר המנכ"ל דיס. "שיתוף פעולה זה יביא להורדה של עלויות הפיתוח, יאפשר הפצה רחבה יותר של כלי רכב חשמליים ומסחריים, וישפר את עמדות שתי החברות".

השאלה כעת נוגעת לא רק לפולקסווגן אלא גם לטסלה שמנייתה המריאה מאז ינואר 2020 ב־650% והפכה ליצרנית המכוניות הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, יותר גדולה משלוש מתחרותיה הגדולות גם יחד, נהנית מאמון גבוה מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים כחברה שאף אחת אחרת לא יכול לה.

התמחור הגבוה והעניין הרב שטסלה לא מפסיקה לייצר, נשען בין היתר על הערכה כי לפחות בעתיד הנראה לעין היא תשלוט על שוק המכוניות החשמליות באמצעות חדשנות שאין שנייה לה.

עם זאת, הנתונים האחרונים ובעיקר שיתופי הפעולה של יצרניות מסורתיות מתחרות, מאתגרים את הדעה הרווחת הזו. היום מעריכים כי דווקא יתרון הגודל של פולקסווגן והיכולת שלה לייצר בכמויות גדולות בהרבה משל טסלה, יכולה להזניק אותה למקום הראשון כיצרנית הרכב החשמלי הגדול בעולם.

עם זאת, הערכה זו לא מביאה בחשבון את תפיסות המשקיעים לגבי טסלה כחברת טכנולוגיה. כך, למשל, קת'י ווד - שדורגה כבוחרת המניות הטובה בעולם ב־2020 - שטסלה היא האחזקה הגדולה ביותר בקרן ההשקעות שלה ARK - מעריכה כי טסלה מקדימה ב־4-3 שנים את המתחרות שלה, בהן גם יצרניות הרכב המסורתיות, בכל הנוגע לשוק הרכבים האוטונומיים.