סימן לדאגה לרוכשי הדירות: הזינוק במחירי תשומות הבנייה

בזמן שמרבית תשומת הלב מתמקדת בעליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים, כדאי לשים לב לעלייה מדאיגה לא פחות גם בתשומות הבנייה – עליות שישפיעו בהכרח גם על מחירי הנדל"ן בישראל ואולי גם מאותתות על חזרתה של האינפלציה.

בשבוע שעבר דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב־0.1% לעומת קונצנזוס תחזיות לירידה משמעותית יותר של 0.3%. העובדה שהמחירים נותרו עדיין בתחום השלילי מסייעת להדחיק לפי שעה לא מעט דיבורים ואזהרות בנוגע לאינפלציה העומדת בפתח, נוכח הריבית האפסית והזרמות ההון האדירות על ידי הבנקים העולמיים. עם זאת, ניתן בהחלט להבחין כבר עתה בניצנים מדאיגים, כשאת הסימנים הברורים ביותר ניתן לראות בעלייה החדה במחירי תשומות הבנייה והתשתיות בחודשיים האחרונים – המדדים הכי פחות מתוקשרים שמוציאה הלמ"ס בכל 15 בחודש.

שר השיכון יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

חודשיים כמו שנה

לפי הנתונים, מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב־0.6% בינואר, אחרי עלייה של 0.4% בדצמבר ואחרי סטגנציה כמעט מוחלטת בשנתיים האחרונות (2020 הסתיימה בעלייה של 0.5%, רובה ככולה בחודש האחרון, ושנת 2019 הסתיימה בעלייה של 1.1%). בנטרול שכר עבודה בענף המגורים, שנותר בינואר ללא שינוי, מדד תשומות הבנייה למגורים היה מזנק בינואר ב־1.2% – קצב שנתי של כמעט 15%.

מדד תשומות הבנייה למסחר ולמשרדים – שמעניק משקל גבוה יותר לסחורות כמו אלומיניום, מערכות מיזוג אוויר, חשמל וכדומה – קפץ בינואר ב־1%, אחרי עלייה של 1.4% בדצמבר – עלייה של 2.4% בחודשיים בלבד. 2020 כולה הסתיימה בעלייה של 2%, אחרי שהמדד נותר ללא שינוי בשנת 2019.

מדד התשומות בסלילה וגישור עלה בינואר ב־0.6% אחרי קפיצה של 0.8% בדצמבר. את כל 2020 סיים מדד התשומות בסלילה וגישור בעלייה מינורית של 0.2%, ולאחר שלא רשם כל שינוי גם ב־2019. מובן שרוב הציבור לא רוכש ביומיום ברזל לבנייה או בטון להקמת גשר, אבל העלויות הללו בסופו של יום מתגלגלות על האזרח הקטן ואל כיסו של הלקוח הסופי שקנה דירה או משרד, או שאמור לשלם על הכביש או הגשר החדש בכניסה לשכונה ולעיר. כשמחירי הברזל לבנייה, למשל, עלו ב־6.4% בינואר ו־7.7% בדצמבר, כשמחירי רשתות הברזל עלו ב־4.3% בינואר אחרי קפיצה של 7.1% בדצמבר, וכשמחיר "מדרגות" עלה לפי הלמ"ס ב־2.7% בינואר וב־1% בדצמבר – עליות שנזקפות בעיקר לזינוק במחירי הסחורות בעולם ולעלייה החדה במחירי ההובלה והשילוח – השרשור עד למדדי תשומות הבנייה ומהם למחירי הנדל"ן ברור.

בשבוע שעבר דיווחה הלמ"ס על קפיצה במדד מחירי הדירות בחודשיים האחרונים של שנת 2020 (מדד מחירי הדירות של הלמ"ס מפגר בחודש אחרי מדד המחירים לצרכן) בשיעור של 1.8% – 0.9% בכל חודש. בסך הכל, לפי הלמ"ס, מחירי הדירות עלו בשנת 2020 בשיעור כולל של 4%. העלייה החדה במחירים יוחסה בעיקר לביקוש הגדול לדירות בשנה האחרונה – בעקבות ביטול תוכנית מחיר למשתכן, הפחתת מס הרכישה למשקיעים ועוד, מול ההיצע הדליל של דירות – שפל בשיווקי קרקעות על ידי המדינה, ירידה בהתחלות הבנייה ועוד. אלא שבמקביל, גם הקפיצה החדה במחירי תשומות הבנייה בחודשים האחרונים יכולה להסביר לפחות חלק מההתייקרות, והיא בהחלט צריכה להדאיג גם במבט צופה פני עתיד. בנוסף, היא עלולה להיות הסנונית שמבשרת על האינפלציה במחירים ואולי גם את התייקרות הריבית.

עוד 15 אלף שקל

בינתיים, העלייה בתשומות הבנייה מכה בעיקר בקבלני הבנייה והתשתיות, במיוחד אלו מתוכם שלא דאגו להצמיד את מחיר העבודות למדד הרלבנטי. בנוסף, מדובר בבשורה מדאיגה ליזמי נדל"ן רבים שטרם יצאו למכרז וקיבעו את מחיר ביצוע העבודות בפרויקט, או שהמחיר שנקבע בהסכמים מול הקבלן צמוד למדד תשומות הבנייה שזינק בחודשיים האחרונים. מעבר לכך, כדאי לזכור שהשפעות הקורונה ועודף הבנייה בשוק הנדל"ן המניב (משרדים ומסחר) ממילא לא מקלים על יזמי המסחר והמשרדים, החווים בשנה האחרונה ירידה דרמטית בביקושים, בה בעת שמחירי התשומות מזנקים ומייקרים משמעותית את העלויות החזויות של הפרויקטים השונים.

במקביל, מרבית רוכשי הדירות החדשות קונים דירה "על הנייר" במחיר הצמוד למדד תשומות הבנייה למגורים, שטיפס בתוך חודשיים בלבד ב־1% וייקר את המחיר הממוצע שהם ייאלצו לשלם בכ־15 אלף שקל. זאת, לאחר תקופה ארוכה כמעט ללא שינוי במדד.