בית הדין קורא לכנסת להסדיר חובת חיסון בחקיקה

החלל הריק שהשאירו הממשלה והכנסת שלא העבירו חקיקה בנושא החיסונים הביא את בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכריע אתמול כי סייעת בגן ילדים שמסרבת להתחסן ומסרבת גם להיבדק לא תוכל להגיע לעבודה. בסוף פסק הדין הוסיף הרכב בית הדין: "פונים אנו לגורמים האמונים על תיקוני החקיקה, הנדרשים להסדרת העניין, וזאת לצורך בהירות ואחידות, שכה נדרשות בימינו אנו".

גם ארגוני העובדים מוכנים לקבל את העיקרון של חובת חיסון או בדיקה כתנאי לכניסה לעבודה. אולם הם סבורים שהדבר צריך להיעשות בחקיקה כדי להבהיר את הכללים וכדי שהם לא ייתפסו כמי שמפקירים את זכויות העובדים שלהם.

"אין חקיקה כי הממשלה לא רוצה לעורר את כעסם של מתנגדי החיסונים ולכן נותנים למעסיקים ולעובדים להתקוטט. יום אחרי הבחירות יהיה חוק", אמר יו"ר הסתדרות המעו"ף עו"ד גיל בר־טל. לדבריו, כששהממשלה רצתה לקבל החלטות הרבה יותר מרחיקות לכת כמו אזיקים אלקטרוניים לשבים מחו"ל או מלוניות בכפיה היא ידעה לקדם חקיקה. 

אבסורד התו הירוק

הצעת החוק הנדונה כיום במשרדי הממשלה מחילה את החובה להתחסן (או להיבדק מדי כמה ימים) על עובדים שבאים במגע רצוף עם קהל, בייחוד עובדי חינוך וכן עובדים בענפים שפועלים בהתאם לתו הירוק. בענפים אלה נוצר מצב אבסורדי: הלקוחות הבאים בשערי מסעדה או אולם הופעות למשל חייבים להתחסן או לעבור בדיקת קורונה אבל העובדים אינם חייבים לעשות זאת.

מתחם חיסונים בתל אביב. החוק אינו קובע חובת חיסון לעובדים צילום: אביגיל עוזי

לדברי מקור במשרד הבריאות, תזכיר החוק תקוע בגלל השיתוק של הכנסת וכן מפני שלמשרדי המשפטים והאוצר יש הסתייגויות ממנו. "גם להסתדרות יש הסתייגויות ובממשלה נורא פוחדים להתעסק עם דברים שיכולים לגרום סכסוכי עבודה", אמר.

הרכב בית הדין בראשות השופטת מירב קליימן, שדחה את העתירה של סייעת בחינוך המיוחד ממועצת כוכב יאיר–צור יגאל, השאיר פתוחה את השאלה האם היא תקבל שכר מעתה ואילך והבהיר שהוא מעדיף שנושא השכר יוסדר בהסכמה בין הצדדים. העובדת ביקשה לאפשר לה להגיע לעבודה למרות שסירבה להתחסן ולהיבדק לקורונה. בית הדין קבע כי "מאזן הנוחות נוטה לטעמנו בבירור, לעת הזו, לצידה של המועצה המקומית, אשר אמונה על שלומם של כל הבאים בשעריה — עובדים ושאינם עובדים, ילדים ומבוגרים".מאחר שזו הפסיקה הראשונה סביר שהיא תשמש בזמן הקרוב מוקד התייחסות לכל החלטה בנושא.

היועץ המשפטי לממשלה העביר לבית הדין את חוות הדעת של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס.

בחוות הדעת נכתב כי בכמחצית מאירועי ההדבקה המשמעותיים, בהם חולה אחד גרם לשרשרת הדבקה גדולה במיוחד של יותר מ־120 איש, מקור ההדבקה היה במסגרות חינוך.

ד"ר שרון אלרעי-פרייס ראש שירותי בריאות הציבור צילום מסך: לע"מ

ארגוני העובדים שותקים

לא במקרה פסק הדין אינו מעורר תגובות סוערות על פגיעה בזכויות עובדים.

לדברי בר־טל, השופטת אימצה את ההסכמות שהושגו בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים שלפיהן עובדים יחויבו להתחסן או לעבור בדיקת קורונה. סיבה נוספת לכך שאין מחלוקת סביב פסק הדין היא שבית הדין לא הכריע בשאלות האם ניתן לפטר את העובדת, ואם לא – מי יממן את משכורתה. בהסתדרות סבורים כי לכל עובד שמסרב גם לחיסון וגם לבדיקות יש להציע שורת אלטרנטיבות תעסוקתיות שימנעו את פיטוריו.

גם בהסתדרות המורים לא יצאו נגד פסק הדין ואומרים שפסק הדין קשור להסכמות שאליהן הגיעה הסתדרות המעו"ף ולכן לא ברור שהוא משליך על המורים והגננות. מעבר לכך, גם הסתדרות המורים קוראת למדינה להעביר חקיקה.

קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח פרסמו לפני מספר שבועות חוות דעת שהתנגדה בחריפות לחייב עובדים להתחסן, אבל גם הם מתקשים להתנגד לחיוב להיבדק כתחליף לחיסון. מקו לעובד נמסר: "יש יותר ויותר מקרים בהם מעסיקים מעלים דרישות מעובדים שאינם מחוסנים, ועל המדינה להסדיר נושא זה בחקיקה".

ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.