“שיעור הנדבקים בקורונה גדול פי 4.5 מהנתון הרשמי"

כ־37% מקבוצת נבדקים גדולה שלא חוסנה נגד קורונה ושלא מנתה מחלימים מוכרים, נמצאו כבעלי נוגדנים לנגיף. כך עולה מניתוח נתוני בדיקות סרולוגיות שערכה קופת חולים לאומית.

מדובר בנבדקים שלא חוסנו, שלא החלימו ושלא נמצאו חיוביים בבדיקת מטוש (PCR) - ולפיכך לא היו אמורים להיות בעלי נוגדנים.

מדובר בנתון משמעותי ואף דרמטי שעשוי להצביע כי היקפי התחלואה בישראל - כמו גם היקפי ההחלמה - גדולים מכפי שידוע. המשמעות המעשית יכולה להיות שישראל קרובה יותר לחסינות עדר לעומת הערכות קודמות.

בדיקה סרולוגית היא בדיקת דם שמאתרת נוגדנים, בין היתר לנגיפים שונים ובכללם הנגיף שגורם למחלת הקורונה. קיומם של נוגדנים מעיד על כך שהנבדק נדבק בנגיף בעבר. על פי נתונים רשמיים של משרד הבריאות בישראל, זוהו נכון לאתמול כ־752 אלף חולים מאומתים מפרוץ המגפה. מדובר בכ־8.1% מסך אוכלוסיית ישראל.

התגלית המפתיעה בבדיקות הסרולוגיות

הנתון החדש שחושף מערך המעבדות של לאומית, בראשות ד”ר יותם שנהר, מעיד, לכאורה, כי שיעור הישראלים שנדבקו בנגיף - וכנראה היו אסימפטומטיים, כלומר לא הופיעו אצלם התסמינים הרגילים - גדול בהרבה מהידוע, עד כדי פי 4.6. גם אם הנחת העבודה מתחילת המגפה היתה כי ישנם נשאי וירוס אסימפטומטיים, עדיין מדובר בהפתעה בהינתן ממצא שלפיו 40% מהנבדקים, שכאמור לא חוסנו וגם לא החלימו, נדבקו בווירוס ופיתחו לו נוגדנים.

בקופת חולים לאומית מבהירים כי אין מדובר במדגם מייצג, אולם בכל זאת מדובר במדגם גדול של 18 אלף נבדקים. יתרה מזו, ישנה הטיה מסויימת בקרב הנבדקים שכן רבים מהם העידו כי היו בקרבת חולה מאומת אך לא נבדקו בבדיקת PCR או קיבלו תשובה שלילית. מדובר בשיעור מפתיע של בעלי נוגדנים: "הנתונים מעידים על חשיפה גבוהה מאוד לווירוס", מסביר ד״ר שנהר.

מי יקבל תעודת מחלים

בשיחה עם “כלכליסט” סיפר שנהר כי בתקופה האחרונה ישנו זינוק בביקושים לבדיקות סרולוגיות בקרב ישראלים שמבקשים לבחון את האפשרות להימנע מחיסון, דוגמת נשים בהיריון. שנהר מדגיש בהקשר זה כי המלצתו החד־משמעית היא עדיין - להתחסן.

מנהל המעבדות של לאומית, ד”ר יותם שנהר. “יותר מ־1,000 בדיקות סרולוגיות ביום” צילום: דוברות לאומית

באחרונה גברה ההתעניינות בחיסונים — וייתכן שגם באפשרות להימנע מהם מבלי לדלג על ההטבות שניתנות במסגרת התו הירוק — לקראת פתיחה סלקטיבית של חלקים מסוימים במשק למתחסנים ומחלימים בלבד. מדובר בעיקר בגזרת התרבות, הספורט, כולל חדרי כושר ובריכות שחייה. מכיוון שכאמור, מתחסנים ומחלימים הם בעלי אותן זכויות, גובר גם הרצון של יותר אזרחים לבדוק אם הם בעלי נוגדנים.

בדיקה סרולוגית לקורונה, המוכיחה שהנבדק בעל נוגדנים, מקנה "תעודת מחלים" ומאפשרת לבעליה ליהנות מהטבות של מתחסנים, ולכן הביקוש לבדיקות הללו בעלייה. "הכמות הולכת וגדלה, ואנו מבצעים כבר יותר מ־1,000 בדיקות סרולוגיות ליום", מספר שנהר.

בדיקה סרולוגית בבית החולים שיבא. שיעור גבוה של בעלי נוגדנים צילום: אביגיל עוזי

השאיפה לחסינות עדר

בלאומית מתכוונים להעמיק את פילוח תוצאות הבדיקות הסרולוגיות ולנסות לאפיין בצורה טובה יותר את האוכלוסייה שנמצאה כבעלת נוגדנים, כדי להגיע לפילוח לפי מגזרים.

ובכל זאת שנהר מסייג: "כדי להגיע לחסינות עדר טבעית נדרש חיסון כזה או אחר של 80%-70% מהאוכלוסייה. אבל אין ספק שיותר אנשים שמחוסנים טבעית בעקבות החלמה מפחיתים את היכולת של הנגיף להדביק ולפיכך את קצב ההדבקה. החסינות הטבעית, ביחד עם החיסון, בהחלט מקרבים אותנו לחסינות עדר".