ועדת הערר קבעה פיצוי על הפקעת קרקע אחרי 20 שנה - הרשויות מתחמקות

הליכי הפיצויים עבור הפקעת אדמות מטעם המדינה מתבררים כמחדל מתמשך שאיש לא לוקח עליו אחריות; כך עולה מתביעה שהוגשה לאחרונה על ידי שני חקלאים בני כ-90. השניים עיבדו עשרות דונמים של אדמות חקלאיות פרטיות בסמוך לעיר חדרה, עד שהן הופקעו מהם לפני כ-20 שנה על ידי נתיבי ישראל (מע"צ) והוועדה המקומית חדרה, המחויבת לתשלום הפיצויים מתוקף סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

למרות החובה לשלם פיצויי הפקעה, איש לא שילם להם עבור הקרקע והם נאלצו לפנות להליכים משפטיים. במשך כ-20 שנה ניהלו בעלי הקרקעות עשרות הליכים מול המפקיעים, עד לחודש ינואר השנה - אז התקבלה החלטה בנושא על ידי ועדת הערר לפיצויים ולהיטלי השבחה במחוז חיפה. לפי ההחלטה, ובהמשך להסכמת הצדדים, הוחלט כי הוועדה המקומית ונתיבי ישראל ישלמו לבעלי הקרקע פיצוי של כ-900 אלף שקל, ואף נקבעו להם הוצאות משפטיות.

עו"ד דוד בסון

אלא שלאחר קבלת פסק הדין התברר לבעלי הקרקע כי העירייה ונתיבי ישראל לא ממהרות לשלם. לפי החוק, היה על הוועדה המקומית לשלם את מלוא הסכום, והיא זכאית לשיפוי של 70% מנתיבי ישראל. אלא שבוועדה בחרו לשלם רק 30% מהסכום, וטענו כי את היתרה צריכה לשלם נתיבי ישראל. גם נתיבי ישראל לא מכחישה את החובה לשלם, אך טוענת כי על הוועדה לשלם אותו ראשית.

לאחר ששני הגופים סירבו לשלם, חזרו בעלי הקרקע לוועדת הערר ופנו אליה באמצעות עו"ד דוד בסון, שותף במשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות', אשר ייצג אותם לאורך השנים. אלא שלהפתעתם, הוועדה שפסקה בנושא התנערה מהם וטענה כי אין זה בסמכותה לחייב את הגופים בתשלום. לחקלאים לא נותרה ברירה, והם הגישו תביעה נוספת לבית המשפט, במטרה לחייב את שני הגופים להעביר את התשלום שעליו כבר הוסכם.

"ועדת הערר לא נדרשה כלל לבקשה ודחתה אותה בהיעדר סמכות, בלא לזמן את הנתבעות 1-2 לדין, בלא להפנות אליהן אפילו תמיהה שהיא, בלא להתרות בהן או אפילו לבקש מהן דבר (!), וכך הכריחה את התובעים להגיש תביעה כספית נפרדת ומיותרת לחלוטין, הנובעת מזה שגופים ציבוריים, שנמנים עם המדינה, פשוט לא מנסים למנוע תקלות כאלה. שלא לדבר על כך שהנתבעות 1-2 מפרות פסק דין מפורש ומחייב וגורמות להתעמרות ממש באזרחים שנפגעו", לשון התביעה.