"אנחנו אומת הסטארט-אפ, אבל בנושא קיימות אנחנו פחות יודעים ליישם"

"אנחנו אומת הסטארט-אפ, אבל אנחנו יודעים להמציא ופחות טובים בליישם. כמות הבטא-סייטס בישראל יחסית לכמות האלפא-סייטס היא מאוד מזערית שלא לדבר על היישום שלהם ברשויות המקומיות בפועל". כך אמרה ד"ר אורלי רונן, ראש המעבדה לחדשנות וקיימות מקומית, אוניברסיטת תל אביב בפאנל בנושא החיבור בין חדשנות לקיימות כמנוע צמיחה במסגרת כנס אחריות תאגידית של כלכליסט.

לדבריה, "משרד האנרגיה הכריז שהוא רוצה להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת, משרד הגנת הסביבה ל-45%, יכולים גם להגיד 80%, אבל בינתיים העיר אילת יחד עם המועצה האיזורית אילות הן כיום המקום המתקדם ביותר בישראל לאנרגיות מתחדשות. מדובר ביוזמה מקומית, רשות מקומית שנתקלת בהרבה מאוד חסמים ביורוקרטים ורגולטורים. יש מקום לרגולציה אבל צריך לראות איך אנחנו בכל זאת משאירים חלק מהרעיונות המדהימים בתחום הקיימות והופכים את ישראל עצמה לדוגמא במקום שתהיה רק המאיץ".

מימין עודד שוסיוב, ערן גרוניך ואורלי רונן

לדברי עודד שוסיוב, פרופסור הנדסת חלבונים וננוביוטכנולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים "מדד קיימות לעידוד אחריות תאגידית הוא אולי הכלי החשוב ביותר לקידום קיימות. הטכנולוגיות מפותחות, האקדמיה מציעה כל הזמן טכנולוגיות ומדע לקיימות אבל מאיזושהי סיבה זה עדיין לא קורה בישראל כפי שהיינו רוצים שיקרה". המודעות לנושאי קיימות מגיעה בעיקר מהדור הצעיר. "הצעירים מבינים שאם לא נעשה משהו משמעותי אז הראשונים שיסבלו מכך זה הם וכמובן הילדים שלהם. אני חושב שגם בתחום הייצור מדינת ישראל יכולה עדיין להמשיך ולייצר ולהוביל".

ערן גרוניך, מייסד ומנכ"ל Flying SpArk שמייצרת תחליף חלבון מזחל זבוב הפירות סבור כי בעשור הקרוב המודעות לנושאי קיימות תלך ותגדל. "זה מחלחל דווקא מכיוון הצעירים לפחות בתחום המזון בו אני נמצא. אני רואה שלחבר'ה הצעירים יש מודעות לגבי מה הם מכניסים לגוף שלהם, מה עובר על המזון שאנחנו מגדלים ומעבדים ומהן ההשלכות וההשפעות על הסביבה – וזה משפיע על הבחירות שלהם. אני חושב שחלבון אלטרנטיבי יהיה אלטרנטיבה מן המניין בסופרמרקט – כמו שאנחנו קונים היום פעם בשר, פעם צמחי, פעם סטייק ופעם פרגית תהיה גם בחירה מבין החלבונים האלטרנטיביים", אמר.

ד"ר רונן חקרה ערים ברחבי התיכון על מנת לבדוק עד כמה הערים יכולות להיות בחזית החדשנות בנושא הקיימות. "גילינו שיש כמובן קשר בין גודל העיר לבין המשאבים אבל גם שיש 'סטייט אוף מיינד' עירוני שפתוח לחדשנות בערים שנמצאות בחזית החדשנות. מעבדת חדשנות בתוך העירייה, כפי שעשו למשל בבוסטון, מאפשרת לעובדים להציע רעיונות ולפתח אותם. זו התחלה בדרך לשנות את אותה תפיסת עולם של ערים שתאפשר גם לאנשים שהם יזמים למצוא שותפים עירוניים".

לדברי שוסיוב, בכל הקשור לחדשנות בנושאי קיימות "חד משמעית להקצאת משאבים יש משמעות. היוזמה של הרשות לחדשנות לעודד חברות בתחום הזה בתקציבים זה אחד המנועים החשובים ביותר. לדוגמא, לפני קרוב לשנה בקושי הצלחנו להשיג תקציבים לטובת החברה Savor Eat שמייצרת רובוט-שף שמסוגל לקחת חלבון צמחי ובתוך חמש דקות להדפיס ולצלות בורגר צמחוני. לאחר שזכינו בתקציב מהרשות לחדשנות זה יצר הד מאוד גדול. כך קרה גם עם חברות אחרות שהתחילו את דרכן דרך עידוד של גופים מממנים. הנושא הזה הוא קריטי".