חבילת הסיוע של ביידן: רוכלי מזון בפנים, תאגידים בחוץ

בתהליך של פילוג פוליטי עמוק אישר בית הנבחרים סופית את חבילת הסיוע השלישית למשק החבוט מפגעי הקורונה. החבילה - 1.9 טריליון דולר, שהם כ־9% מתמ"ג המדינה - כוללת מימוש שורה של הבטחות בחירות של הנשיא ג'ו ביידן. בין היתר, אושרו בה תשלומים ישירים לתושבים בגובה 1,400 דולר, הרחבת תשלומי דמי האבטלה הפדרליים עד ספטמבר ומימון פדרלי לפרויקט החיסונים.

במטרה לעכב את האישור, התעקשו הסנטורים הרפובליקאים על הקראה בקול של כל סעיפי הצעת החוק והגישו למעלה מ־600 תיקונים, מרביתם קטנוניים וחלקם ממש נבזיים, כמו מניעת זכאות לסיוע פדרלי מבית ספר שמאפשר לתלמידה טרנסית להשתמש בשירותי הנשים. את ההצעה המתוקנת הביאו אתמול לאישור סופי, שלאחריו יחתום עליה ביידן, יהפוך אותה לחוק ויסמן את הניצחון הפוליטי הגדול הראשון בקדנציה שלו.

ההישג הזה יהדהד בעולם כולו. לפי תחזית שפירסם שלשום ה־OECD, התוכנית של ביידן תוסיף כ־1% לצמיחה הכלכלית הגלובלית ב־2021. כתוצאה, הכלכלה העולמית תתרחב ב־5.6%, עלייה של 1.4% לעומת התחזית שנמסרה בדצמבר.

"האומה הזו סבלה יותר מדי, זמן רב מדי", אמר ביידן בסוף השבוע אחרי שאושרה ההצעה ברוב דחוק של 50-49. "החבילה הזו נועדה להקל על הסבל, לתת מענה לצרכיה הדחופים ביותר של האומה ולמצב אותנו טוב יותר, ראשית באמצעות מיגור הנגיף וחיסון המדינה".

בחבילת הסיוע הראשונה, CARES, לא פחות מ־500 מיליארד דולר זרמו ישירות לחברות המעסיקות מעל 500 עובדים. כבר אז הושמעה ביקורת ציבורית רבה על כך שמעט מדי מגיע לעסקים קטנים ובינוניים, שמהווים את ליבת הכלכלה האמריקאית, בעוד שתאגידי ענק מצליחים בדרכים לא דרכים להסיט אליהם את מרבית הסיוע.

מנתונים שאספה פרופבליקה בחודשים האחרונים עולה כי היה טעם בביקורת. כך למשל, 70% מ־350 מיליארד דולר שיועדו לעסקים קטנים הגיעו לבסוף לעסקים גדולים, 10 מיליארד דולר זרמו לבנקים גדולים כעמלות על עיבוד תשלומים ו־17 מיליארד דולר הגיעו ישירות לבואינג. בנוסף, 82% מהקלות המס היו רלוונטיות לבעלי הכנסה שנתית של מעל מיליון דולר ובכך נחסכו למיליונרים כ־70 מיליארד דולר במסים.

התוכנית החדשה משאירה את העסקים הגדולים מאחור, ללא כל גישה לכספים פדרליים, ומתמקדת באופן יוצא דופן בשלושה אפיקים שונים לגמרי — התושבים, הממשלות המקומיות, ובאופן מיוחד, עסקים קטנים.

תושבים עם זכאות

נתח של 47% מחבילת הסיוע

בשבועות האחרונים נקלעו חברי בית הנבחרים לדיון פוליטי עיקש, לא לגמרי מפלגתי, בין מי שמאמינים שהכלכלה לא זקוקה לתמריצים נוספים לאלו שמאמינים שהיא זקוקה להם, אך בהיקף קטן יותר. צד נוסף בוויכוח הם הפוליטיקאים שלא מעלים על דעתם שיכול להיות כזה דבר "יותר מדי סיוע".

ייתכן והדיון מתקיים, משום שמדובר בחבילת הסיוע השלישית והמשק כבר החל להתאושש. סיבה אחרת עשויה להיות העובדה כי החבילה לא כוללת הטבות לתאגידים הגדולים שמחזיקים בכסף הגדול ותורמים אותו לנבחרים, כדי שאלה יילחמו עבורם.

אבל עבור ממשל ביידן, החבילה צריכה היתה לייצג קיום הבטחת בחירות שלו ושל מועמדים אחרים מהמפלגה הדמוקרטית. לאורך הקמפיינים שניהלו לקונגרס ולסנאט עד נובמבר האחרון, הם הזכירו כי בחירה בהם משמעה בחירה בסיוע ישיר למשפחות ולתושבים. ממש כסף בבנק. בהתאם, עיקר הוויכוח המתוקשר נגע להיקף הסיוע למשקי הבית עצמם. כך למשל, בדיון על אישור החבילה, העיכוב הגדול ביותר התרחש בסוגיית דמי האבטלה הפדרליים, שירדו בנוסח הסופי מ־400 דולר בחודש ל־300 דולר בחודש. עוד נקודות מחלוקת בולטות נגעו לסף רמת ההכנסה השנתית שהגדירה מי זכאי לתשלומים הללו ומה יהיה גובה זיכוי המס עבור ילדים. הנושאים הללו זכו כולם להקשחות קריטריונים בגרסה הסופית של החוק.

