ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

"תנו לעשות עסקים כמו בהונג קונג ובשווייץ, לא כמו בבנגלדש"

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, הציג בכנס התחזיות של "כלכליסט" את תוכנית 100 הימים שלו לעידוד הצמיחה באמצעות קיצוץ 25% מהרגולציה

תומר הדר 12:4207.03.21

 

 

"יבוא יום שבו דמי החל"ת ייפסקו, והממשלה תצטרך להתמודד עם הגירעון העצום שנפער בתקציב המדינה", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בכנס התחזיות של "כלכליסט". לדבריו, "היום שיגיע יתחיל, כמובן, בנסיעה לעבודה, זאת בתנאי שיש עבודה ויש חיסון. בכביש יהיה בור חדש שנפער, אך הבור לא יתוקן, כי התקציב לשיפוץ כבישים יצטמק, ולא ברור מתי יוגדל. ייתכן שאדם אוהב את עבודתו וייתכן שלא, אך בסוף השנה הזו הדבר כבר לא משנה. יוני הקרוב לא יהיה הזמן לצאת להרפתקאות בקריירה, ועל העלאת שכר אין מה לדבר. המשק במיתון, וכל החברות מהדקות חגורה", אמר תומר.

 

 

 

תומר המשיך לתאר את אותו יום: "ואז יהיה עליכם לצאת מוקדם מהעבודה, כי פעילות הצהרונים נפגעה, ומישהו הרי צריך להיות עם הילדים בבית - והיום הגיע תורכם. בדרך חזרה הביתה ייתכנו בנתיבי איילון הפגנות של נפגעי המשבר, שהממשלה מאיימת לפגוע גם בקצבאות שלהם. הדיווחים על ההפגנות נמשיכים, ועמם יגיעו שיבושי תנועה. משמע, איסוף הילדים לא יוכל להתבצע בזמן. לאחר האיסוף, שיבוצע באיחור, אתם תעברו בדרככם ליד קניון, אבל הילדים יודעים היטב שצעצוע לא יוכלו לקבל. זה לא הזמן לכך. את ארוחת הערב תבלו מול מהדורות החדשות, שבהן תשמעו על המובטלים היושבים זמן רב בבית. הדיווחים על חברות שסוגרות את שעריהן הולכים ומתרבים, ותשמעו על עוד ועוד עובדים שמצטרפים למעגל האבטלה. בסופו של יום לא תבינו מדוע ילדיכם צריכים לשלם את מחירו של הגירעון האדיר שאליו נקלענו. יום חדש יחל מחר - והבעיות יישארו אותן בעיות".

 

 

רון תומר רון תומר צילום: דנה קופל

 

לדברי תומר ניתן למנוע את התסריט השחור והפסימי הזה. "בשבוע שעבר הגשנו לכל ראשי המפלגות המתמודדות לכנסת את תוכנית 100הימים שלנו, שיכולה להעביר את המשק לצמיחה ולייצר מאות אלפי מקומות עבודה. יצירת מקומות עבודה הוא הדבר שאנו, המעסיקים, יודעים לעשות, ואת הפירות ירגיש כל ישראלי. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון עשה זאת. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עשתה זאת, והנשיא החדש של ארה"ב ג'ו ביידן עשה זאת. אך ממשלת ישראל מסרבת להבין שהשלב הראשון בהוצאת המשק מהמשבר צריך להיות העלאת הביקושים לתעשייה המקומית", הסביר תומר. "על כל מקום עבודה שמייצרים בתעשייה, מייצרים שני עובדים נוספים במעגל התומך של המסחר והשירותים, כי יש שגשוג. בשנים הקרובות ישראל תשקיע סכומים אדירים בפרויקטים בתחום התשתיות, וזאת על מנת לעודד צמיחה, אך הפרויקטים האלה, אם ישתמשו במשאבים מחוץ לארץ, יסדרו 'ניו דיל' לארדואן בטורקיה או לסינים, אך לא ייצרו מקומות עבודה חדשים בישראל.

 

"זה הזמן להעדיף את תוצרת הארץ במכרזי רכש ציבורי. זה הזמן להסתכל לציבור בעיניים ולומר לו שכספי המסים שלו ישמשו ליצירת מקומות עבודה כאן בישראל ובעיקר בפריפריה", הוסיף תומר. "תוכניתנו קובעת יעד קיצוץ של 25% בנטל הרגולציה ובהתערבות הממשלה, שמכבידה על היומיום שלנו. האם זה הגיוני להמתין שנתיים לקבלת אישורים לכבש עלייה במפעל? התשובה היא לא. מדובר במצב שחונק אותנו ואת המשק. אנו רוצים להביא את ישראל לפחות למקום 15 בעולם במדד נטל הבירוקרטיה הממשלתית, ואנו רחוקים משם. כשזה יקרה, החיים כבר לא ייראו אותו דבר. לשם השוואה, ב-2019 'ירשנו' את מקומה של בנגלדש במדד, ואנו נמצאים כיום אחרי בנגלדש במדד הבירוקרטיה. הרגולציה העודפת הזאת עולה לנו לא פחות מ-58 מיליארד שקל, ואת המחיר זה כולנו משלמים - בחברות ובציבור. אנו רוצים להפנות תקציבים לחברות וליצירת מקומות עבודה, ומבקשים: תנו לנו לעבוד!.

 

 

תנו לנו לעשות עסקים כפי שעושים בהונג קונג ובשווייץ, ולא כפי שעושים בבנגלדש", הדגיש תומר. "על מנת לייצר מאות מקומות עבודה, הממשלה צריכה להבין את מצוקתם של העסקים בתקופת הקורונה ולתרום להורדה בעלויותיהם. ב-100 הימים הראשונים לקיומה של הממשלה החדשה היא תצטרך לבטל את הארנונה לעסקים למשך 100 ימים ולהוריד תעריפי ארנונה במקום להעלותם. כדי להגן על העסקים הקטנים, יהיה על הממשלה החדשה לבטל את הפטור ממע"מ שקיים כיום למוצרים (שנרכשים באינטרנט - ת"ה) שעלותם עד 75 דולר, כדי לעודד רכישת מוצרים כאן בישראל". עוד הוסיף תומר: "תוכנית 100 הימים שלנו כוללת גם הקמת מסלולי הכשרה יעילים ומהירים, שיפנו אנשים למקצועות יציבים ותורמים, אשר ישדרגו את יכולת ההשתכרות שלהם. אנו מכשירים כיום אנשים במסלולים כאלה, אך זה לא מספיק. באמצעות שיתוף פעולה אמיתי נוכל להחזיר אנשים לשוק העבודה במשרות מתגמלות. במקום להעניק תמריצים לאבטלה, עלינו להעניק תמריצים לעבודה. הממשלה החדשה חייבת להפוך את ישראל מהסטארט-אפ ניישן, אשר מקים חברות ואז מפרנס אנשים במדינות אחרות, לסקייל-אפ ניישן - אומה שמעודדת ייצור. ישראל צריכה להגיע לעסקת חבילה בשיתוף המעסיקים, העובדים והממשלה, שכל אחד מהם יעביר את ישראל לצמיחה. בסוף יוני יגיע צונאמי חברתי וכלכלי הרסני, והבחירה תהיה בידינו - לשקוע או לקום לבוקר חדש של תקווה".

x