בלעדי לכלכליסט
המפלגות בחרו: להמשיך לבזבז ולצבור חובות
המפלגות הוציאו כמעט 200 מיליון שקל על הקמפיינים בבחירות האחרונות, והן נאלצות כעת להגדיל את ההלוואות שיוחזרו מהמימון החודשי בכנסת החדשה; אם ייערכו בחירות חמישיות המפלגות ייאלצו להגדיל את יחידת המימון; ועדיין לא טופלו החובות האבודים
פרסומן בסוף השבוע של תוצאות הבחירות הסופיות לכנסת ה־24, גרמו לנשימת רווחה במפלגות, לא רק בשל כמות המנדטים שהשיגו, אלא, כתוצאה מכך, בגובה תקציב מימון הבחירות ומימון המפלגות השוטף שיקבלו מהכנסת. מחישוב שערך “כלכליסט” עולה כי עלות תקציב מימון הבחירות למפלגות בבחירות האחרונות מגיע ל־186 מיליון שקל.
- המפלגות הגדילו לעצמן את ההקצבות הפוליטיות מקק"ל
- אם הכלכלית לא תגיע ל-1% מהקולות היא לא תקבל שום מימון בחירות
- שודדי המקדמות: 75 מיליון שקל תלויים באוויר - והח"כים שוב לא עושים חשבון
כל מפלגה מקבלת 1.388 מיליון שקל לכל ח"כ, לפי שיטת הממוצעים: מספר חברי הכנסת שלה בכנסת ה־24 לעומת מספר חברי הכנסת שלה בכנסת ה־23. בנוסף מקבלת כל רשימה בכנסת ה־24 סכום חד־פעמי של 1.388 מיליון שקל.
במפלגה שמורכבת מכמה מפלגות - דוגמת יהדות התורה, שבתוכה אגודת ישראל ודגל התורה, או הרשימה המשותפת בה שלוש מפלגות - מתחלקים 1.388 מיליון שקל באופן יחסי לפי חלקן של המפלגות בכנסת החדשה.
1 ירדו במנדטים, ירדו במימון
שלוש מפלגות: הליכוד, כחול לבן והרשימה המשותפת, ירדו במספר המנדטים שלהן לעומת הכנסת הקודמת, ולפיכך, גובה מימון הבחירות, המימון השוטף ותקרת ההלוואות החדשה מהכנסת, קטנו לפי מספר המנדטים שלהן.
הליכוד שנותרה המפלגה הגדולה ביותר ירדה מ־35 מנדטים ל־30 מנדטים. כתוצאה מכך תזכה למימון בחירות של 45.8 מיליון שקל. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בפועל הקמפיינר של הליכוד כשהעבודה השוטפת נעשתה על ידי יועצו יונתן אוריך ודובר הליכוד נאור יחיא.
בליכוד סירבו לנקוב בגובה תקציב מערכת הבחירות שלפי הערכות הגיע לכ־45-40 מיליון שקל. סך ההלוואות של הליכוד כיום לכנסת עומד על 64.417 מיליון שקל, בעוד תקרת ההלוואות שהמפלגה יכולה לקבל מהכנסת מגיעה ל־64.740 מיליון שקל. יוצא מכך שהליכוד יוכל לקחת הלוואה חדשה מהכנסת של כ־323 אלף שקל בלבד. ההחזר החודשי של הליכוד לכנסת יעמוד על כ־1.238 מיליון שקל.
נציין כי ח"כ יפעת שאשא ביטון נכללה ברשימת הליכוד לכנסת ה־23 מטעם כולנו. ואילו, ברשימת הליכוד לכנסת ה־24 נכלל ח"כ אופיר סופר מטעם "מפלגת עתיד אחר לישראל". סופר חבר מפלגת הציונות הדתית שוריין על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בתמורה לשיריונו של איתמר בן גביר ברשימת הציונות הדתית. לפיכך, מימון הבחירות ומימון המפלגות החודשי השוטף של סופר יגיע למפלגתו ולא לליכוד.
יו"ר כחול לבן בני גנץ, שבכנסת ה־23 היו לו 14 מנדטים, ובסקרים מלפני כחודש לא עבר את אחוז החסימה, השיג בסופו של דבר 8 מנדטים, ויקבל מימון בחירות של 16.656 מיליון שקל. כתוצאה מכך, יצליח לכסות את החוב הנוכחי שלו לכנסת העומד על 25 מיליון שקל, על פני הקדנציה הבאה בתשלומים חודשיים של 373.5 אלף שקל.