עם זאת, בשורה התחתונה, החלקים שנוגעים לסיוע ישיר לתושבים מהווים 47% מכלל חבילת הסיוע, שהם כ־923 מיליארד דולר. אלה כוללים סיוע בשכר דירה ותשלומי חשבונות, תמיכה בבעלי הכנסה נמוכה ובינונית שאיבדו את משרתם כתוצאה מהמגפה, סבסוד ביטוחי בריאות וביטחון תזונתי והזרמת הון למערך התמיכה במחוסרי דיור.

ממשל מקומי וחינוך

מימון עובדים בחזית המאבק

לא פחות מ־350 מיליארד דולר תזרים התוכנית לממשלות מקומיות שהכנסותיהן ממסים התכווצו באופן משמעותי בשנה האחרונה. כסף זה אמור לסייע למדינות לממן את העובדים שפועלים בחזית המאבק בנגיף, כמו גם כדי להאיץ את מאמצי ההתחסנות המקומיים והבדיקות. התוכנית אף כוללת 169 מיליארד דולר נוספים למערכת החינוך מהגיל הרך ועד מוסדות אוניברסיטאיים.

בין היתר, מציינים בהצעת החוק סיוע למוסדות שמשרתים אוכלוסיות ספציפיות, כמו, האוניברסיטה הפרטית לחירשים, אוניברסיטת הווארד, מוסד היסטורי של הקהילה השחורה, ובית ספר של הקהילה ההיספנית והילידית. הכספים אמורים לעזור למוסדות להיפתח מחדש ולפעול בבטחה, או כדי להקל על למידה מרחוק.

עסקים קטנים

גם למחזיקי גרין קארד

מאז שקמה תוכנית ה־PPP, שנועדה לסייע לעסקים קטנים להמשיך לשלם משכורות לעובדים ולשמר את פעולתם, היא ספגה ביקורת על כך שחילקה לפני כולם כסף לתאגידים גדולים עם גישה למוסדות פיננסיים. בחבילת הסיוע הנוכחית נוספה שורה ארוכה של שינויים כדי להבטיח הקצאת הון לעסקים הקטנים באמת. כך למשל, עסקים עם יותר מ־20 עובדים לא יהיו זכאים לסיוע בהשוואה ל־500 קודם לכן, תתאפשר הגשת בקשה לסיוע לבעל עסק עם עבר פלילי (להוציא הונאות) ותושבים בעלי מעמד תושב קבע או גרין קארד יוכלו להגיש גם הם בקשות. התוכנית מוסיפה 7 מיליארד דולר לקופת ה־PPP ועוד מיליארד דולר לעסקים זעירים במיוחד שכוללים רק את בעל העסק עצמו.

מסעדת הנקניקיות פינק בלוס אנג'לס, בשבוע שעבר צילום: איי אף פי

מסעדות ואולמות

כיסוי 45% מההכנסות ב־2019

בחלק השמיני של הצעת החוק המונה 682 עמודים, בין הפירוט על נקודות זיכוי מס ונושאים הקשורים לתשלומי הפנסיה, נח לו סעיף אחד של טיפול ממוקד המוגדר "שונות". חלק זה מטפל בשורה של עסקים שיהיו זכאים לסיוע נוסף מזה שיוקצה לעסקים קטנים, בינוניים או כל קטגוריה אחרת. רובם ככולם הצליחו לקבל התייחסות מיוחדת בזכות קבוצות לובינג שהקימו בחודשים האחרונים ומתוקף טענה כללית לפיה הם היו "הראשונים להיסגר, והאחרונים להיפתח".

כך למשל, ענף המסעדנות קיבל הקצאה של עוד 25 מיליארד דולר לכיסוי הפסדים, במסגרת מה שהממשל כינה קרן התחדשות. לפי התוכנית, כל מסעדה, חברת קייטרינג, בר או רוכל מזון יהיו זכאים למענק של עד 10 מיליון דולר, בכפוף להכנסות 2019 ומספר המיקומים.

גם מפעילים של אירועים בחללים סגורים, כמו בתי קולנוע, אולמות מופעים ומוזיאונים, זוכים לתשומת לב ייעודית. ללא כל קשר לשאר המענקים להם הם זכאים, המדינה הקצתה להם עוד 1.25 מיליארד דולר שאמורים לכסות 45% מההכנסות ברוטו ב־2019, או עד 10 מיליון דולר. זוהי תוספת ל־15 מיליארד דולר שאושרו כבר בחבילה בדצמבר שעבר, אך טרם הוקצו בשל סרבולים בירוקרטיים.