כיצד מחלקים זכויות יוצרים בין בני זוג? מהסדרה "חזרות" ועד קים קרדשיאן וקניה ווסט

 מוגש מטעם Dun's 100

העידן הנוכחי מזמן למערכת המשפט אתגרים רבים הקשורים לחלוקת נכסיהם של בני משפחה ובני זוג שנישואיהם עלו על שרטון, בין אם המדובר בנכסים מוחשיים או לא-מוחשיים. בעוד שלפי גישת דיני המשפחה משאבים אלו הם נכסים משותפים, לפי גישת דיני זכויות היוצרים, היוצר/ת מהווה את הבעלים הראשוניים והבלעדיים של הזכות. דיון חשוב זה, שהנו בעל השלכות יישומיות רבות, טרם הוסדר בחקיקה או הוכרע בפסיקה בישראל.

הליך הגישור, שהתנהל בסדרה ״חזרות״ בין איריס ותומר סבב סביב זכויותיו של תומר כיוצר במחזה שכתבה איריס, לאחר שאיים בצו מניעה על עליית ההצגה, אמנם התרחש בסדרת טלוויזיה, אך מעלה סוגיה משפטית מורכבת. גם גירושיהם של קים קרדשיאן וקניה ווסט – זמר וכוכבת ריאליטי בעלת זכויות רבות, בין היתר, בסדרה משפחתית, מהווים אמת מידה לנושא מורכב זה. מקרים אלו, אשר הולכים ונעשים נפוצים הן בישראל והן ברחבי העולם, משמשים אבן בוחן לסוגיה שכבר מזמן איננה תאורטית, והיא: כיצד מחלקים זכויות בנכסים בלתי-מוחשיים? פרידות הן תמיד דבר מורכב, אך כשנוסף ממד חלוקת רכוש בלתי-מוחשי, דומה כי הן נעשות אף מורכבות יותר, לאור היעדר קיום הסדר הוליסטי לחלוקת זכויות אלו.

למרות שקיים קונצנזוס לפיו היצירה אינה עומדת לבדה, אלא נובעת מאינטראקציה והשפעת הסביבה על היוצר, אשר תרומתה אינה מוטלת בספק, התא המשפחתי ותרומתו הפוטנציאלית להתפתחות היצירה נפקד מן השיח בנושא ואינו נמנה על סביבת היוצר. משפחת היוצר/ת ובן זוגו אינם מוזכרים כלל בכתיבה האקדמית, ולכן הגדרת ״סביבת היצירה המשפיעה״ לוקה בחסר.

דבר זה מוביל לפגיעה בהכרעות אופרטיביות הנדרשות במקרים היוצאים מכתליי התאוריה אל עבר עולם המעשה. היעדר חקיקה ופסיקה וודאית מקשים על הגדרת הבעלות וחלוקתה בין בני זוג או משפחה. דבר זה מונע בתורו הכרה בתרומות האמתיות והנוספות להיווצרות זכות היוצרים. החסר העיוני והתיאורטי בדיון הנדרש מוביל לפגיעה בהכרה הנחוצה בתרומת המשפחה להיווצרותן של זכויות בלתי מוחשיות, וכפועל יוצא מקשה על חלוקת הזכויות בין בני זוג בפירוק הקשר המשפחתי.

עו"ד טל איטקין צילום: פאול

מצדו האחד של המתרס עומד חוק זכויות היוצרים, המיועד להבטיח ליוצר/ת את הזכות להגן על פירות העמל הרוחני מתוך הכרה בקשר המיוחד שבין היוצר ליצירה, ובצד השני, נמצאים חוק יחסי ממון והלכות, שתכליתן ליצור שוויון כלכלי ומוסרי בין בני זוג ולמנוע קיפוח, במנותק מהאופן בו נוצרו הזכויות. קיים קושי ייחודי בחלוקת הון אנושי בכלל וזכויות יוצרים בפרט בעולם המערבי, הנובע מעצם הקביעה כי כישורים מיוחדים של האדם הם נכס בר חלוקה. יצירות המוגנות בזכויות יוצרים הן תוצר של יחסי הגומלין בין היוצר/ת לסביבתו/ה בכל שלבי היצירה, באופן שאינו ניתן להפרדה. גם הסביבה הקרובה של היוצר/ת מזמנת מקור להשפעה על היצירה. מכאן עולה שאלה מעשית: מהי מידת השפעת בן הזוג של היוצר/ת על היצירה, האם היא מקנה לו זכאות ביצירה, ואם כן – כיצד מחלקים אותה?

