שכר של שנתיים בחודשיים: כמה שווה העבודה כיו"ר מגדל?

הדרמה האחרונה בחברת מגדל הסתיימה אתמול בבוקר, כשיו”ר החברה מוטי רוזן נאלץ להודיע על התפטרותו אחרי שהבין שאם לא יעשה זאת, הדירקטוריון ידיח אותו.

החלטת הדירקטוריון להעדיף אותו על פני המנכ”ל רן עוז התקבלה אחרי ניסיונות אינטנסיביים לפשר בין השניים, כפי שרצה בעל השליטה שלמה אליהו. הניסיונות נכשלו כי עוז דבק בעמדתו לא להמשיך לצד רוזן. הברירה שהוצבה בפני רוזן היתה פשוטה: תתפטר ותחסוך את חוסר הנעימות בהדחתך.

אולם הסאגה הזו לא מסתיימת. רוזן לא יוצא בידיים ריקות, והוא צפוי לקבל תגמול חריג ושנוי במחלוקת של מעל ל־5 מיליון שקל על כהונה בפועל של חודשיים. הסכם השכר של רוזן מבטיח לו 9 חודשי הודעה מראש ו־9 חודשי שכר בגין אי־תחרות, כך שהפיצוי לו הוא זכאי הוא של כ־6-5 מיליון שקל (ראו פרטים בהמשך).

בישיבת הדירקטוריון התעוררה התנגדות עזה מצד חלק מהדירקטורים לאישור השכר לאחר שהנושא נחשף באתר “כלכליסט”. בישיבה שנערכה אתמול לא הושגו הסכמות והיא נמשכה גם בשעות הערב המאוחרות. מאוחר יותר כלכליסט חשף כי דירקטורים התנגדו לחבילת הפרישה של רוזן, הדיון הופסק והוא צפוי להימשך היום (ה').

התפקיד של המפקח על הביטוח

בקרב חברות ציבוריות ובעלי השליטה שלהן השתרש הרגל מגונה לתגמל נושאי משרה בכירים המודחים מתפקידם, בעיקר אם מדובר בנסיבות לא נעימות - בפיצוי מפנק. אולי על עוגמת הנפש, אולי סוג של דמי שתיקה. המקרה של מוטי רוזן חורג גם מכל הגבולות של הנורמות הקיימות.

רוזן נכנס לתפקידו רק בתחילת השנה, הסכם העסקתו טרם אושר על ידי האסיפה, מהשתלשלות האירועים בימים האחרונים נחשפו בעלי המניות לעובדה שכבר מיומו הראשון נתגלעו חיכוכים בינו לבין המנכ”ל, ולקראת סיום כהונתו הקצרה גם מרבית חברי הדירקטוריון איבדו את אמונם בו. נסיבות חריגות שלבטח אינן מצדיקות “פרס” בדמות של מענקי פרישה, הסתגלות ו”אובדן הזדמנויות” בסכום דמיוני שמעל 5 מיליון שקל.

צמרת חברת מגדל בעין הסערה. מימין: היו"ר היוצא מוטי רוזן, בעל השליטה שלמה אליהו, המנכ"ל רן עוז צילומים: אוראל כהן, גיא אסיאג, חיים צח

גם אם מרבית הסכום יוצא מכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו, והוא זה שכבעל מניות עיקרי יכריע האם לאשר את הסכום, לממונה על רשות שוק ההון והביטוח יש כאן תפקיד מכריע כמי שאמור לדעת לשים גבולות, לא רק על פי קביעת החוק היבש, אלא על פי ההגיון הבריא. יו”ר אינו יכול לכהן פחות משלושה חודשים בתפקיד ולצפות לתנאי פרישה כאילו סיים לפחות קדנציה. לא לכך התכוונו במגדל כשחתמו עם רוזן על הסכם העסקה, ולכן אין סיבה להסכים שחוזה כזה יתקיים. שמירה על שקט תעשייתי ושלום בית אינם חשובים יותר משמירה על ערכים ושמירה על כספי ציבור.

תשלום על “אובדן הזדמנויות”

רוזן זכאי על פי הסיכום לשכר של 9 חודשים נוספים, שכן הצדדים יכולים להפסיק את ההסכם בהודעה של תשעה חודשים מראש. אך לשם כך צריכה מגדל לשנות את מדיניות התגמול שלה שמאפשרת הודעה מוקדמת של 6 חודשים מראש. אישור זה אמור היה להתקבל אתמול בישיבת הדירקטוריון אולם חלק מהדירקטורים מסרבים לאשר אותו. אם ההחלטה לא תעבור באסיפה יסתפק רוזן בתגמול עבור 15 חודשי עבודה נוספים מרגע הפרישה, כלומר מעט יותר מ־5 מיליון שקל.

סעיף נוסף מאפשר לו לקבל דמי ניהול לתשעה חודשים נוספים מיום סיום ההסכם, עבור אי־תחרות עם החברה, כלומר סך הכל 18 חודשי שכר, שלפי עלות שכר שנתית של 3.3 מיליון שקל מגיעים ל־5 מיליון שקל. מיליון שקל נוספים הוא אמור לקבל על השנה שעברה, 2020, למרות שנכנס לתפקידו רק ב־3 בינואר. המענק ניתן לו בגין אובדן הזדמנויות.

המענקים של רוזן אמורים לקבל גם אישור מרשות שוק ההון שכן הסכומים חורגים ממגבלות שכר בכירים, שעומד על 3.3 מיליון שקל בשנה.

