"קניון זה הרבה יותר מדבק מכמה שעות בבית הספר"

15 הערים הגדולות בישראל הכריזו השבוע על מרד, על פתיחת הלימודים לכיתות י'‑ז'. מה קרה?

״קודם כל אני רוצה לומר - נאפשר למנהלי ומנהלות בתי הספר המעוניינים לפתוח את שעריהם לתלמידי ז׳-י׳, היחידים שנכחו 20 ימים בלבד בשנה האחרונה בכיתות. ניתן לזה את כל הגיבוי האפשרי. אלו שאיימו בהפעלת סנקציות על מנהלי בתי ספר ועיריות, כולל איומים מביישים של שר הבריאות יולי אדלשטיין, לא העזו לאיים ובטח לא להפעיל סנקציה כאשר בתלמודי התורה הודיעו בזמן סגר שהם חוזרים ללמוד כרגיל. ההיפך, הם הכשירו את השרץ".

אתה לא הראשון שמשווה בין הפרות החוק הללו.

״אני לא משווה, להיפך. כל ניסיון השוואה בין ההפרה של תלמודי התורה להחלטה שלנו מגוחך. תלמודי התורה חזרו ללימודים מלאים בזמן סגר מוחלט, כאשר הערים והשכונות שלהם היו ועודן אדומות לחלוטין. אצלנו מדובר בהפעלה חלקית ומצומצת של פעמיים בשבוע לכמה שעות בחלוקה לקפסולות, בהתאם לרמזור החינוכי״.

אין מקום להידברות מול הממשלה?

״אנחנו למעלה משבועיים בניסיון הידברות מול הממשלה. פנינו מספר פעמים. דיברנו עם שר החינוך, לפני שבוע הוצאנו מכתב נרגש בחתימת ידם של כל ראשי הערים אל ראש הממשלה, שר החינוך, שר הבריאות, אל המנכ״לים שלהם. גם חיים ביבס ממרכז שלטון המקומי פנה אליהם. חוץ מאשר להתחנן עשינו הכל כדי לשכנע אותם לא לשכוח את תלמידי ז׳-י׳. נתוני מוקדי הרווחה והחינוך העירוניים לא משקרים. הילדים מתמודדים עם בעיות חברתיות ונפשיות מאוד קשות. הם בגילאי התבגרות רכים, זה גיל קריטי והם תקועים בבית כבר שנה. הגענו מבחינתו לגבול שלא ניתן לסבול אותו יותר״.

משרדי הבריאות והחינוך הפנו עורף?

"אני בטוח שגם הם היו רוצים שהילדים ישובו ללימודים, אבל הבעיה היא סדר העדיפויות. לאחר שנה שהילדים כלואים בחדרים שלהם ובזומים באה הממשלה ואומרת 'קודם קניונים, בתי מלון וצימרים'. וזה כשאנחנו יודעים שעשרות אלפי אנשים גודשים את החנויות, כולל אותם ילדים שרוצים קצת להתאוורר. בקניונים אין שום תו ירוק ובטח לא שמירה על מרחק והנחיות. אף אחד לא בודק כלום. הרבה יותר מדבק שם מאשר כמה שעות בבית הספר".

אתם לא מייצרים שיעור באזרחות גרועה?

"את שיעור האזרחות הגרוע הממשלה מעבירה. אנחנו מלמדים שיעור הפוך לחלוטין: כאשר מתקבלות החלטות לטובת מגזרים מסויימים רק משום שלהם יש מנוף פוליטי ולוביסטים חזקים מול מקבלי ההחלטות - אסור לשבת בצד ולשתוק. צריך להיאבק ולחשוב על דרכים יצירתיות למאבק הזה. לתלמידי ז׳-י׳ אין לוביסטים כמו למגזר החרדי בתוך הממשלה והכנסת. אין להם ח״כים ואין להם מפלגה ולכן הם נדחקו לשורה האחרונה בסדר היום. צריך להחזיר את השאלה לממשלה - איזה שיעור אזרחות אתם לימדתם את תלמידי ישראל כאשר המגזר החרדי הפעיל את תלמודי התורה בזמן סגר מוחלט?״.

אז אתם בעצם עוד קבוצת לחץ, כמו החרדים?

