מי יהיה אחראי על תאונה במקרה של רכב אוטונומי?
מה משותף ליזמים הפועלים בתחום הבריאות, לחברות שמפתחות רכבים אוטונומיים ולמפתחי אפליקציות בתחום הבינה המלאכותית? כולם מתמודדים עם סוגיות של רגולציה ומשפט. תכנית לימודים בינתחומיות לתואר שני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית מפגישה בין יזמים, משפטנים, ואנשי טכנולוגיה במטרה לבחון יחד את הסוגיות המשפטיות שמתעוררות בפיתוח טכנולוגיות חדשות
המפגש בין חדשנות טכנולוגית לבין מערכת המשפט, שמתקשה לעמוד בקצב של ההתפתחויות, מודגם היטב במקרה של רכבים אוטונומיים ומתקיים גם בתחומים רבים אחרים.
אז מי אחראי לתאונת דרכים של רכב אוטונומי בישראל?
"מדובר בשאלה מורכבת המצריכה בחינה מעמיקה של ההסדרים המשפטיים הקיימים" מסביר ד"ר אביב גאון, המלמד את הקורס "בינה מלאכותית, משפט ואתיקה" במסגרת התואר השני במשפטים, חדשנות וטכנולוגיה עסקית בבינתחומי הרצליה. שאלות כאלה ואחרות עלו לאחרונה גם ב"קול קורא" שפרסם משרד המשפטים לקבלת עמדות הציבור בנוגע לאחריות הנזיקית במקרה של תאונה שבה מעורב רכב אוטונומי, והן צפויות להמשיך ולהעסיק אותנו בעתיד הנראה לעין. כמובן שרובוטים ורכבים אוטונומיים עדיין לא מסוגלים להחליף בני אדם ונהגים אבל המציאות משתנה מהר מאוד ויתכן שבשנים הקרובות האתגרים הללו יתחדדו.
רכבים אוטונומיים צילום: Pixabay ד"ר גאון התייחס גם להיבטים נוספים הנוגעים לשאלות הבעלות הקניינית של מערכות בינה מלאכותית, כמו רישום פטנט על המצאה של בינה מלאכותית. "בעיקרון, על-פי הדין המקובל במרבית המדינות המערביות על ממציא הפטנט להיות בן אנוש. מעבר לשאלות המשפטיות, חשוב לבחון ולעסוק גם בסוגיות האתיות שעולות וצריך לחשוב מה המחיר שאנחנו צפויים לשלם על הטמעה של מערכות טכנולוגיות", מדגיש ד"ר גאון.
נושא אחר שעולה מדי פעם לכותרות הוא סוגיית הקורקינטים החשמליים בתל אביב. רק לאחר שכבר עלו לכביש בעיר אלפי כלי רכב שיתופיים כאלה, הודיעה העירייה כי היא מתחילה בהסדרה חוקית של תנאי הפעילות של החברות שקיבלו היתר להפעיל קורקינטים. זאת, גם כדי לשמור על הולכי הרגל בשל ריבוי תאונות שבהן היו מעורבים רוכבי אופניים וקורקינט. בין היתר, חייבו את בעלי החברות להגביר את השמירה על חוקי התעבורה, דוגמת חבישת קסדה, איסור על הרכבת נוסעים, אי-רכיבה על מדרכות ואיסור רכיבה של קטינים, ואף דרשו מאותן חברות להטביע מספרי רישוי על הקורקינטים על מנת לסייע בזיהוי הרוכבים. זהו אמנם צעד מתבקש, אלא שהוא קרה לאחר שניתנו ההיתרים לחברות ולא לפני כן.
"הסיפור של הקורקינטים הוא דוגמה מצוינת הממחישה כיצד היכרות טובה יותר של יזמים עם עולם המשפט ועם הרגולציה הקיימת והעתידית בתחום, יכולה לסייע להם להבין טוב יותר את החסמים בשוק ולאפשר בניית מודלים עסקיים שייקחו בחשבון לא רק את המגבלות הקיימות אלא גם מגבלות עתידיות", כך אומר פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה בבינתחומי. "עיריית תל אביב קידמה רגולציה משמעותית ודרישות אשר הקשו על השחקנים בשוק, וכתוצאה מכך חלק מאותם שחקנים גם עזבו. במקרה הזה, היזמים יכלו ללמוד מההתפתחות ומהשינויים שאירעו לפני כן בתחום הרחפנים, שגם הם נכנסו לשוק ורק לאחר מכן החלו לדון בהגבלות".
