בבנק ישראל צריכים לדאוג? היורו בשפל של חודשיים, הדולר יורד ל-3.28 שקלים

השקל מתחזק מול היורו שנמצא בשפל של חודשיים - מטבע הגוש האירופאי ירד היום ב-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.912 שקלים. היורו ברמה הנמוכה שלו מאז שבנק ישראל הודיע על תוכנית רכישות של מט"ח בסכום של 30 מיליארד דולר, שתמומש במלואה עוד השנה. המטבע נסחר עתה לפי שווי של 3.916 שקלים.

הדולר ביום שישי של נסיגה מול השקל מתוך שבעה ימים - נחלש ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.289 שקלים. המטבע נסחר עתה בשווי דומה. כזכור, טרם הודעת בנק ישראל על תוכנית הרכישות שלו, המטבע האמריקאי נסחר מול השקל בשפל של 25 שנים, סביב 3.11 שקלים.

שטרות יורו צילום: בלומברג

ההודעה שהוציא בנק ישראל לפני חודשיים על היקף הרכישות מצדו, מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל עד אז, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה.

בחודשים שקדמו להודעת הבנק התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל - גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI. כל אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם, אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. 

בשוקי העולם, הדולר בתנועות קלות מול המטבעות העיקריים. הערב הפד צפוי להותיר את הריבית במשק בארה"ב על שיעור אפסי.

בכירי הבנק האמריקאי המרכזי, בראשות היו"ר ג'רום פאוול, ידונו בכמה נושאים, בהם כאמור ההתחייבות להותיר את הריבית ברמה אפסית. זאת, למרות עליית מחירים צפויה בשל יציאה הדרגתית מהמשבר ותוכנית הסיוע הגרנדיוזית של הממשל בסכום של 1.9 טריליון דולר למשק האמריקאי, לצד תוכנית התחסנות מפני הנגיף.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "בשווקים ממתינים להודעת הבנק המרכזי האמריקאי, באשר למדיניות הריבית. ההערכה שהבנק המרכזי מתכוון להמשיך לדבוק בריבית נמוכה עד לשנת 2023. מהלך זה מורה כי פוטנציאל עליית הריבית הדולרית בטווח הקצר מוגבל. על רקע ההתייצבות בשוק האג"ח והמגמה החיובית בשוקי המניות, היצעי מט"ח מאתגרים את בנק ישראל הנדרש לרכוש מאות מיליוני דולרים במטרה למנוע את קריסת שער הדולר אל עבר רמת 3.2 שקלים".

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, "להערכתנו, יו"ר הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את התחייבותו להותיר את הריבית ללא שינוי לזמן ממושך ויחזור על דבריו שהעלייה הקרובה באינפלציה היא בשל גורמים חד-פעמיים".

ובהקשר המקומי הוסיף קליין כי הוא "מעריך שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטת הריבית הקרובה וימשיך למקד את פעילותו ברכישת אג"ח ומט"ח על פי התוכניות הקיימות".

כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי "האינפלציה בהסתכלות שנתית צפויה לחזור בחודשים הקרובים לתחום היעד, ובחודש מאי היא תגיע כבר לרמה של 1.3%. האינפלציה במחירי הנכסים ובעיקר במחירי הדירות היא גבוהה, אבל היא מקבלת משקל נמוך בהחלטות המוניטריות. תהליך הנורמליזציה של הריבית עוד רחוק מאוד מאיתנו, אבל יכול להיות שלחזרת האינפלציה לתחומי היעד תהיה השפעה מסוימת על רכישות האג“ח העתידיות של בנק ישראל. התכנסות האינפלציה לתחום היעד בחודשים הקרובים מגבירה את הסיכויים שבנק ישראל יצמצם בהדרגה את קצב רכישות האג“ח בחודשי הקיץ".

פריימן מוסיף כי "בנק ישראל מנהל מערכה בתקווה לבלום את ייסוף השקל, אולם המהלך האגרסיבי שנוקט הבנק זה למעלה משבוע, כאשר הבנק קונה דולרים במטרה למנוע את פריצת רמת 3.3 השקלים לדולר, הצליח לבנק באופן מוגבל ביותר. כאשר שוקי ההון רשמו ירידות חדות, המוסדיים הצטרפו לרכישות בנק ישראל, כך שוק ההון עשה את העבודה לבנק ישראל. כעת, לאחר אישור תוכנית הסיוע של ביידן, כאשר בשווקים מצפים לכניסת השקעות של מאות מיליארדי דולרים - ההערכה בארה"ב היא ש-37% מהסיוע הניתן למשקי הבית, זורמים לשוקי המניות, דבר הבולם את ירידות השערים ומצמצם את פעילות המוסדיים בשוק המקומי. כתוצאה מכך, בנק ישראל נאלץ לנהל את המערכה לבדו והמשך עליות השערים שנרשמו לאחרונה בשוקי ההון בעולם, החזיר את מוכרי המט"ח בשוק המקומי וכך מצא את עצמו בנק ישראל נדרש לשוב ולרכוש מאות מיליוני דולרים במטרה לבלום את הייסוף".