״חשוב לציין, גם בתוך תל אביב יש חרדים וכך ברמת גן, באר שבע, אשדוד וחיפה. בכל הערים שלנו האוכלוסיה מאוד מגוונת. אנחנו לא אומרים בואו נחזיר רק את בתי הספר הממלכתיים, אלא את כלל מסגרות החינוך״.

המרד שלכם מאיר את המתח הקבוע שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. המתח הזה תמיד שם, ובכל זאת, מה הביא אותו עכשיו לסף קריעה?

"אין אח ורע לרמת החנק של הרשויות המקומיות בישראל. תראה מה קרה פה מתחילת הקורונה. חייבים לתת סמכויות לשלטון המקומי. אפילו לפתוח לימודים לא נותנים לנו. אותם חברי כנסת ושרים שמדברים יפה יפה בפני ראשי הערים ואומרים שבזכות השלטון המקומי המדינה מתפקדת וכמה חשוב להעביר עוד סמכויות לשלטון המקומי. אבל מה קורה בפועל? כלום״.

למה החקיקה לא מתקדמת?

״אני אעלה רק השערה, אוקיי? אולי בסוף, כשצריך להעביר חקיקה, הם פתאום אומרים לעצמם ׳רגע, למה שאעביר להם סמכויות? שיוכלו לעשות מה שבא להם ויקבלו מחיאות כפיים מהציבור?' מה רע להם שכל ראש עיר צריך להתחנן ולקבל הסכמה לכל פעולה? אולי זה אפילו טוב להם שראשי ערים יעלו לרגל לשרים ויתחננו, ואפילו לפעמים יהיו חייבים להם משהו בתמורה לעזרה. אנחנו חייבים מדינה נורמלית שתתחיל לעבוד הרבה יותר קשה וברצינות מול האתגרים המטורפים שהשלטון המקומי מתמודד איתם כיום לבד. המגבלה הזאת מתבררת יותר ויותר כמסוכנת".  

איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 צילום: אוראל כהן

על איזה אתגרים מדובר?

״ישראל היא המדינה היחידה בעולם שעל פי התחזיות עתידה לשלש את אוכלוסייתה עד סוף המאה. חייבים להבין את המשמעויות של זה. האתגר הדמוגרפי - וההשלכות שלו על משבר הדיור, משבר התחבורה, משבר האקלים והעלייה בתוחלת החיים - זה אתגר שהרשויות המקומיות מתמודדות איתו כמעט לבד היום. אין לזה התייחסות ממשלתית כמעט בכלל. באה הקורונה והראתה שכל התחזיות שלנו עוד מלפני המגפה נכונות".

מה היו התחזיות שלכם למשל בתחום הדיור, איך הקורונה הראתה שהן נכונות?

"אין בישראל זכות לדיור כזכות חברתית כמו שיש במדינות רבות בעולם. אנחנו במדינה שהמוצר הזה שקוראים לו דירה הוא מוצר קפיטליסטי בשוק החופשי, כמו ג׳ינס. הגיעה הקורונה - ופתאום אנשים נאלצו לעזוב את הבתים כי הם לא יכולים לשלם את שכר הדירה המופקע. חודש אחד בחל״ת ואנשים עוזבים את הבתים שלהם. זה כבר מאיר את אתגר הפערים החברתיים. יש אנשים שניזונים מפחי אשפה וחיים מתחת לאנשים הספונים במגדלי פאר״.

אז נחזור לשיכון עובדים? העיריות יכולות להקים פרויקטים של דיור בר השגה?

״היום דיור כזה ניתן לעשות רק על קרקעות של העירייה. כמה כאלו יש לעיריות שהן לא תל אביב? כמעט אפס. אין לנו יכולת אמיתית או סמכות לכפות על יזמים פרטיים להקצות אחוז מסך הדירות לדיור בר השגה. ניסינו לקדם חקיקה כזו, הפעלנו חברי כנסת ושרים אבל לא קרה כלום. הידיים שלנו קשורות״.

והשרים לא רוצים להיות חתומים על פתרון משבר הדיור? זה הקלף של כל שר אוצר בעשור האחרון.

