תקנות חדשות אמורות לעזור לאירופה להפוך למעצמת הייטק

לפי התקנות שהציעו, על המדינות לשנות את החוקים שלהן בנוגע לאופציות על מניות והנפקות ויזות מהגרים, כך שחברות הסטארט אפ הפועלות בשטחן יוכלו למשוך את העובדים המיומנים ביותר מכל מקום בעולם.

עד כה, 25 מדינות ברחבי אירופה חתמו על מסגרת העבודה הכללית, כשהיחידות שלא עשו זאת הן הונגריה, בולגריה וקרואטיה. המדינות שחתמו אמורות להתחיל כבר בשינוי החוקים. "אנחנו זקוקים לעוד חברות סטארט-אפ באירופה שיצמחו במהירות לחברות חדשניות קטנות ובינוניות, ובהמשך יהפכו לתאגידים מצליחים שיסייעו לריבונות הדיגיטלית של אירופה ולאוטונומיה האסטרטגית שלה", נכתב בפרוטוקול. "על מנת לעשות זאת, חברות סטארט-אפ בכל פינה באיחוד האירופי צריכות לקבל תנאים מועדפים והוגנים כדי שיוכלו לצמוח בכל שלב במחזור החיים שלהן".

יזמי טכנולוגיה באירופה קוראים כבר תקופה לביצוע רפורמות שיעזרו לחברות הסטארט-אפ לשגשג ולצמצם את הפערים לארה"ב וסין, המובילות בתחום ושמהן יצאו חברות הדיגיטל הגדולות בעולם, בהן גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון בארה"ב ועליבאבא, טנסנט, וואווי ושיאומי בסין. כל החברות הללו גדולות משמעותית מחברות הטכנולוגיות הגדולות ביותר באירופה. אחת התלונות העיקריות באירופה נגעה לאופציות המניות שמוענקות לעובדים. לפי התקנות החדשות, אין להטיל מס רווחי הון על האופציות, אלא רק לאחר שמממשים אותן. כמו כן, ההמלצה היא לאפשר לחברות להנפיק אופציות לעובדים בלי זכויות הצבעה. המלצות נוספות כוללות האצת תהליך הקמת חברה חדשה ליום אחד בלבד, בעלות של פחות ממאה יורו. כמו כן, יש להאיץ את תהליך הנפקות הוויזות לעובדים הזרים.

גוגל ומיקרוסופט. גם אירופה רוצה ענקיות דיגיטל משלה צילום: גוגל microsoftproductreviews.com

האנו רנר, מנכ"ל ומייסד חברת פרסוניו הגרמנית המפתחת תוכנות למשאבי אנוש מסר בתגובה כי אירופה זקוקה "למדיניות אפקטיבית לחברות סטארט-אפ, בייחוד כזו המפקחת על הבעלות של העובדים, וזאת כדי לאפשר לסטארט-אפ למשוך את העובדים הטובים ביותר בעולם". בדומה, מרטין מינו מ-Index Ventures Partner אמר כי המהלך הוא "צעד בכיוון הנכון".

בשנה שעברה גייסו חברות הסטארט-אפ באירופה הון של מעל 41 מיליארד דולר, כך לפי דו"ח שפרסמה קרן ההון סיכון אטומיקו. זה היה הסכום הגבוה ביותר עד כה, והגיע על אף ההשלכות הכלכליות כתוצאה מהתפרצות הקורונה.