מטרופולין מאוחד - צו השעה!

 מוגש מטעם Dun's 100

מדינת ישראל הינה אלופת העולם הבלתי מעורערת במספר הערים הקיימות בה 77 ובמספר הרשויות המקומיות והאזוריות, 255, ביחס לגודלה ולמספר תושביה. לדוגמא, בגוש דן המורחב לבדו, מנתניה בצפון ועד לאשדוד בדרום, ממוקמות יותר מ-30 ערים רשויות מקומיות, הכוללות כ-4 מיליון תושבים, על פני שטח של כ-1500 קילומטרים רבועים, כשטחה של לונדון רבתי, כשלכל אחת מדיניות משלה, מה שיוצר כבר היום כאוס תכנוני וגריד(קו בנייה) ללא קו מנחה מינימלי.

ההתחדשות העירונית, ובמיוחד התמ"א 38 מאז הוחלט עליה ב-2005, ושאינה כרוכה כידוע בשינוי תב"ע, רק החריפה וחידדה עוד יותר את הכאוס הזה, כשלכל מתחם ומתחם יש גריד שונה ואופי אחר, כך שהפערים הנוצרים והולכים משנה לשנה אינם רק בין עיר לעיר וששכונה ושכונה, אלא במקרים רבים גם בין מתחמים שנראים בעליל כאילו צצו משומקום ואינם משתלבים כלל ועיקר במרקם העירוני הכולל.

אם נשווה את גוש דן שלנו למטרופוליטניים אחרים בעולם, הגדולים פי כמה וכמה, נמצא כי בכולם קיימת עיריית גג המתכללת ומאחדת את הקו התכנוני של המטרופולין, זאת תוך שמירה על אופיים ובידולם של הרובעים השונים. כך זה בלונדון רבתי, כך זה בפאריס רבתי על 20 הרובעים שלה וכך זה גם בטוקיו על עשרות מיליוני תושביה. תבקר. תבקר בלונדון, פאריס או טוקיו ומיד תדע שאתה נמצא שם, לא משנה באיזה רובע תבקר. בגוש דן, לעומת זאת, תתבלבל בנקל.

אקדים ואומר כי זה בהחלט לגיטימי שלכל עיר יהיו מאפיינים שונים זו מזו, שהרי החתך הסוציו-אקונומי של תל אביב, לדוגמא, שונה במובהק מזה של בני ברק או בת ים וכן הלאה. אולם, וזה אולם גדול, כל הערים הללו צריכות וחייבות תפיסת על כוללת של קו מתאר תכנוני, שיצור יוניפורמיות בנראות של כל הערים וימנע את המצב דהיום בו כל רשות ורשות עושה ככל העולה על רוחה, בלי כל קשר למה שרשות אחרת באותו מטרופולין קובעת.

כעת, כשהוחלט לא להאריך את התמ"א 38 מעבר לאוקטובר 2022, זהו חלון הזדמנויות יוצא מן הכלל לא להחליף את התמ"א בתכנית אלטרנטיבית שונה שתהיה "אותה הגברת בשינוי אדרת"(!), ולא להעניק לכל רשות ורשות את הסמכות המוחלטת לעשות ככל העולה על רוחה באשר להתחדשות עירונית, אלא לקבוע מסמרות מלמעלה(!) שינחו באופן ברור את המדיניות התכנונית של כל המטרופולין.

ועל מנת שמודל זה יצליח, לא די בכך שהממשלה או גוף מטעמה דוגמת מנהל התכנון יקבע את אותם מסמרות, אלא שמה ללכת על יצירת עיריית גג מטרופולינית לכל גוש דן המורחב, בדיוק כפי שנהוג ובהצלחה רבה מעבר לים במטרופולינים גדולים פי כמה וכמה יותר מגוש דן שלנו.

רוני מזרחי קרדיט: יחצ

על מנת להמחיש את האבסורד הקיים כיום, אפשר להביא לדוגמא את רמת גן וגבעתיים, שתי ערים צמודות זו לזו, המהוות בפועל גוש אורבני רציף לחלוטין, שהפך לשתי רשויות כתוצאה מתולדה היסטורית ופוליטית, כשאחת, רמת גן, השתייכה לזרם הציונים כלליים(המחנה האזרחי) ואילו גבעתיים הייתה עיר פועלים מפא"יניקית מובהקת. מאז ההכרזה של התמ"א 38, ב-2005, הייתה המדיניות של שתיהן הפוכה לחלוטין, רמת גן תמכה בתמ"א ואילו גבעתיים התנגדה לה נמרצות, ורק במהלך השנתיים האחרונות הצטרפה רמת גן לשכנתה.

כך גם חולון, בת ים וראשון לציון, המהוות גוש אורבני רציף בן כ-600 אלף תושבים, כשלכל אחת משלוש הערים אג'נדה ושנה בתכלית משלה וכך גם הקריות במטרופולין חיפה, שם כל קריה מהווה "קריית הוותיקן העומדת בפני עצמה" כשקרית חיים, לדוגמא, שייכת בכלל לתחום המוניציפאלי של חיפה, זאת למרות שהיא גובלת בקרית מוצקין וקריית ביאליק, שתיהן ערים עצמאיות לכל דבר.

נכון להיום שיתופי הפעולה בין אותן עשרות ערים ורשויות מקומיות הנכללות הן בגוש דן והן בחיפה והקריות, הינן בדרך כלל אד הוק בנושאים דוגמת השפד"ן, ביוב, תיעול, אשפה וכיו"ב, אולם בכל מה שקשור להתחדשות עירונית, הרי שרוב רובה של האנרגיה מתבזבזת כיום על ביורוקרטיה והתעסקות במשא ומתנים מול קבלנים ויזמים, מי בדיוק יממן את התשתית המשלימות וכמה בדיוק יקבל כל דייר ודייר, במטראז', לובאים, מרפסות וכיו"ב.

אדגיש גם כי איחוד רשויות יסייע רבות לא רק לתפיסה התכנונית הכוללת של כל 4 המטרופולינים הגדולים של מדינת ישראל, גוש דן, חיפה, ירושלים ומטרופולין באר שבע וערי הנגב המערבי ההולך ונוצר, אלא גם יחסוך בסופו של דבר הון עתק למדינת ישראל, המבוזבז על תקציבים כפולים ומכופלים לעשרות רשויות מיותרות, כך שיהיה מדובר כאן בהחלט ב-WIN WIN מכל הבחינות האפשריות!

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"