חוק החברות יתוקן כדי למנוע מאבקי כוח נוסח פז וכלל ביטוח

משרד המשפטים מציע, לאחר עבודה עם רשות ניירות ערך, מענה לבעיית הממשל התאגידי בחברות ללא גרעין שליטה דרך תיקון חוק החברות. 

ברשות מקווים כי ההתאמה לסטנדרטים הנהוגים בחו"ל תנגיש את השוק לחברות זרות. היום (ד') פורסמה להערות הציבור טיוטת התיקון, שהכינו מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים ורשות ני"ע, והחקיקה צפויה אחרי הקמת הממשלה.

העלייה במספרן של החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה בשנים האחרונות אולי הקטינה את הסיכון של בעלי מניות המיעוט מול בעלי שליטה דומיננטיים, אך הציפה שאלות - על ממשל תאגידי הולם, על הסיכון שבכוח מופרז בידי ההנהלות ועל היכולת המוגבלת של בעלי המניות לפקח על עבודתן באמצעות הדירקטורים.

בשנה שעברה סיכונים אלה התממשו ביתר שאת. שתיים מהחברות הגדולות במשק הפכו לנטולות גרעין שליטה, תוך מאבקי כוח בדירקטוריון ובהנהלה. בחברת האנרגיה פז ניצת מאבק שליטה בין היו"ר לשעבר אברהם ביגר לחברי דירקטוריון והמנכ"ל לשעבר יונה פוגל; בכלל ביטוח סערו הרוחות בין המנכ"ל יורם נוה לבעלי המניות הדומיננטיים משפחת ארקין, אלפרד אקירוב ואייל לפידות והיו"ר לשעבר דני נוה. בשני המקרים השפיעו האירועים לרעה על התנהלותה התקינה של החברה. 

אברהם ביגר

התיקון מציע להגדיר מחדש את אמצעי השליטה בחברות הציבוריות. לפיו, בהיעדר בעל מניות שמחזיק יותר מ־50% מאמצעי השליטה, תיחשב אחזקה של 25% או יותר כשליטה בחברה. שינוי דומה צפוי לעלות כהצעה בחוק ניירות ערך. החלטה כזו עשויה להשפיע על חוק הריכוזיות ועל הגדרת חברת שכבה; חברות שניסו למקסם אחזקות בחברות־בנות עד למגבלה המותרת בו, יידרשו להתאמות אם יוכנס השינוי.

היום חוק החברות מחייב כי דירקטוריון של חברה ציבורית ימנה שני דירקטורים חיצוניים, כלומר נטולי זיקה לחברה או לבעל השליטה, שעמדו לבחירה וקיבלו רוב של בעלי מניות המיעוט. כעת מוצע לבטל חובה זו ותחתיה לדרוש רוב של דירקטורים בלתי תלויים, שאינם נדרשים לרוב מבעלי מניות המיעוט. לצד זאת, מוצע כי תיאסר זיקה לכל דירקטור ולא רק ליו"ר.

המשנה ליועמ"ש מאיר לוין צילום: אוראל כהן

התיקון מציע להסדיר את הליך הצעת המועמדים מטעם הדירקטוריון כך שייעשה על ידי ועדת מינויים בלתי תלויה. כן מוצע כי לא ימונו דירקטורים לתקופה העולה על 3 שנים בטרם יועלו לבחינה ומינוי מחדש של בעלי המניות. ההצעה מתייחסת לתגמול ליו"ר, שהוא גם דירקטור בלתי תלוי ולפיכך, נכון להיום, אינו זכאי לתגמול נוסף, גם אם הוא נושא בתפקיד מחייב של יו"ר. כעת מוצע לבטל את המגבלה הזו.

בחברות שבהן בעלי המניות אישרו כפל כהונה של יו"ר ומנכ"ל, כדי לחזק את יכולות האכיפה והפיקוח, מוצע תפקיד חדש בדירקטוריון - דירקטור מוביל לצד היו"ר. זה יקבל סמכויות נוספות שיאפשרו לו להשפיע על ניהול עבודת הדירקטוריון.

ברוח יום האשה שחל השבוע ונוכח מיעוט נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, משרד המשפטים ממליץ להוסיף הוראה שממליצה שבדירקטוריון יכהנו לפחות שליש דירקטורים מכל מגדר. אף ששיעור הנשים בדירקטוריונים עלה מ־17% ל־24% בעשור האחרון, עדיין הוא נמוך משמעותית ביחס לגברים. נכון לספטמבר 2020, נסחרות 58 חברות ללא גרעין שליטה (כולל חברות אג"ח), והן מהוות 12% מכלל החברות הנסחרות.

מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), אמר בהתייחס לתיקון המוצע, כי "קיימת חשיבות רבה לחיזוק אמינותו והוגנותו של שוק ההון הישראלי והחברות הנסחרות בו. התזכיר שאנחנו מפרסמים היום כולל הצעה לממשל תאגידי מאוזן בחברות ללא גרעין שליטה שיציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם".

חברת פז, מהיותה חברה ללא גרעין שליטה, נמנית על החברות שצפויות להיות מושפעות מהתיקון לחוק. בריאיון שנתן אברהם ביגר, יו"ר פז לשעבר למוסף המנהלים של "כלכליסט" בדצמבר הוא הצביע על אותן בעיות שאמור לפתור התיקון לחוק: "בחברה עם בעל שליטה, תפקידו של הדח"צ הוא לשמור שהבעלים לא ינצלו את השליטה לרעה. אבל איזה תפקיד יש לו בחברה ללא גרעין שליטה, שבה כל הדירקטורים נעדרי זיקה? למה בכלל צריך דח"צים בחברה ללא גרעין שליטה? זו שאלה עקרונית, שצריכה להיות חומר למחשבה לרגולטור".