"תנו לעשות עסקים כמו בהונג קונג ובשווייץ, לא כמו בבנגלדש"

"יבוא יום שבו דמי החל"ת ייפסקו, והממשלה תצטרך להתמודד עם הגירעון העצום שנפער בתקציב המדינה", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בכנס התחזיות של "כלכליסט". לדבריו, "היום שיגיע יתחיל, כמובן, בנסיעה לעבודה, זאת בתנאי שיש עבודה ויש חיסון. בכביש יהיה בור חדש שנפער, אך הבור לא יתוקן, כי התקציב לשיפוץ כבישים יצטמק, ולא ברור מתי יוגדל. ייתכן שאדם אוהב את עבודתו וייתכן שלא, אך בסוף השנה הזו הדבר כבר לא משנה. יוני הקרוב לא יהיה הזמן לצאת להרפתקאות בקריירה, ועל העלאת שכר אין מה לדבר. המשק במיתון, וכל החברות מהדקות חגורה", אמר תומר.

תומר המשיך לתאר את אותו יום: "ואז יהיה עליכם לצאת מוקדם מהעבודה, כי פעילות הצהרונים נפגעה, ומישהו הרי צריך להיות עם הילדים בבית - והיום הגיע תורכם. בדרך חזרה הביתה ייתכנו בנתיבי איילון הפגנות של נפגעי המשבר, שהממשלה מאיימת לפגוע גם בקצבאות שלהם. הדיווחים על ההפגנות נמשיכים, ועמם יגיעו שיבושי תנועה. משמע, איסוף הילדים לא יוכל להתבצע בזמן. לאחר האיסוף, שיבוצע באיחור, אתם תעברו בדרככם ליד קניון, אבל הילדים יודעים היטב שצעצוע לא יוכלו לקבל. זה לא הזמן לכך. את ארוחת הערב תבלו מול מהדורות החדשות, שבהן תשמעו על המובטלים היושבים זמן רב בבית. הדיווחים על חברות שסוגרות את שעריהן הולכים ומתרבים, ותשמעו על עוד ועוד עובדים שמצטרפים למעגל האבטלה. בסופו של יום לא תבינו מדוע ילדיכם צריכים לשלם את מחירו של הגירעון האדיר שאליו נקלענו. יום חדש יחל מחר - והבעיות יישארו אותן בעיות".

רון תומר צילום: דנה קופל

לדברי תומר ניתן למנוע את התסריט השחור והפסימי הזה. "בשבוע שעבר הגשנו לכל ראשי המפלגות המתמודדות לכנסת את תוכנית 100הימים שלנו, שיכולה להעביר את המשק לצמיחה ולייצר מאות אלפי מקומות עבודה. יצירת מקומות עבודה הוא הדבר שאנו, המעסיקים, יודעים לעשות, ואת הפירות ירגיש כל ישראלי. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון עשה זאת. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עשתה זאת, והנשיא החדש של ארה"ב ג'ו ביידן עשה זאת. אך ממשלת ישראל מסרבת להבין שהשלב הראשון בהוצאת המשק מהמשבר צריך להיות העלאת הביקושים לתעשייה המקומית", הסביר תומר. "על כל מקום עבודה שמייצרים בתעשייה, מייצרים שני עובדים נוספים במעגל התומך של המסחר והשירותים, כי יש שגשוג. בשנים הקרובות ישראל תשקיע סכומים אדירים בפרויקטים בתחום התשתיות, וזאת על מנת לעודד צמיחה, אך הפרויקטים האלה, אם ישתמשו במשאבים מחוץ לארץ, יסדרו 'ניו דיל' לארדואן בטורקיה או לסינים, אך לא ייצרו מקומות עבודה חדשים בישראל.

"זה הזמן להעדיף את תוצרת הארץ במכרזי רכש ציבורי. זה הזמן להסתכל לציבור בעיניים ולומר לו שכספי המסים שלו ישמשו ליצירת מקומות עבודה כאן בישראל ובעיקר בפריפריה", הוסיף תומר. "תוכניתנו קובעת יעד קיצוץ של 25% בנטל הרגולציה ובהתערבות הממשלה, שמכבידה על היומיום שלנו. האם זה הגיוני להמתין שנתיים לקבלת אישורים לכבש עלייה במפעל? התשובה היא לא. מדובר במצב שחונק אותנו ואת המשק. אנו רוצים להביא את ישראל לפחות למקום 15 בעולם במדד נטל הבירוקרטיה הממשלתית, ואנו רחוקים משם. כשזה יקרה, החיים כבר לא ייראו אותו דבר. לשם השוואה, ב-2019 'ירשנו' את מקומה של בנגלדש במדד, ואנו נמצאים כיום אחרי בנגלדש במדד הבירוקרטיה. הרגולציה העודפת הזאת עולה לנו לא פחות מ-58 מיליארד שקל, ואת המחיר זה כולנו משלמים - בחברות ובציבור. אנו רוצים להפנות תקציבים לחברות וליצירת מקומות עבודה, ומבקשים: תנו לנו לעבוד!.

תנו לנו לעשות עסקים כפי שעושים בהונג קונג ובשווייץ, ולא כפי שעושים בבנגלדש", הדגיש תומר. "על מנת לייצר מאות מקומות עבודה, הממשלה צריכה להבין את מצוקתם של העסקים בתקופת הקורונה ולתרום להורדה בעלויותיהם. ב-100 הימים הראשונים לקיומה של הממשלה החדשה היא תצטרך לבטל את הארנונה לעסקים למשך 100 ימים ולהוריד תעריפי ארנונה במקום להעלותם. כדי להגן על העסקים הקטנים, יהיה על הממשלה החדשה לבטל את הפטור ממע"מ שקיים כיום למוצרים (שנרכשים באינטרנט - ת"ה) שעלותם עד 75 דולר, כדי לעודד רכישת מוצרים כאן בישראל". עוד הוסיף תומר: "תוכנית 100 הימים שלנו כוללת גם הקמת מסלולי הכשרה יעילים ומהירים, שיפנו אנשים למקצועות יציבים ותורמים, אשר ישדרגו את יכולת ההשתכרות שלהם. אנו מכשירים כיום אנשים במסלולים כאלה, אך זה לא מספיק. באמצעות שיתוף פעולה אמיתי נוכל להחזיר אנשים לשוק העבודה במשרות מתגמלות. במקום להעניק תמריצים לאבטלה, עלינו להעניק תמריצים לעבודה. הממשלה החדשה חייבת להפוך את ישראל מהסטארט-אפ ניישן, אשר מקים חברות ואז מפרנס אנשים במדינות אחרות, לסקייל-אפ ניישן - אומה שמעודדת ייצור. ישראל צריכה להגיע לעסקת חבילה בשיתוף המעסיקים, העובדים והממשלה, שכל אחד מהם יעביר את ישראל לצמיחה. בסוף יוני יגיע צונאמי חברתי וכלכלי הרסני, והבחירה תהיה בידינו - לשקוע או לקום לבוקר חדש של תקווה".