למה אין סיכוי שבישראל יוטל מס עיזבון?

מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי עקב מגפת הקורונה והדרך היחידה לצאת ממנו עוברת בפתרונות יצירתיים. ערב הבחירות הרביעיות וספק אם האחרונות השנה, אין היתכנות מעשית להטלת מסים על כלל האזרחים. כשמספר המובטלים עומד על 800 אלף ומשפחות רבות איבדו שני מפרנסים על רקע החל"ת, אי אפשר להכביד עוד על הציבור.

פתרון אפשרי, הנותן לכאורה מענה כלכלי לצד צדק חברתי – הוא הטלת מס עיזבון, נושא שעלה לכותרות לא מעט בחודשים האחרונים. בין אם מדובר על עיזבון שטראוס שנאמד במיליארדי שקלים, או על עזבונות של בעלי הון אחרים – מדובר במס אפשרי בשיעור משמעותי.

מס עזבון הוא מס סוציאלי שלא יפגע ברוב אזרחי המדינה ומנגד – יבטיח הכנסה למדינה שאין בצידה פגיעה סוציאלית מהותית ביורשים והן הגבלת מעבר העושר הבין דורי וחלוקתו מחדש באופן שלא ירוכז לדורות ברשימה מצומצמת של משפחות.

מדינות רבות בעולם כבר אימצו את חוק מס העזבון והוא משמש בהן ככלי להפחתת פערים חברתיים. החל מ-15% בדנמרק, 30% בגרמניה, 40% בארה"ב ובריטניה, לא פחות מ-55% ביפן, ועד 60% בצרפת.

למרות שפתרון מסוג זה אהוד על אזרחים רבים שברור להם שמס העזבון לא יהיה רלוונטי עבורם לאור היקף העזבון שיותירו – נראה שאין סיכוי אמיתי שנראה אותו מתבצע בישראל בעתיד הקרוב.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

הטבות מס והקלות שונות ליהודים עשירים

מלבד בעיות פרקטיות של תכנוני מס ארוכי טווח שיפחיתו את כדאיות ההשקעה במנגנון גביית מס העיזבון, ל"מדינת היהודים", קיימת ייחודיות ששומטת את הקרקע תחת הכדאיות הסופית והיחסית של מס מסוג זה.

בתור מדינה שמעודדת עלייה ונותנת הטבות מס והקלות שונות ליהודים עשירים ומבוססים ברחבי העולם על מנת שיעלו לארץ - הטלת מס עיזבון עלולה להיות "מקל בגלגלים". יהודים ברחבי העולם רואים בישראל מדינת מקלט אליה תמיד יוכלו להגיע בעת צרה. יתרה מכך, יהודים רבים אף רואים בישראל מקום אליו יגיעו בשלב מתקדם בחייהם, אף מהטעם שהונם יוכל לעבור לדור הבא ללא מס עיזבון.

ברור שהעברת הונם לישראל תורם תרומה משמעותית לכלכלת ישראל, ובהטלת מס עיזבון לא תהיה להם סיבה לעשות זאת, כאשר הדבר יכול לגרור מיסוי הון זה בעת פטירתם. במציאות ייחודית זו, הטלת מס עיזבון עלולה לגרום לנזק גבוה באופן משמעותי מהתועלת, בכך שהון זה ימצא את דרכו למדינות שאין בהן מס עיזבון וישראל תפסיד הון רב.

בעייתיות נוספת – מס עיזבון מגיע "בחבילה אחת" עם מס מתנות. הנטייה היהודית לדאוג "לסדר" את הילדים בחייהם תיצור בהכרח התנגשות חזיתית בין רצון זה לבין חיובי המס שיוטלו על מתנות שכאלה.

ניסיונות עבר העלו בעיות רבות. שיטות שונות וחוקיות לעקוף את הטלת המס, כמו גם עלויות המעקב והגבייה בנושא, מצמצמים אף הם את כדאיות הטלת המס ובשנת 1981 הגיעו למסקנה כי העלות גוברת על התועלת ומס העיזבון בוטל.

ומה עם הגורם היהודי? – הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, ואין ספק שהטלת מס עיזבון תגרום למירוץ למציאת פתרונות יצירתיים וחוקיים לעקיפתו.

הממשלה החדשה והכנסת ה-24 יאלצו לקבל החלטות קשות מיד לאחר הבחירות. כשהגירעון בתקציב המדינה הגיע ליותר מ-160 מיליארד שקל, האם הם יבחרו להטיל מס על עשירי המדינה? – כנראה שהשיקולים שפורטו כאן יביאו לכך שמס עיזבון לא יוטל בעתיד הקרוב.

בעז קראוס הוא עו"ד, יו"ר ועדת הירושה בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני ירושה