״מדינה שמספסרת בקרקעות של עצמה ומשווקת אותן במחירי שוק לא רוצה שהמחירים ירדו. המחירים פה מטורפים לחלוטין. לזוגות צעירים אין סיכוי להגיע לדירה אם הם לא באים ממשפחות עשירות. ואגב, לא רק בעלות - איפה נשמע שצריך לשלם היום 8,000 שקל שכירות על דירה? זו מדינה שאומרת שהדיור לא חשוב לה. יש לך? תקנה, אין לך? בעיה שלך. זו המדיניות בפועל, כל השאר הצהרות באוויר״.

איילת שקד מציעה להוריד את הארנונה לעסקים, בטענה שהארנונה כיום מעודדת את הרשויות להעדיף משרדים על פני דירות. היא לא היחידה שאומרת את זה.

״זה לעג לרש. מדינת ישראל ומשרד האוצר שואבים את כל ההכנסות האפשריות מהציבור. 94% הולכים ישירות לאוצר. לאורך עשרות שנים, השלטון המקומי נמצא במצב של הרעבה מכוונת, ממוסדת ומתוכננת מצד הממשלה. ואז אותם אנשים שהיו בממשלות האלו וחלק מההרעבה הממסדית הזו באים ומציעים הצעות כאלה. אם ממשלת ישראל היתה רוצה, ואם שרת המשפטים לשעבר היתה רוצה, היא יכולה היתה להוביל מהלך כזה יותר מפעם אחת לאורך הכהונות שלה בממשלות - ולשנות את השעבוד וההרעבה של השלטון המקומי".

אתה מייצג 15 רשויות מבוססות, זה לא מספיק?

״אי אפשר מצד אחד להרעיב אותנו, לשאוב לנו את כל הכסף הציבורי ולהפוך השלטון המקומי בישראל לעני ביותר בכל מדינות ה־OECD, ומהצד השני לקבוע בחוקים שהשלטון המקומי חייב להשתתף ברמות הכי גבוהות בחינוך, ברווחה, באיכות סביבה ובתרבות. ואחרי כל זה עוד באים ואומרים שהארנונה אצלנו גבוהה. זו הגדרה חדשה לציניות בוטה ובלתי הוגנת בעליל".

יש לכם גם הצעות לפתרונות לממשלה שתקום?

״צריך לקדם חוק יסוד שלטון מקומי, חוק עיריות חדש שיעביר מהעולם את פקודת העיריות מתקופת המנדט הבריטי שעדיין תקפה כאן. אמנם הוכנסו תיקונים, אבל זה מסמך שאושר בישראל ב־1934, והוא שחזור של מסמך בריטי מ־1882. זה מסמך עם תפיסת עולם של כובש שמחזיק מנדט ובא ללמד את הילידים איך לנהל מדינה. זו תפיסת העולם הטבועה בתוך הפקודה הזו: אתם ילידי המקום, ראשי הרשויות לצורך העניין, לכם ניתן להיות כמו ועדת קישוט. צריך לפתוח את החוזה הכלכלי ולעצב אותו מחדש בצורה שתיתן לשלטון המקומי אוויר. להסמיך את העיריות באופן מלא, ברור וחד לקדם דיור בר השגה ודיור ציבורי בכל פרויקט, לא משנה על איזו קרקע הוא נבנה - פרטית, מדינה או על הירח. וכן לאפשר לעיריות סמכות מלאה על תוואי התנועה בעיר. לא יכול להיות שאם אני רוצה להפעיל אמצעים של עירוניות טקטית, בתקופת קורונה או לא, לעשות שביל אופניים או לשים פרקלטים - אני צריך לשלוח את זה לוועדה ארצית שתאשר".

ומה עם המטרו? את זה המדינה דווקא כן מקדמת.

"המטרו לבדו לא יצליח לעשות את מה שאנחנו מצפים ממנו. אם נמשיך לבנות שכונות שינה ולא נשקיע מאמץ במכלול דברים שיגרום לאנשים להפחית את השימוש ברכב הפרטי, גם 70 קווי מטרו לא יעזרו. יהיו פה עדיין פי שלושה אנשים ופי שלושה פקקים וגודש. יש בפרויקט הזה היבטים כלכליים שיעלו מיליארדים עבור פיצויים לאנשים שיופקעו להם קרקעות ונכסים - והמדינה דורשת מאיתנו שנישא בעלויות של 30%. המדינה צריכה לקחת את הפרויקט על עצמה בצורה מלאה. זה עניין אסטרטגי, גם ברמה הכלכלית של הגודש וההשפעות הקשות שלו".