דווקא בקורונה: פיטורים וצמצומים בשירותי הרווחה

משבר הקורונה הגדיל את מספר הנזקקים לעזרה סוציאלית, אך שירותי הרווחה לא רק שלא הורחבו אלא צומצמו בשנה האחרונה. 41% מהעובדים הסוציאליים דיווחו על סגירת תוכניות ופרויקטים במקום עבודתם; 18% דיווחו על פיטורים או הוצאה לחל"ת בצוות שבו הם עובדים; ורק 3% דיווחו על תוספת כוח אדם - כך עולה ממחקר שערכה ד"ר טליה מיטל שוורץ־טיירי מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן־גוריון, שהוא מיזם משותף עם איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים.

המחקר התבסס על סקר עם מדגם מייצג גדול של 2,600 עובדים סוציאליים שמועסקים בכל סוגי שירותי הרווחה, ונערך בין אוגוסט לאוקטובר 2020, כלומר התקופה שאחרי הסגר הראשון. המשמעות היא שמקומות העבודה כבר נפתחו, אך הפגיעה בשירותים הסוציאליים נמשכה. לדברי שוורץ־טיירי, "זה המחקר הכי גדול שנעשה עד כה בארץ על עובדות סוציאליות בישראל". אמנם דיווחים אינם נתונים מדויקים, אך לאור המדגם העצום נראה שהתופעה רחבה. "אף שמדובר בשירות מציל חיים, שירותי הרווחה לא תוגברו באופן מיידי", הוסיפה שוורץ־טיירי. "מדינות שונות כמו קנדה, סקוטלנד וצרפת נקטו במשבר הקורונה צעדי מדיניות רחבים של הגדלת השירותים החברתיים והגדרת עובדי השירותים החברתיים כחיוניים".

סקר שערך ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות בקרב חבריו בסוף 2020 גילה עלייה של עשרות אחוזים בפניות למחלקות השונות. בתחום הזיקנה נרשמה עלייה של 31.9% בפניות חדשות; פניות בנושא אלימות בין בני זוג רשמו עלייה של 25.8% לעומת התקופה המקבילה ב־2019; בנושא נוער וצעירים חלה עלייה של 21.5%; בדיווחים על ילדים בסיכון חלה עלייה של 20.4%; בפניות לכתיבת תסקירי גירושים חלה עלייה של 19.4%; בנושא התמכרויות חלה עלייה של 8.4%.

אלא שלמרות העלייה הזו בהיקפי הפניות, שירותי הרווחה צומצמו בשנת משבר הקורונה. 54% ממשתתפי המחקר של בן־גוריון דיווחו על פגיעה משמעותית בשירות שבו הם עובדים בתקופה שלאחר הסגר הראשון. 41% דיווחו על סגירת תוכניות ופרויקטים; 18% דיווחו על צמצומים בצוות במקום העבודה; רק 3% דיווחו על תוספת חברי צוות חדשים.

יו"ר איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים ענבל חרמוני. "סגרו תוכניות כי אין תקציב כבר שנתיים בגלל המצב הפוליטי" צילום: דנה קופל

אחד הממצאים החמורים הוא ש־12% מהעובדים הסוציאליים בשירותים למשפחה במניעת אלימות במשפחה ובהגנה על ילדים דיווחו על צמצום בהיקף השירות שבו הם מועסקים. "יש יחידות שמשויכות לרשויות המקומיות, כמו טיפול בילדים שחוו התעללות וטראומה שנסגרו לחלוטין", אומרת שוורץ־טיירי. "משרד הרווחה לא שולט באופן מלא בנתונים. הרשויות המקומיות לא ששו להוציא את הדברים האלה. לא ייתכן שישלחו הביתה עובדות סוציאליות שעוסקות בהגנה על ילדים דווקא בתקופה הזו". גורם מרכזי לבעיה הוא המצב שבו הרוב המכריע של שירותי הרווחה מסופק על ידי רשויות מקומיות ועמותות פרטיות. הרשויות והעמותות תלויות בתקציבים של המדינה שהתעכבו וצומצמו מאוד בשנה הקודמת וכן בתרומות.

הפגנה של העובדים הסוציאליים, ביולי צילום: מוטי קמחי

על פי המחקר, גם ההשפעות והעומס על בריאותם הנפשית והפיזית של העובדים הסוציאליים דרמטיות. 77% מהמשיבים דיווחו על חרדה ו־20% על דיכאון. 76% דיווחו על תשישות, ו־50% על קשיי שינה. דווחו גם שורת בעיות בריאות הידועות כקשורות ללחץ נפשי: 59% דיווחו על כאבי גב ו־30% על בעיות במערכת העיכול.

יו"ר איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים ענבל חרמוני: "בחסות הכאוס הכללי המצב של השירותים החברתיים הולך ומידרדר, ובמקביל הצרכים הולכים וגדלים". לדבריה, "סגירת התוכניות נובעת מהיעדר תקציב כבר שנתיים בגלל המצב הפוליטי ומכך שמקפיאים תקנים".