מחקר: גל הבצורת באירופה - הקיצוני ב-2,000 השנים האחרונות
המדענים התבססו על ניתוח טבעות גדילה של עצים מתקופת האימפריה הרומית ועד היום; לדבריהם, לגלי החום באירופה היו השפעות הרסניות בשנים האחרונות, ובהן אלפי מקרי מוות בטרם עת
גל הבצורות וגלי החום ששוטף את אירופה מאז 2014 הוא הקיצוני ביותר ב-2,000 השנה האחרונות – כך לפי מחקר שהתפרסם אתמול בכתב העת המדעי Nature Geoscience. לדברי המדענים ממצאי המחקר, שהתבסס על ניתוח של טבעות עצים מתקופת האימפריה הרומית ועד היום, מצביעים בהסתברות גבוהה על התחממות גלובלית כגורם לגל החום הנוכחי.
- דו"ח האו"ם: "התחייבויות המדינות לצמצום הפליטות נמוכות משמעותית מהדרוש"
- "אסונות טבע הם מקור משמעותי להפסדים עבור משקי בית ועסקים"
- סקר עולמי: 64% סבורים שמשבר האקלים הוא מצב חירום שמחייב מהלכים משמעותיים
לדברי מחברי המחקר, לגלי החום באירופה היו השפעות הרסניות בשנים האחרונות, ובהן אלפי מקרי מוות בטרם עת, הרס יבולים והצתת שריפות יער. ירידה בזרימת המים בנהרות הובילה לעצירת הפעילות בנתיבי שיט מסוימים והשפיעה על היכולת לקרר תחנות כוח גרעיניות.
המחקר התבסס על ניתוח 27 אלף טבעות גדילה מ-147 אלונים. טבעות גדילה משמשות כמעין תיעוד היסטורי למזג האוויר בכל שנה וניתוח שלהן מספק תובנות משמעותיות על מזג האוויר בעבר. לצורך ניתוח מזג האוויר במאה האחרונה השתמשו המדענים בעצים חיים, ובעץ מבניינים ישנים כמו כנסיות. לניתוח מזג האוויר בימי הביניים וראשית העת החדשה נעשה שימוש בעצי אלון שהשתמרו בקרקעית נהרות, ולתקופת האימפריה הרומית בשאריות עץ ששימש, בין השאר, לבניית בארות. דגימות העצים נאספו מצ'כיה ובוואריה.
מחקרים קודמים שהתבססו על טבעות גדילה ניתחו את הרוחב והדחיסות של הטבעות כדי לקבוע את הטמפרטורה וכמויות הגשמים. המחקר הנוכחי מדד ריכוזי איזוטופים של פחמן וחמצן, כדי לזהות כמה מים היו זמינים לעץ. ניתוח זה העלה שהתדירות העדכנית של בצורות באירופה היא חסרת-תקדים, גם בהשוואה לבצורות היסטוריות כמו זה שנרשמה במאה ה-16 בתקופת הרנסנס.
"כולנו מודעים למקבץ יוצא הדופן של קיצים חמים ויבשים שהיה לנו בשנים האחרונות", אמר ל"גארדיאן" המדען הראשי במחקר, פרופ' אולף בונטג'ן מאוניברסיטת קיימברידג'. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שמה שחווינו הוא יוצא דופן. הסדרה היא חסרת תקדים ב-2,000 השנה האחרונות. המשמעות של שינוי אקלים היא שתנאי קיצוניים יהפכו לתכופים יותר, מה שיוביל לפגיעה הרסנית בחקלאות, במערכות טבע ובחברה ככללה".