קיימות הצדקות רבות להכרה בזכות היוצרים כנכס בר-חלוקה. יצירות המוגנות בזכויות יוצרים אינן נוצרות בריק חברתי – היוצר ניזון מרעיונות וסמלים שהם נחלת הכלל, המהווים חומר גלם ליצירתו, וביניהם גם המשפחה, אשר השפעתה ניכרת ביצירותיהם של אמנים רבים, כחומר בלתי נדלה המכיל מגוון עצום של רגשות, חוויות, קשיים ועוד. החברה תופסת מערכת יחסים זוגית ככר פורה של השפעות, לעיתים עד כדי התלכדות בין היוצר/ת ובן זוגו. לא פעם השתלבות בן הזוג האחד בחיי השנייה מספרת סיפור חיים אחד.

היוצר/ת לא נתפס/ת כדמות העומדת לבדה בתהליך היצירה – אך למרות שהמילים ״אומן״ ו״יוצרת״ זוכות להגדרות מחקריות ומשפטיות מרובות, נשכחה העובדה הפשוטה שהוא היה תחילה ״ילד/ה של״, ואולי אף ״בעל או אשתו של״, ואפילו ״אביו או אימה של״. המשפחה היא הסביבה הקרובה והזמינה ביותר ליוצר/ת – המקור הראשוני המזין ומפרה את היחיד/ה במגוון השפעות מרגע הלידה. הוא משתייך לתא משפחתי אליו נולד ולאחר מכן לקשר זוגי בו בחר, ולכן המשפחה משפיעה על התוצר הרוחני במידה זו או אחרת.

יש להיות ערים לקשיים רבים הצפויים בעת חלוקת זכויות יוצרים בן בני זוג, כפי שמתרחש בדרך כלל במקרים רבים של פירוק התא המשפחתי, המעצים כל סוגיה והופך אותה לנוקבת. זכות היוצרים מבטאת הכרה בקשר המיוחד שנוצר בין היוצר/ת לבין היצירה מתוך כישוריו האישיים, אשר חלוקתם במהלך פרידה מעוררת שאלות חשובות, בהן מתי נוצרה זכות היוצרים? מהו משך ומהי מידת ההרמוניה בחיי הנישואין?

התייחסות לזכות היוצרים כרכוש משותף מסורתי מחלישה את הזכות המוסרית של היוצר/ת ביצירות ואת היכולת לשלוט בדרך הטובה ביותר בכל הנוגע לעבודותיו והשימוש וההגנה עליהן, ממספר טעמים: לבן הזוג שאינו היוצר/ת אין את ההבנה הנדרשת לשם כך או היכולת לממש את פוטנציאל היצירה בשווקים הרלוונטיים. עשויה להיווצר פגיעה בתמריץ ליצור, במידת השיווקיות של היצירה, בזכויות אחרות שהיוצר יצור בעתיד וכן בצדדים שלישיים. בנוסף, קשה ליישם את עיקרון ״הפרידה הנקייה״, ובכך מונצח הקשר כלכלי בין בני הזוג, אותו שואפים לנתק או לצמצם.

המודל המרכזי המוצע על-ידי מבקש ליישב מורכבות זו באמצעות איזון פערים בין היוצר/ת לבן זוגו בגין חלקו ותרומתו ליצירה באמצעות תשלומי איזון מבלי שתוקנה לבן הזוג זכות לשלוט בניהולה. כך, תיווצר יחסיות בין תרומת היוצר והשקעתו לגמול לו זוכה, וכן לתרומת בן הזוג ליצירה. המודל מייבא עקרונות הקיימים בדיני משפחה בחלוקת משאב בלתי-מוחשי דומה – מוניטין אישי, תוך שאילת שאלות, בהן האם פיתוח זכות היוצרים פגע בניהול משק הבית או הצריך ויתורים מצד בן הזוג שאינו היוצר? בהגדרת היקף הבעלות וחלוקת זכות היוצרים, יקבע בית המשפט את שווי ואופן איזון הזכות.

באין שיח אודות משפחת היוצר, הדין מתעלם מתרומתה הניכרת של המשפחה להיווצרות היצירה ומונע הכרה בתגמול שהמשפחה, ובייחוד בן הזוג של היוצר/ת, ראויים להם. בחלוף הזמן, סוגיה זו תופסת תאוצה ותוסיף להתעצם עם התקדמות הטכנולוגיה. גיבוש הסדר אחיד, ברור וודאי בתחום זה מהווה תרומה חשובה לדיני המשפחה ודיני הקניין הרוחני כאחד.

כותבת המאמר הינה ראש משרד עו״ד טל איטקין, המתמחה בדיני משפחה וירושה, ודוקטורנטית במרכז הבינתחומי, אשר חוקרת את הקשר בין משפחה להיווצרות קניינים רוחניים.