עם זאת, מתקציב מימון הבחירות שלו יקוזז סכום של 5.578 מיליון שקל לכיסוי חלק מההלוואה. הסיבה: תקרת ההלוואה החדשה של המפלגה עומדת על 19.422 מיליון שקל. הקמפיינר של כחול לבן הוא ספי שקד שהתבסס בעיקר על "גוואלד" מחשש שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה, על יושרו האישי של גנץ, ועל מזימת אפריל שיוחסה לנתניהו - פיטורי שרי כחול לבן ולאחר מכן פיטורי היועמ"ש אביחי מנדלבליט.
הרשימה המשותפת ירדה מ־11 ל־6 מנדטים. לבל"ד שמהווה חלק מרשימה המשותפת יש חוב קטן של 1.3 מיליון שקל והיא תוכל לפרוס אותו לקדנציה הבאה בהחזר חודשי של 25 אלף שקל.
לדגל התורה - שמרכיבה עם אגודת ישראל את יהדות התורה - חוב של 8 מיליון שקל. בחישוב מימון הבחירות יקוזזו לה כחצי מיליון שקל להחזר חובה.
2 הקופה מתרוקנת, לוקחים הלוואות חדשות
המפלגות שפכו הרבה כסף בקמפיין הבחירות בניסיון להשיג מכסה גבוהה של מנדטים. כעת, מפלגות כמו: ימינה ותקווה חדשה שירדו במספר המנדטים, לעומת התחזית שלהן בסקרים, וכתוצאה מכך בגובה מימון הבחירות, יאלצו להגדיל את גובה ההלוואות שלהן מהכנסת, שיוחזרו בכנסת ה־24.
הח"כים חוקקו בעבר חוק שמיטיב עימם, לפיו כל מפלגה המכהנת בכנסת יכולה לקבל הלוואה מהמדינה בגובה ריבית הפריים הנחשבת זולה, בגובה מחצית מכספי מימון המפלגות החודשי השוטף העומד לרשותה, לכל חבר כנסת למשך 52 חודשים. אם הכנסת מתפזרת קודם לכן, נוהגים הח"כים לפרוס את החוב לכל אורכה של הקדנציה שלאחר מכן. כך בעצם נוצר תמריץ למפלגות להגדיל את החובות שלהן לכנסת, ולגלגל אותם מקדנציה לקדנציה.
כל מפלגה מקבלת מהכנסת מימון מפלגות חודשי לפי מספר ח”כיה. בנוסף, כל מפלגה מקבלת בנפרד מימון חודשי קבוע של 83 אלף שקל. ברשימה המורכבת מכמה מפלגות, כל אחת מהן מקבלת סכום חודשי של 83 אלף שקל בחודש מעבר למימון לפי מספר הח”כים. תקווה חדשה המורכבת משתי מפלגות - תקווה חדשה ודרך ארץ - שהשיגה 6 מנדטים תקבל מימון מפלגות חודשי לפי 83 אלף שקל כפול 8. על בסיס זה יקבלו תקציב יהדות התורה שבה שתי מפלגות, הרשימה המשותפת שמורכבת משלוש מפלגות, והציונות הדתית המורכבת משלוש רשימות: תקומה, עוצמה יהודית ונועם.
תקציב הבחירות של תקווה חדשה נאמד בכ־28 מיליון שקל. היא תקבל מימון בחירות של 12.220 מיליון שקל. היא זכאית לעוד הלוואה מהכנסת של 12.764 מיליון שקל, מאחר שלמפלגת דרך ארץ של יועז הנדל וצבי האוזר כבר יש חוב של 4.5 מיליון שקל.
השורה התחתונה היא שהמקורות הכספיים של המפלגה מהכנסת הם כ־25 מיליון שקל. היא גייסה תרומות בגובה של 905 אלף שקל. אם לא תגייס תרומות נוספות מהציבור למשל בדרך של מימון המונים, ואם בסופו של דבר יהיה ניצול מלא של התקציב של 28 מיליון שקל, אזי יחסרו לה כ־2.1 מיליון שקל. תקווה חדשה גייסה ערבויות בהיקף 17 מיליון שקל בגינם נטלה הלוואות, הקמפיינר שלה הוא טל זילברשטיין, שלא הצליח לעצור את הירידה במנדטים.
