השקל גובר על אי הוודאות הפוליטית בישראל - מזנק מול המטבעות העיקריים

השקל טורף את שוק המט"ח ביום שאחרי הקלפי: גם אי ודאות פוליטית בישראל אחרי בחירות רביעיות (ואולי בדרך לחמישיות) בתוך שנתיים - לא מסייעת לבנק ישראל, שיאלץ להמשיך ולהתמודד מול שקל חזק: הדולר נסוג ב-0.2% ל-3.29 שקלים, כך נקבע בשערו היציג.

הפאונד והיורו נחלשים משמעותית ברקע הסגרים ביבשת אירופה - גרמניה מאריכה את הסגר במדינה וקוראת לאזרחים להישאר בבתים למשך חג הפסחא.

הפאונד צולל, גם היורו צילום: Getty

היורו נחתך ב-1.1% ושערו היציג נקבע על 3.89 שקלים, שפל של יותר מחודשיים - מאז שפרסם בנק ישראל כי ירכוש מט"ח במהלך השנה בגובה של 30 מיליארד דולר, על מנת למנוע ייסוף חזק מדי בשקל מול המטבעות העיקריים. הפאונד נפל ב-1.3% ושערו היציג נקבע על 4.51 שקלים, שפל של יותר מחודש מול המטבע המקומי.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "הדולר מתחזק בזירה הגלובלית, בעוד בשוק המקומי, היצעי מט"ח ופעילות לקראת היציאה לחופשת החג, גוררות לייסוף השקל, אל מתחת לרמת 3.3 שקלים. להערכתנו, חולשת השער הנומינלי האפקטיבי, צפויה לגרור את בנק ישראל להתערב במסחר במטרה למנוע את קריסת השערים אל עבר רמות השפל הישנות. אי הוודאות הפוליטית תורמת להערכה כי לא צפוי שינוי משמעותי במדיניות הנוכחית, כאשר בנק ישראל ממשיך לשמש, כמבוגר האחראי היחיד הפועל באופן עקבי לבלימת ייסוף השקל והפגיעה בתנאי הסחר של הייצוא הישראלי".

בשוקי העולם הדולר ברמה הגבוהה שלו מזה שבועיים מול סל 6 המטבעות העיקריים - מטפס מעל ל-92.5 נק'. היורו נסוג ב-0.3% ל-1.18 דולרים, שפל של כמעט 4 חודשים, הפאונד נחלש ב-0.4% ל-1.37 דולרים.

לפי האסטרטגים מבית ההשקעות Westpac, "הסגרים המתארכים באירופה מתישים את היבשת ויותר מכך מכבידים על הביטחון הגלובלי להתאוששות המיוחלת מהנגיף".

עוד אומרים האסטרטגים כי, "בינתיים, ארה"ב צפויה להתאוששות בחודשים הקרובים בעקבות מבצע חיסונים מקיף ויעיל, לצד השקת חבילות תמריצים לאזרחים ועסקים שנפתחים מחדש", ובכך רומזים על השוני מהמצב באירופה, שם נרשמה האטה משמעותית במבצע, בין היתר בגלל הבעיות עם החיסון של אסטרזנקה.

דו"חות בנק ישראל ל-2020: ההפסד מהתחזקות השקל – 25 מיליארד שקל

בנק ישראל רשם הפסד חשבונאי של 14.2 מיליארד שקל ב-2020 לעומת רווח של 857 מיליון שקל בשנת 2019 – כך עולה מהדוחות הכספיים השנתיים ל-2020, אותם פרסם הבנק היום.

הפסד זה כולל את ההפסדים הלא ממומשים מהפרשי השער, אך אינו כולל רווחים לא ממומשים בסך של כ-9.5 מיליארד שקל שנצברו בחשבונות השערוך, מהם סך של כ-7.3 מיליארד שקל משערוך של ניירות ערך סחירים במט"ח.

ההפסד אינו כולל גם רווחים לא ממומשים מהפרשי שער בסך של כ-2.3 מיליארד שקל עקב היחלשות השקל מול היורו. סכימה של אלו משקפת "הפסד כלכלי" של כ-4.7 מיליארד שקל.

מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף 2020 בכ-645.8 מיליארד שקל, גידול משמעותי של כ-46.7% בהשוואה לשנת 2019 שנבעו ברובם הגדול מרכישות המט"ח שביצע הבנק. רכישות המט"ח של הבנק ב-2020 עמדו על סך של כ-21.2 מיליארדי דולרים שהם כ-72.1 מיליארד שקל.

על המאזן השפיעו גם רווחים ושיערוכים בסך של כ-20.7 מיליארד שקל, העברות ממשלה במט"ח בסך של כ-52.2 מיליארד שקל.

מנגד, יתרות המט"ח של הבנק קטנו בשיעור של כ-25.1 מילארד שקל, כתוצאה מהפרשי שער שליליים לא ממומשים שנצברו עקב ייסוף של השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקים היתרות ובעיקר מול הדולר.

גידול של 70 מיליארד שקל במטבע המקומי נבעו בעיקר מגידול ביתרת האג"ח הממשלתיות בסך של 45.3 מיליארד שקל, אג"ח שנרכשו במסגרת מדיניות הבנק לסיוע למשק להתמודדות עם משבר הקורונה.

ההתחייבויות של הבנק גדלו ב-2020 בכ-210.3 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מגידול נטו בסך של כ-138.1 מיליארדי שקל במק"מים ובפקדונות לזמן קצר. אלו הסתכמו בסוף השנה בסך של כ-452 מיליארד שקל. כמו כן, חל גידול בסך של כ-26.9 מיליארדי שקל בבסיס הכסף, ליתרה בסך של כ-159.3 מיליארדי שקל.

הריבית הנמוכה הגדילה את התחייבויות הבנק לפנסיות של העובדים בשל הפרשים בין התחזיות האקטואריות והמצב בפועל. ההתחיבויות גדלו ב 121 מיליון שקל, שמופיעים במאזן תחת "הפסדים אקטוארים בגין הטבות לעובדים לאחר סיום העסקה לו גמלאים".

בנוסף, ב-2020 חל גידול בהתחייבות בגין הטבות לעובדים ולגמלאים בסך 207 מיליון שקל, אשר מופיע בדוח רווח והפסד בסעיף "הוצאות הנהלה וכלליות".