הזדמנויות עסקיות בממלכת מרוקו
התחממות היחסים בין המדינות, בשילוב הפוטנציאל העסקי בתחומים חדשים, מהווים הזדמנות אסטרטגיות לעסקים ישראלים במרוקו. אך אלה צריכים לפעול במהירות, מכיוון ששאר החברות הגלובליות האחרות כבר החלו לממש חלק מהפוטנציאל
08:4103.03.21
עם הנורמליזציה ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לממלכת מרוקו, נוצרו הזדמנויות חדשות לעסקים ישראלים. כישראלי שחי ועבד כ-3 שנים בממלכה, כ-CFO בחברת Maersk, ענקית הלוגיסטיקה והספנות שפיתחה פעילות עניפה במרוקו, אנסה לספק את הפרספקטיבה שלי לגבי ההזדמנויות העסקיות.
חדר מסחר בבורסה של מרוקו צילום: בלומברג
קראו עוד בכלכליסט:
- מרוקו נפתחת לאנשי עסקים ישראלים
- מרוקו משוועת עכשיו להשקעות ישראליות
- ההסכם "הטבעי" ביותר: מרוקו מקווה שישראל תסייע בהתאוששות הכלכלית
ממלכת מרוקו בעלת שטח של 711 אלף קמ״ר, עם כ-37 מליון תושבים. רוב התושבים גרים בערים הגדולות קזבלאנקה, פאס, מרקאש, רבאט וטנג'יר אשר מאכלסות כ-2/3 מהאוכלוסיה. היא עשירה במשאבי הטבע פוספטים, בחקלאות ובדיג. היא בעלת מיקום אסטרטגי של הסחר הבינלאומי בדרום מיצרי גיברלטר, עם רצועת חוף נרחבת לים התיכון ולאוקיינוס האטלנטי, תשתיות לוגיסטיות נרחבות של נמלים לאורך הים התיכון ( Tangier Med הנמל הגדול והמשוכלל באפריקה) והאוקיינוס האטלנטי, איזורי סחר חופשי ורשת כבישים ומסילות רכבת המחברת את הממלכה לאורכה ולמדינות השכנות.
חדר מסחר בבורסה של מרוקו צילום: בלומברג הכלכלה נהנתה מצמיחה של כ-4% בשנה בממוצע ב-20 שנה האחרונות ונשענת על שירותים כ-60%, יצור כ-30% וחקלאות כ-10%. בעוד שהשירותים צמחו בחלקם היחסי בשנים האחרונות עקב הגידול בתיירות, מיקור חוץ ו-IT, סקטור החקלאות קטן בחלקו היחסי, עקב המעבר לערים של רוב האוכלוסיה הצעירה ומציאת תעסוקה בשירותים. סקטור הייצור נשאר יציב בחלקו היחסי ונשען בעיקר על ייצוא של פוספט, רכב, בנייה וטקסטיל. עקב המיקום הגיאוגרפי, מטבע יציב ותשתיות לוגיסטיות, שותפות הסחר הגדולות של מרוקו הן ספרד (כ-24%) , צרפת (כ-22%), איטליה (כ-5%) וארה״ב (כ-4%).
במרוקו ישנן חברות גדולות ומגוונות אשר קריטיות למשק המרוקאי. למרות שרובן בבעלות מרוקאית, ישנן מספר לא מבוטל של חברות מרוקאיות בבעלות זרה, כמו ONCF (רכבות). מרבית החברות המרוקאיות הגדולות הן בתחום הבנקאות והפיננסים, תעופה, גז ונפט, קמעונאות ותעשייה ועוד. מרבית החברות המרוקאיות ממוקדות במשק המרוקאי, אך בשנים האחרונות החלו יותר ויותר חברות להגדיל את השפעתן העולמית ובעיקר באפריקה, בתחומי האנרגיה והבנקאות. בדומה למשק הישראלי, הבעלות על החברות גדולות היא בעיקר ע״י משפחות עסקיות אשר מחזיקות במישרין או בעקיפין במספר חברות בתחומים שונים.
עקב היציבות והביטחון בממלכה, התשתיות הלוגיסטיות ותמריצי הממלכה להשקעות זרות, בשנים האחרונות חברות בינלאומיות רבות בתחומים מגוונים העבירו חלק מהייצור שלהם למרוקו, למשל Reinout בנתה את המפעל העיקרי שלה של Dacia או Boeing הקימה ביחד עם 120 מספקיה sourcing hub. בנוסף, חברות רבות, ביססו את המרכז הלוגיסטי האיזורי או הגלובלי שלהן במרוקו, בעיקר באיזורי סחר חופשי על מנת לייעל את שרשרת האספקה שלהם, כמו דקאטלון.
על כן, ההתפתחות של השנים האחרונות יוצרת הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה עיסקי חדש:
הייטק, לרבות אבטחת סייבר: השקעה בתשתית דיגיטלית, בסייבר ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים (רובוטיקה, הדפסת תלת מימד) נעשית יותר ויותר קריטית להגדיל את הפרודוקטיביות. בנוסף הטכנולוגיה הישראלית היא קריטית לחקלאות המרוקאית במתן פתרון לאתגר כוח האדם ההולך ופוחת.
ייצור: חברות תעשייתיות גלובליות, יכולות לבסס יתרון יחסי ע״י עלויות ייצור זולות יותר במרוקו, רכש של חומרי גלם מחירים אטרקטיבים והוזלת כלל עלויות הלוגיסטיקה עד לשווקי היעד.
אף על פי כן, התחממות היחסים בין המדינות, בשילוב פוטנציאל שיתוף הפעולה העסקי בתחומים חדשים, מהווים הזדמנות חדשות ואסטרטגיות לעסקים ישראלים במרוקו. אך עסקים ישראלים צריכים לפעול במהירות, מכיוון ששאר החברות הגלובליות האחרות כבר החלו לתפוס חלק מהפוטנציאל.
אלעד לוי הוא מנהל גלובלי פעילות נמלי יבשה ב-Maersk
