"המשרד להגנת הסביבה זנח את ההסברה בנוגע למיחזור מכלי משקה"

פחות משנה לפני הרחבת גביית דמי הפקדון על מיכלי משקה גם לבקבוקים משפחתיים, נראה כי המשרד להגנת הסביבה, זנח את ההסברה לציבור. "המשרד להגנת הסביבה לא ערך בשנים 2015 - 2020 פעולות הסברה לציבור בנוגע לאיסוף ולמיחזור מכלי משקה בכלל ולעידוד מימוש הזכות לקבלת החזר הפיקדון בפרט", כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

מדו"ח המבקר עולה כי בערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה נאספו בשנת 2017 מהמיחזוריות כ-22 מכלים לנפש בממוצע. ברשויות מקומיות בעלות דירוג חברתי-כלכלי גבוה של 8 ומעלה נאספו בשנת 2017 מהמיחזוריות כ-31 מכלי משקה לנפש, 141% מעל הממוצע, ואילו ברשויות מקומיות בדירוג חברתי-כלכלי 3 ומטה נאספו כ-8 מכלים לנפש בלבד.

מתקן איסוף בקבוקים צילום: אבי רוקח

על החשיבות שבהרחבת דמי הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, ניתן ללמוד מנתוני המשרד להגנת הסביבה לפיהם קיים פער משמעותי בין שיעור האיסוף של מכלי המשקה הקטנים, עליהם נגבים דמי פיקדון, אשר עמד על 79% ו- 78% בשנים 2016 ו- 2017 בהתאמה, לבין שיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים, שאינם מחוייבים בדמי פיקדון, בשיעור 51.5% ב-2016 ו-57.1% ב-2017. המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובתו למבקר כי בשנים האחרונות לא ערך הממונה על חוק הפיקדון ביקורת עומק על הדיווחים בנוגע לאיסוף מכלי המשקה הקטנים כפי שנערך בנוגע לדיווחים על איסוף המכלים הגדולים וכי בשנת העבודה 2021 עתיד המשרד לערוך ביקורת עומק שבמסגרתה ייבחנו הדיווחים על המכלים הקטנים.

באוקטובר החולף, הודיעה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על אי-עמידה ביעד האיסוף של מכלי המשקה ופרסמה להערות הציבור את תזכיר צו הפיקדון, הדוחה את תחולת הוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים לינואר הקרוב וחודשיים לאחר מכן, אישרה זאת ועדת הכלכלה של הכנסת. בנובמבר עתרו לבג"ץ איגוד רשתות המזון בלשכת ואיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, נגד החלטת השרה גמליאל.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד להגנת הסביבה לבחון בשיתוף תאגידי איסוף ומיחזור, יצרנים, יבואנים וקמעונאים התקנת מכונות אוטומטיות שיאפשרו לצרכן לקבל זיכוי ללא צורך בהמתנה לקופאי בפריסה ארצית רחבה. עוד המליץ המבקר שהמשרד יפעל, בשיתוף תאגידי איסוף ומיחזור, מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך לשיפור היענות הציבור לאיסוף ולמיחזור, באמצעות הגברת ההסברה ברשויות בדירוג חברתי- כלכלי נמוך ובמוסדות החינוך, ביחוד במגזר הערבי ובמגזר החרדי, בערוצי תקשורת מותאמים.

נתוני ה-OECD מצביעים על כך שנכון לשנת 2018, משקל הפסולת הממוצע לאדם בישראל (675 ק"ג) גבוה, שיעור המיחזור (7%) נמוך ושיעור הטמנת הפסולת(76%) גבוה יחסית לממוצע במדינות ה-OECD העומד על כ-39%, ובייחוד יחסית למדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גדולה.

הטמנת פלסטיק גורמת למפגעים סביבתיים שעלותם הגלובלית נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. על רקע זה, משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשרד להגנת הסביבה ימשיך ויקדם פעולות שיביאו לשמירת המקרקעין והקטנת הזיהום הסביבתי כמקובל במדינות ה-OECD ויבחן את תיקון היעדים כך שעד 2025 יעמוד יעד איסופם של מכלי המשקה מפלסטיק ששווקו בכל שנה על 77% ועד לשנת 2029 יעמוד על 90%. עוד המליץ כי המשרד יפעל להסדרת הנושאים שבאחריותו לצורך ההתארגנות המשקית כדי לוודא את ביצוע ההתאמות הנדרשות לצורך יישום החוק במועד שנקבע להחלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

"בעקבות ההחלטה ההיסטורית של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל – חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים יכנס לתוקפו בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה תביא לצדק סביבתי וכלכלי, כך שהציבור ירוויח וחברות המשקאות המזהמות יצטרכו לשלם. בעקבות החלטת השרה שהתקבלה טרם פרסום דוח המבקר, רוב ההמלצות בו מתייתרות.

"החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים הביאה לסיום עיוות בן 20 שנה של כפל רגולציה באופן מלאכותי על מכלי משקה קטנים וגדולים באופן שבו יאוחדו מערכות האיסוף, הטיפול המיחזור, הדיווחים והבקרות על כלל מכלי המשקה. משום כך, ההמלצות המופיעות בדוח בנושא זה הן התפרצות לדלת פתוחה, שכן בהנחיית השרה גמליאל המשרד כבר פועל באופן זה טרם פרסום הדוח.

"באשר ליעדי המיחזור: עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה, היא הציבה את נושא הטיפול בפסולת והמיחזור בראש סדרי העדיפות. בהנחייתה, גובשה אסטרטגיית הטיפול בפסולת, כך שישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות האיחוד האירופי ותגיע ל-20% הטמנה ב-2030 לעומת 80% הטמנה כיום. המשרד פועל לביצוע פעולות אשר יביאו בפועל להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי, וכן פועל לטיוב החקיקה, בהתאם ליעדי האיסוף למיחזור שנקבעו בדירקטיבה האירופית״.