זאת לא הרתעה: הסלחנות המקוממת כלפי מעלימי המס

החלטות ועדת הכופר של רשות המסים לשנת 2018 שפורסמו אתמול הציגו שוב את הסלחנות המקוממת של המדינה אל מול מעלימי המס. כופר הוא אמנם כלי לגיטימי לסיום תיקי חקירה כחלופה להליך פלילי, והוא משולם במקביל לתשלום המס שלא שולם כחוק בזמן, אבל העובדה שרוב התיקים נסגרים בקנסות שנראים זניחים בהשוואה לגובה העבירה ולחומרתה, מוכיחה בעיקר שהטיפול בעברייני המס רחוק מליצור את ההרתעה המתבקשת.

הקובץ מכיל 89 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, 124 החלטות בתיקי מכס ומע"מ ו־3 החלטות משותפות למכס ומע"מ ולמס הכנסה. הכופר הגבוה ביותר, בסכום של 900 אלף שקל, הוטל על אלון ברזני וחברת ברזני הסעות על ניכוי מס תשומות שלא כדין בסכום של 609 אלף שקל. פרופ' מוטי רביד, מנהל בית החולים מעייני הישועה לשעבר, שילם כופר של 250 אלף שקל על העלמת עסקאות בחבות מס דומה לגובה הכופר ששולם.

הדוגמה הטובה ביותר לחוסר ההרתעה היא בקרב משכירי דירות שלא שילמו מס כנדרש. כמו במקרה של עבירות תכנון ובנייה, גם כאן המדינה כמעט נותנת את התחושה שהעלמות המס הן נורמטיביות, של אנשים שאולי רק "שכחו" שצריך לשלם מס, וממילא גם הענישה קלה במיוחד.

בישראל ניתן זה עשרות שנים פטור ממס על השכרת דירה עד לסכום שמתעדכן מדי שנה, ועומד כיום על 5,070 שקל בחודש, מה שהופך את יכולת האיתור של משכירים שנהנים מהכנסות מעל אותו רף פטור ולא מדווחים כנדרש למס הכנסה למסובכת במיוחד. לא בכדי, מפעם לפעם שולפים במשרד האוצר תוכנית למיסוי דירות מהשקל הראשון, מהלך שיאפשר בין היתר לזהות בקלות את אלה שמשכירים דירה, אבל החשש שחלק מהמס יגולגל לשוכרים גורמת להם מאוד מהר לקפל את הזנב. ובינתיים, מתוך 700-600 אלף משכירי דירות, שרובם לא מתקרבים לתקרת המס, רשות המסים דוגמת כמה מאות מהם בכל שנה - כאשר אנשי הטכנולוגיה ברשות המסים מנסים לאתר מראש חשודים שעוברים את אותה תקרה (בעלי בעלי דירות באזורים יקרים, למשל).

900 אלף שקל - הכופר הגדול ביותר ששולם ב־2018 על ידי אלון ברזני וחברת ברזני הסעות. בתמונה: רשות המסים צילום: יובל חן

מאחר שהפרצה ממש קוראת לגנב, הכלי האפקטיבי ביותר הוא ההרתעה, אלא שהחלטות ועדת הכופר סלחניות מדי. ב־2018 ניתנו 25 החלטות כופר בנוגע להעלמת הכנסות משכר דירה בסכום כולל של 18.4 מיליון שקל. הכופר שניתן לאותם 25 עבריינים עמד על 3.2 מיליון שקל בלבד, כלומר 126.7 אלף שקל בממוצע לכל עבריין.

דוגמאות: הח"כית לשעבר אסתרינה טרטרמן נחקרה ברשות המסים בחשד להעלמת הכנסות בהיקף 185 אלף שקל מהשכרת דירות בשנים 2012-2008. הכופר שנדרשה לשלם עמד על 35 אלף שקל, פחות מ־7 חודשי השכרה. מוניק טרבס מתל אביב לא דיווחה על 1.9 מיליון שקל מהשכרת דירות בשנים 2015-2007, ושילמה כופר של 285 אלף שקל. לא מעט, אבל במדינות מערביות רבות היא היתה משלמת סכום גבוה בהרבה, וגם יושבת מאחורי סורג ובריח.