סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום הורשעה בלקיחת שוחד

פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, אשר שימשה במשך שנים ארוכות כמזכ"לית המפלגה, הורשעה הבוקר בעבירות שוחד בפרשת הכספים הקואליציוניים – פרשת שחיתות שלטונית ענקית שכונתה פרשה 242, וכללה נאשמים רבים הקשורים למפלגת ישראל ביתנו.

פאינה קירשנבאום צילום: מוטי קמחי

קירשנבאום, הנאשמת הבכירה בתיק עב הכרס שכלל לא פחות מ-160 ארגזים של חומרי חקירה, הועמדה לדין בשנת 2017 בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ירון לוי קבע בהכרעת הדין שהקריא לפני דקות אחדות כי קירשנבאום "ניצלה את כוחה השלטוני, ולקחה שוחד באופן שיטתי".

השופט לוי זיכה את קירשנבאום מחלק קטן מהאישומים. בנוסף הרשיע לוי את מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן בעבירות שוחד שבהן היה מעורב במסגרת הקשר שלו עם קירשנבאום.

רמי כהן צילום: אוראל כהן

קירשנבאום וכהן מתווספים למורשעים רבים אחרים בפרשה רחבת ההיקף, הכוללת תתי-פרשות רבות, רובם בהסדרי טיעון. בראשם דאוד גודובסקי, ששימש יד ימינה של קירשנבאום במפלגה, שכבר נידון לשש שנות מאסר בגין הרשעתו בשוחד והלבנת הון.

על פי כתב האישום, החל משנת 2006 ועד פתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בסוף שנת 2014, פעלה קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן לבצע שורה של עבירות, תוך ניצול תפקידה הציבורי, ההשפעה שנובעת ממעמדה ובייחוד השפעתה על תקציב המדינה, כדי לקבל טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, מפלגתה ומקורבים אליה. בהתאם לכתב האישום, היא ביקשה, דרבנה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, גופים ציבוריים, מנהלי עמותות ואנשים פרטיים לפעול עמה כדי לקדם את מטרותיה ולהסתירן.

עוד עולה מכתב האישום כי הנאשמים בפרשה ניהלו מנגנון מורכב אשר מטרתו הייתה ליטול מימון ציבורי ולהעמידו לשימושם האישי. הנאשמים, נטען עוד, עשו שימוש במערכת העברת הכספים הקואליציוניים כדי להסיט כספים לעמותות וארגונים אשר בתמורה נדרשו לשלם שוחד או להעניק טובות הנאה לנאשמים עצמם או למקורביהם.

התמורה שולמה בכספים, מוצרים או טובות הנאה אחרות, כגון מתן שירותים ללא תשלום, מימון נסיעות לחו"ל, העסקה למראית עין של מקורבים והעברת כספים אל מפלגת ישראל ביתנו במגוון דרכים. כך, למשל, באחת הפרשיות, טובת ההנאה שולמה בצורת הקמת חברה לייבוא סיגריות, אשר נרשמה על שם בתה של פאינה קירשנבאום, מתוך מטרה להסתיר את מעורבותה במקרה.

.

במהלך המשפט הראתה הפרקליטות ראיות לכאורה לכך שבמשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא, עמותת איילים וגורמים פרטיים נוספים אשר קידמו פעילות ציבורית. קירשנבאום מצידה הבהירה לאותם גורמים שהיא מוכנה לתקצבם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו.

דרישותיהם הפסולות של קירשנבאום ושל בכיר אחר במפלגה דאוד גודובסקי מצאו אוזן קשבת אצל נותני השוחד, אשר ביקשו לרצות אותם, ולא פחות מכך לעודד אותם להיטיב עם הגופים שהם עומדים בראשם. ואכן, השוחד התקבל במספר דרכים: קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, אשר הוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותם גופים; מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו; העסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.

כך, לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, במספר דרכים, כגון רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כגון שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי, העסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים ועוד.

7,000 עמודי פרוטוקול, העידו 80 עדי תביעה ו-12 עדי הגנה

פרשה 242 היא אחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולה ביותר שנחקרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 במשטרה. במסגרתה החקירה שהפכה לגלויה בדצמבר 2014, נחקרו 103 חשודים באזהרה, נגבו כ-1,100 הודעות, כ-30 אלף שיחות נקלטו בהאזנות סתר, נתפסו כ-190 מכשירי טלפון, מחשבים וטאבלטים שהכילו מידע רב.

בסך הכל הוגשו בפרשה 10 כתבי אישום כנגד 19 נאשמים. במשפט של הנאשמת המרכזית, קירשנבאום, שכולל יותר מ-7,000 עמודי פרוטוקול, העידו 80 עדי תביעה ו-12 עדי הגנה. את התיק ניהלו מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות צוות שבראשו עמד עו"ד ד"ר מאור אבן חן ביחד עם עורכי הדין יעל שחף, משה עקירב ויונתן קרמר.

"פיתחה מיומנות ויצירתיות לעקוף את כללי המנהל התקין"

בהכרעת הדין המקיפה שלו סקר השופט לוי את "עומק השחיתות" ו"דפוס הפעולה המשוחת" של קירשנבאום, שכיהנה בתפקיד מזכ"לית ישראל ביתנו בין השנים 2003 ל- 2014, במקביל לכהונתה כחברת כנסת וסגנית שרה. זאת לאחר שרכשה את אמונו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אשר מינה אותה לתפקיד.

השופט לוי כתב כי בתור מי שהיתה אמונה על חלוקת הכספים של המפלגה, פעלה קירשנבאום באופן מתוחכם, ערמומי ושיטתי ולקחה שוחד מגורמים שונים שאינם קשורים זה לזה במשך שש שנים. "בשיטה זו נטלה הנאשמת נתח מכספי הציבור בסך מצטבר של כשני מיליון שקלים. כספי השוחד שימשו אותה, את בני משפחתה, את המפלגה, מקורביה וגורמים שחפצה בטובתם", כתב לוי.

עוד הוא ציין בהכרעת הדין כי בשנים שקירשנבאום החזיקה בכוח, היא "פיתחה מיומנות ויצירתיות לעקוף את כללי המנהל התקין ולעשות בכספי הציבור כבשלה. היא כרתה הסכמי שוחד מפורשים או סמויים עם שלל גורמים, והכול על חשבון הציבור".

קירשנבאום, שיוצגה על ידי עורכי הדין גיורא ואורן אדרת, הורשעה במרבית העבירות בהן היא הואשמה - עבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ומרמה והפרת אמונים - וזוכתה מאישום בלקיחת שוחד באחת הפרשות.

רמי כהן, שהיה ממקימי מפלגת ישראל ביתנו, ויוצג בידי עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס, הורשע גם הוא בעבירות של לקיחת ומתן שוחד, בהלבנת הון, זיוף מסמך, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט. עיקר העבירות שיוחסו לו הן מהתקופה בה שימש כיועץ עסקי לגופים שונים, עוד לפני שמונה למנכ"ל משרד החקלאות, וסייע להם לקבל תקציבים באופן מושחת, תוך ביצוע עבירות שוחד במעורבות קירשנבאום, איתה היו לו קשרים קרובים מתקופתם המשותפת במפלגה.

ד״ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, מסר בתגובה להרשעה, כי "הכרעת הדין היא שלב נוסף במאבק בשחיתות. בית המשפט הרשיע את פאינה קירשנבאום ורמי כהן במרבית העבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום. הכרעת הדין מבוססת על התשתית הראייתית שהפרקליטות פרסה במהלך עשרות דיונים בבית המשפט ועל האמון שבית המשפט נתן בעדי התביעה".