דעה
אתגרי החזרה לשגרה - במציאות חדשה
כדי להיחלץ ממשבר הקורונה ולהיערך לאתגרים החדשים, הממשלה חייבת לפעול כבר היום: למרות תקופת הבחירות, על נבחרי הציבור (ובהיעדרם, על הפקידות הבכירה) לגבש תוכנית אסטרטגית ישימה, ולהכין תשתית חקיקה ליום שאחרי. הזמן קצר והמלאכה מרובה, וכל יום שאין נוקטים בו בפעולה, מעלה את עלות הפעולה שתידרש ביום המחר
המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה מורגש כמעט בכל משק בית בישראל, וייקח עוד שנים לתקן את הפצעים שהותיר אחריו. בשנה החולפת הממשלה גיבשה לא פחות מ-14 תוכניות כלכליות, שכללו, בין היתר, דמי אבטלה לתקופה ארוכה (בהתחייבות מוטעית מראש), מענקים שונים, הלוואות בערבות מדינה ועוד. אמנם התוכניות סיפקו חמצן לעסקים רבים ומנעו את קריסתם, אך לא יהיה בהן כדי לתת מענה לאתגרים החדשים והשונים הנובעים מהחזרת הפעילות לשגרה. החל מיוני הקרוב נתעורר למציאות חדשה, עם אתגרים חדשים, ואם הממשלה לא תיערך לכך מראש - הבור ייפער שוב, ולתוכו ייפלו רבים.
העסקים הקטנים והבינוניים והמלכ"רים ניצבים בחזית המשבר. יכולת ההישרדות שלהם נמוכה מזו של שאר המגזרים במשק, והם אלו שספגו פגיעה מהותית. כך לדוגמא, מסקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה בדצמבר האחרון עולה כי 45% מהעצמאים עבדו באופן חלקי, 29% מהם עבדו באופן רגיל וכרבע (26%) דיווחו כי נאלצו להפסיק פעילות או לסגור את העסק. מדובר למעשה בכ-130 אלף עצמאים שלא עובדים - מספרים אסטרונומיים למשק קטן כמו המשק הישראלי, שעסקים אלו הם הקטר המניע שלו.
כדי להיחלץ מהמשבר ולהיערך לאתגרים החדשים, הממשלה חייבת לפעול כבר היום. חלון ההזדמנויות מצטמצם מיום ליום, ולמרות תקופת הבחירות על נבחרי הציבור (ובהיעדרם, על הפקידות הבכירה) לגבש תוכנית אסטרטגית ישימה, לצד הכנת תשתית חקיקה ליום שאחרי. בין היתר, על התוכנית לתת מענה לנושאי התעסוקה, ההון החוזר ושיקום והשקעה בגורמי הייצור.
ראשית, התעסוקה. דמי האבטלה הממושכים והקלות בהוצאת עובדים לחל"ת יצרו מגמה בה עובדים רבים מעדיפים להישאר בבית במקום לעבוד. על המדינה לייצר תמריצים לעובדים על מנת שיחזרו למעגל העבודה, ובמקביל לתת הטבות לעסקים שיגדילו את מספר העובדים המועסקים. על האוצר לתקצב צעד זה בסכומים גבוהים ביותר, אשר לעולם יהיו נמוכים מאלו שיעלו לאוצר המדינה אילו אותם עובדים לא יחזרו לשוק העבודה.
שנית, לעניין ההון החוזר. בכניסה למשבר הקורונה נוצר פער תזרימי חיובי לעסקים במימוש הון חוזר (גבייה מלקוחות ומכירת יתרת המלאי בניכוי תשלום התחייבויות שוטפות) שעזר להם להתמודד עם הקשיים התזרימיים. כעת, ביציאה מהמשבר, על העסקים להגדיל בחזרה את ההון החוזר באופן משמעותי, אחרת לא יצליחו לממן את הפעילות. הצעד הבסיסי הנדרש הינו הזרמת מימון בנקאי זול (בתמיכת המדינה) למימון ההון החוזר ההתחלתי. להערכתי, מתן הלוואות בלבד לא יספיק לעסקים שנפגעו אנושות ויש להופכם למענקים לאותם עסקים שנפגעו קשה יותר מהמשבר. כלי נוסף אותו יכול האוצר להפעיל לשם סיוע לעסקים במימון ההון החוזר הוא החזרי המס ביתר ששולמו. פתיחה מהירה (שבינתיים מתעכבת) של מערכת המיחשוב ברשות המיסים להגשה של דוחות מס (וכמובן בדיקתם ואישורם), יכולה לספק תזרים חשוב לחברות.
ולבסוף, גורמי הייצור. מטבע הדברים, השנה האחרונה התאפיינה בהאטה גדולה של זרם ההשקעות בגורמי ייצור, בעצירת ההשקעות בשמירה על הקיים ובהשקעות לפתיחת עסקים חדשים. על המדינה לסייע לעסקים לבצע השקעות לרכישת ושיקום הרכוש שברשותם. השקעות אלה מחוללות צמיחה. היסטוריה של משברים כלכליים קודמים מראה כי כגודל ההשקעה המנותבת נכונה, כך היקף הצמיחה המהירה והחזרה לשגרה.
בימים אלה של חוסר ודאות - שכן הקורונה טרם נעלמה מחיינו - והיעדר יכולת של עסקים ומלכ"רים להציג נתונים וצפי לפעילות הנדרשים לצורך גיוס אשראי בנקאי, נדרשת התערבות המדינה. ההתערבות צריכה לשרת מטרות העולות בקנה אחד עם צרכי המדינה (הגדלת כוח אדם, ייצוא וכדומה), ויכולה להתמקד במתן ערבויות מדינה לאשראי בנקאי, פריסה ארוכת שנים, הלוואות מדינה המירות למענקים והלוואות בריבית נמוכה או ללא ריבית.
הזמן קצר והמלאכה מרובה, וכל יום שאין נוקטים בו בפעולה, מעלה את עלות הפעולה שתידרש ביום המחר.
רו"ח יזהר קנה הוא נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר ושותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה Grant Thoranthon