לדברי פרופ' דב גרינבאום "בישראל, כמו בכל תחום שיפוט אחר, אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בקשר לטכנולוגיות מתפתחות, כדוגמת הרכבים האוטונומיים, הוא חוסר היכולת של היזמים, המדענים ואנשי הטכנולוגיה לתקשר ביעילות עם המחוקקים, קובעי המדיניות והרגולטורים, ולהיפך. הם פשוט לא מדברים באותה שפה ולעתים קרובות הם לא מבינים אחד את השני, וכתוצאה מכך רבות הבעיות שאנחנו מתמודדים איתם כיום. מטרת תכנית התואר השני היא לגשר על פער זה ולהכשיר יזמים ואנשי טכנולוגיה שיוכלו לחשוב ולדבר כמו עורכי דין, ובמקביל להכשיר את עורכי הדין לחשוב ולדבר קצת יותר כמו טכנולוגים. זה לא פתרון לכל הבעיות בנושאים האתיים, המשפטיים והחברתיים הרבים שמתעוררים בצומת שבין טכנולוגיות וחברה, אבל זו התחלה מצוינת".
לימודי משפטים צילום: Pixabay
"שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה חיוני לעידוד הפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות"
"ההבנה של האתגרים הטכנולוגיים אינה מספקת ודרוש ידע רחב ומקיף גם על האתגרים הנלווים", מדגיש פרופ' ליאור זמר, ראש התכנית. "בעידן של רגולציה מתקדמת אנחנו חייבים לפתח יכולות ניתוח והבנה של האתגרים הקיימים ולהבין כיצד התפתחויות עתידיות צפויות להשפיע על המרקם החברתי. במדינה כמו ישראל מנוע ההיי-טק הוא החשוב והמרכזי מבין כל התחומים. צריך ללמוד אותו ולהבין כיצד נכון לפרוץ קדימה".
פרופ' זמר מסביר כי זו בדיוק הסיבה שהובילה אותו לפתוח את תכנית התואר השני עם שותפים בארץ ובעולם. "התכנית מיועדת לאנשים ממגוון תחומים, לרבות מדעי החברה והרוח, מדעי החיים, ההנדסה, הרפואה והמשפטים, ומטרתה להכשיר להתמודדות עם האתגרים שההתפתחויות הטכנולוגיות מזמנות, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית. דוגמה לסוגיה שמחייבת התייחסות בשווקים השונים היא סוגיית פיתוח ומסחור הידע, ועל כן החל משנה הבאה נשלב בתכנית פרויקט ייחודי בנושא בהובלת יצחק קולברג, ראש היחידה ל- Technology Transfer באוניברסיטת הרווארד".
על החשיבות בקידום תכניות לימודים המשלבות בין טכנולוגיה, משפט וחדשנות מתייחס גם רו"ח אילן בירנפלד, יו“ר ומנכ“ל Deloitte ישראל: "העידן הטכנולוגי מאופיין בחוסר ודאות, אבל ברור לכל שטכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, בלוקצ‘יין, רובוטיקה וביולוגיה סינטטית עתידות להשפיע על חיינו הפרטיים, על שוק התעסוקה ועל הכלכלה הגלובלית. מקומו של המשפט ותפקידם של המחוקקים בשינויים שצפויים להתרחש הוא דרמטי ומשמעותי, ואנו שואפים שהחוק ישמש גם כמערכת של איזונים ובלמים בסוגיות של אתיקה ואי-שוויון. על כן, ישנה חשיבות עליונה להכשרת מומחים בתחומים אלה ובהבנת השילוב שבין עולמות הטכנולוגיה והמשפט".
לפרטים נוספים לחצו כאן>>