תקציב הבחירות של ימינה היה 13.5 מיליון שקל. היא תקבל מימון בחירות של 8.3 מיליון שקל. יש לה חוב לכנסת של 7.165 מיליון שקל. את ההפרש של כ־5.2 מיליון שקל בין תקציב הבחירות שתקבל מהכנסת לבין עלות הקמפיין תוכל לכסות באמצעות הלוואה מהכנסת.
מנהל הקמפיין של ימינה הוא ברק הרשקוביץ, ומי שניהל את מערך התקשורת של הקמפיין הוא דוברו לשעבר ויועצו הקרוב של בנט, מתן סידי. במסגרת תפקידו, ניהל בצמוד לבנט את נושאי הדוברות ויחסי הציבור בקמפיין. סידי, בן 25 בלבד, שימש בשנים האחרונות כדובר שר הביטחון וכדוברו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ונחשב לדמות דומיננטית בסביבתו של בנט. חרף גילו הצעיר, הוא זוכה לאמון מלא מצד בנט ופועל בשמו ובשליחותו בתוך המפלגה ומול כלי התקשורת. בקמפיין הוא היה חבר בצוות האסטרטגי המצומצם וככל הנראה ימשיך כיועץ תקשורת לבנט לאורך המו"מ הקואליציוני.
תקציב הבחירות שתכננה יש עתיד הוא 20 מיליון שקל. מהכנסת תקבל המפלגה 23 מיליון שקל ויישאר לה עודף של 3 מיליון שקל. רמי יהודיחה היה הקמפיינר של המפלגה.
3 עלו במנדטים, נשארו עם החובות
העבודה ומרצ שהתנדנדו סביב אחוז החסימה השיגו תוצאה יפה: העבודה 7 מנדטים, ומרצ 6 מנדטים. כתוצאה מכך מימון הבחירות והמימון החודשי השוטף שלהן יזנק. מאחר והמפלגות הללו סוחבות אחריהן חובות גבוהים - העבודה - 8.75 מיליון שקל ומרצ - 7.14 מיליון שקל - הם יפרסו לקדנציה הבאה וימומנו מהמימון החודשי השוטף.
4 יצאו מהכנסת, הותירו חובות אבודים
כפי שנחשף ב”כלכליסט”, ארבע מפלגות שלא מכהנות בכנסת החדשה חייבות לה 19.4 מיליון שקל. מדובר בכספי הלוואות שנטלו בעבר מהכנסת ולא ברור אם יוחזרו.
חובה של מפלגת תל"ם בראשות משה יעלון, שהבטיח להחזיר את החוב עומד על 8.5 מיליון שקל. התנועה הירוקה הבטיחה אף היא להחזיר ולו חלק מהחוב שמסתכם ב־3.87 מיליון שקל.
עצמאות שנחשבת מקורבת לאהוד ברק ובאמצעותה נכנס לכנסת בספטמבר 2019 יאיר גולן, חייבת לכנסת 3.98 מיליון שקל. החוב של הבית היהודי 3.25 מיליון שקל. בכנסת מנהלים מו"מ עם המפלגות. לא ברור אם ואיך יוחזרו חובות עצמאות והבית היהודי, אלא אם ייכנסו לכנסת באחת ממערכות הבחירות הבאות.
השורה התחתונה היא שלרוב המפלגות אין כסף. מאחר שהמפלגות לא מפרסמות את גובה תקציבן אזי עדיין לא ברור כמה מהן יצטרכו לקחת עוד הלוואות מהכנסת. דבר אחד ברור: אם יהיו בחירות חמישיות בספטמבר, המפלגות יתקשו לממנן וינסו להעלות את יחידת מימון הבחירות.
כהונתה של הוועדה הציבורית לקביעת מימון המפלגות בראשותה של השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה הוארכה עד יוני 2021. אם לא תמונה ועדה חדשה, לח"כים יהיה קל לחוקק חוק להגדלת המימון על חשבון הציבור, בתקופה שבה המדינה עדיין מתמודדת עם נגיף הקורונה והמשק נמצא במשבר כלכלי וחברתי.