ובחזרה לדרמה עצמה: רק בינואר מונה רוזן לתפקיד, אך היחסים שלו עם עוז הידרדרו במהירות. לאחר פגישה עם שלמה אליהו נראה היה שהוסדרו היחסים ביניהם. עוז הוציא בבוקר שלמחרת מכתב סיכום. רוזן נדהם, התנער וטען שעוז סילף את הסיכום. “מהרגע שמוניתי פעלת להדחתי”, כתב לעוז שהשיב: “אתה כמו פיל בחנות חרסינה, מדבר עם מנהלים מעל ראשי ומשליט טרור בחברה”. משם ההידרדרות היתה מהירה.

יו”ר מועצת מנהלים הוא התפקיד החזק ביותר בחברה עם גרעין שליטה. רוזן הגיע כמינוי של שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל. עד לרגע האחרון הוא קיווה שאליהו ישנה את מאזן הכוחות ויוביל את הדירקטורים להצביע בעדו. אבל אליהו נשאר נייטרלי ובמכתב לדירקטוריון כתב שמבחינתו מוטב ששניהם ישארו. אם כי הוא לא אהב את האולטימטום שעוז הציב. “אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את רן למרות שמה שהוא עושה כאן זה בלתי נתפס“, אמר למקורביו.

כאשר אליהו החליט לא להכריע לטובת אחד הצדדים, עבר הכוח לדירקטוריון. אלא שדירקטוריון מגדל דומה היום לקבוצת כדורגל שספגה מפלה אחרי מפלה. לפני חצי שנה הכינה רשות שוק ההון טיוטת דו”ח קשה. חמישה דירקטורים נחשדו אז בידי המפקח בחשש להפרת אמונים כלפי החברה. בסופו של דבר ולאחר מו”מ עם הדירקטוריון ומי שייצג אותם, עו”ד צבי אגמון, החליט הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת לסגת, והסתפק בהסכמה של בעל השליטה לנטוש את דירקטוריון חברת הביטוח ולכהן רק כיו”ר חברת האחזקות.

הממונה על רשות שוק ההון והביטוח משה ברקת. המענקים של מוטי רוזן חורגים ממגבלת שכר הבכירים צילום: עמית שעל

גם אם הדו”ח לא נאכף, הרי שהוא היווה כרטיס צהוב, תמרור אזהרה, לרוב חברי הדירקטוריון. במצב כזה הדירקטורים השתדלו להימנע שבעתיים מביצוע טעויות. הדירקטוריון קיים ישיבה ארוכה שלשום. כרמי גילון שהצטרף לדירקטוריון רק לאחרונה ורונית בדו הדח”צית שמונו לפשר בין השניים, הציגו את הדיווח על הנסיון שכשל. מדי פעם נעשו נסיונות נוספים לפשר בין השניים, ללא הצלחה. עוז עמד על שלו.

בישיבה שהחלה אחר הצהריים התנגדו חלק גדול מהדירקטורים לתנאי התגמול. אותם דירקטורים טוענים שמדובר בתגמול מופרז לכל הדעות וכי גם במחיר של מאבק משפטי מול רוזן אין להסכים להם. לקראת חצות לערך נואש כרמי גילון שניהל את הישיבה, נעל אותה והמסר לרוזן היה ברור: תחליט עד הבוקר. מכתב ששלחו 12 חברי הנהלת החברה והביע תמיכה בעוז, היווה שיקול לא קטן בהחלטה.

גם המנצח נותר פצוע

רוזן הוא איש ביטוח ותיק, שלא רבים מבינים בתחום הקשה הזה כמוהו. עזיבתו מהווה מכה למגדל שהדירקטוריון שלה מונה דירקטורים שאינם מתחום הביטוח. אבל רוזן שגה פעמיים. אליהו, שיצא חבול יותר מכל אחד אחר מאירועי רשות שוק ההון, רצה שקט והזהיר אותו עם כניסתו “אל תעשה כלום מאה ימים. רק תלמד את החברה ואל תתערב”. רוזן לא התאפק. הוא שוחח עם מנהלים זוטרים, ככל הנראה גם נתן הוראות, והתערב בדרג נמוך. עוז יצא מהכלים, ופנה לברקת. הרשות חזרה לבדוק את החברה.

הטעות השנייה של רוזן היתה כשמיען את המכתב שכתב לעוז בלילה לאחר הסיכום ביניהם, גם לברקת. מבחינתו זה היה צעד לגיטימי שהרי עוז היה הראשון שעירב את הפיקוח. אליהו ראה בכך צעד לא אחראי ומיותר.

עוז ראה בשילוב בינו לבין רוזן ובמעורבות היתר של רוזן מתכון לנסיגת החברה ומבחינתו היה מוכן לעזוב. הוא ניצח את הקרב ניצחון דרמטי וחריג. מעטים המקרים שבהם מנכ”ל מנצח יו”ר. אבל במלחמות כאלה גם המנצח נותר פצוע. הדירקטורים עלולים לזכור לו את הפינה שאליה הכניס אותם. בנוסף במהלך הישיבה שלשום פרס רוזן שורה של השקעות שהובילה מגדל בתקופת עוז, שראויות מבחינתו לבדיקה. הדירקטוריון החליט שוועדת הביקורת תבדוק את הטענות.

כיו”ר זמני עשוי לכהן כרמי גילון שבעבר היה יו”ר תאגיד הביטוח אבנר. לצדו מעונינים בתפקיד היו”ר גם אריה מינטקביץ’, גבי פיקר וחיים רמון. אליהו נוטה לבחון גם מינוי של דירקטור חדש שישמש בתפקיד.