בין מגפה לתקנות חדשות: עולם המשפט מסתגל למציאות חדשה

 מוגש מטעם DUN'S 100

ענף המשפט התמודד בשנת 2020 עם אתגרים רבים בעקבות פריצת מגפת הקורונה, שהשלכותיה לא פסחו על משרדי עו"ד. לצד משרדי עו"ד שפרחו בתקופה זאת, בעיקר בתחומי עיסוק כגון חדלות פירעון, דיני משפחה, דיני עבודה ומיסים, ישנם משרדים שפעילותם נפגעה בעקבות עיסוק ומיקוד בענפים שסבלו מקשיים רבים בזמן המגפה. במקביל, עושה רושם שהריחוק החברתי, הקשיים בסגרים, והדאגות והחששות שליוו משרדים רבים, ובכלל, נפשות רבות בעולם המשפט, הפכו גם להזדמנויות שגרמו לשינויים משמעותיים בעולם המשפט.

אם בעבר ענף המשפט הסתייג ונמנע משימוש באפשרויות הטכנולוגיות הרבות אשר התפתחו בשנים האחרונות, התפשטות מגפת הקורונה לא הותירה ברירה והשימוש בטכנולוגיה הפך לשגרה בצעד שנראה שאין ממנו חזור, לשמחתם של רבים מבעלי המשרדים הגדולים. בנוסף, התקופה הזאת הראתה כי ניתן לקדם תהליכים משפטיים בצורות מגוונות וביעילות, גם ללא מפגש פיזי.

השנה החולפת התאפיינה גם בלא מעט מיזוגים ופיצולים במשרדי עו"ד, שיא בהנפקות חברות בשוק ההון, הכנסת תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף עם תחילת השנה, הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי, הוצאת עובדים לחל"ת, והרבה מאוד אלתורים והתאמות כתוצאה מהתפשטות המגפה.

רגע לפני פתיחת פורום בכירי ענף המשפט של DUN’S 100 בו יתפרסמו נתוני הדירוג של משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, שוחחנו עם ארבעה מבכירי עורכי הדין במשק כדי לסכם את השפעות השנה החולפת, להבין כיצד מגפת הקורונה תשפיע על עולם המשפט, ולדבר על סוגיות מרכזיות איתן נפגשים עורכי דין בתקופה הנוכחית.

לכתבה התראיינו עו"ד אילן שרקון, שותף מייסד במשרד 'שרקון, בן-עמי אשר ושות', עו"ד בני ברץ, שותף בכיר במשרד עו"ד 'פרל כהן צדק לצר ברץ', עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה במשרד עו"ד ליפא מאיר ושות' ועו"ד רותה לובן, שותפה בכירה במחלקת ליטיגציה במשרד 'יגאל ארנון ושות עורכי דין'.

מגפת הקורונה השפיעה רבות גם על ענף המשפט. אילו מההשפעות אותן אנו חווים כעת יישארו לדעתך גם ביום שאחרי המגפה? אילו הרגלים נכון יהיה לשמר במידה ותקופת הריחוק החברתי תיפסק?

עו"ד בני ברץ, שותף בכיר, במשרד עורכי דין- 'פרל כהן צדק לצר ברץ': "מאז תחילת המגפה ובמיוחד בתקופת הסגר, הוכח שניתן לקיים מו"מ ולכרות עסקאות ללא פגישות פנים אל פנים, אלא בשיחות ועידה עם תמונה ובלעדיה. הוכח שניתן לקיים הליכי משפט - בשלב זה בוררויות וגישורים - בצורה דומה, ללא נוכחות פיזית. נראה לי נכון לשמר הרגלים אלו גם לאחר הקורונה ואף להרחיבם גם להליכים שיפוטיים מסוימים אשר ניתן לבררם בקלות בצורה דומה".

עו"ד אילן שרקון, שותף מייסד, במשרד 'שרקון, בן-עמי אשר ושות': "הקורונה השפיעה רבות על ענף המשפט. המגפה שינתה את דרכי התקשורת בין עורכי דין ללקוחות וגם בין המערכת המשפטית לבין עורכי הדין והיא חסכה לכולם זמן יקר. למדנו לעבוד דרך אמצעי התקשורת הדיגיטלית וזה חוסך זמן שיפוט והוצאות יקרות כגון: מוניות, זמני הגעה לפגישה, נסיעה, זמן יקר וכו'. השינויים השפיעו גם על העסקת עורכי הדין במשרדים עצמם. יש עורכי דין שאני יודע היום להפעיל אותם מרחוק בזמן שחלק מעורכי הדין שעבדו בקפסולה עבדו באופן רגיל לחלוטין. במשרד שלנו ביצענו שדרוג במערכות המחשוב והתקשורת ובכל מערכת ה'בילינג', ובאופן כללי התשדרגנו והתייעלנו מאוד ואנחנו נמשיך לאמץ חלק מהדברים גם כשהמגפה תיחלש.

בנוסף, למגפה יש השפעה גדולה על תחומים רבים במשק כאשר לעיתים ההשפעה היא חיובית ולעיתים שלילית. השלכות התפשטות הקורונה מייצרות וימשיכו לייצר עבודה רבה לחלק ממשרדי עורכי הדין, בעוד ישנם תחומים בהם העבודה פחתה ופעילות המשרדים נפגעה בהתאם"

עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחקת ליטיגציה, במשרד עורכי דין- 'ליפא מאיר ושות': "ניתן למנות כמה השפעות משמעותיות. ישנם יותר דיונים בהיוועדות חזותית ותוך מצום דיונים פיזיים שאינם הכרחיים- מה שיקטין גם עומסים בכבישים ויגביר פריון. השפעה אחרת הינה שחרור חסמים פרוצדורליים שהקשו על קידום מהיר של הליכים משפטיים– כגון אימות חתימה גם ללא נוכחות פיזית של המצהיר, מהלך שהגיע בעקבות החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שאפשרה חתימה ואימות של תצהירים בהיוועדות חזותית, ללא צורך במפגש פיזי פנים אל פנים עם החותם.

עוד אלמנט שהשפיע על עבודת עורכי הדין הוא הרחבה של מקרים בהם ניתן לזהות לקוח פיזית באמצעות שיחת וידאו ו/או זום. לפי חוק איסור הלבנת הון, עו"ד-רו"ח נותן שירות צריך לבצע הליך זיהוי והכרת לקוח, כולל זיהוי פנים פיזי לפי תעודת זהות. טרם מגפת הקורונה ההליך אושר רק במקרים חריגים, וכשאין אפשרות לעשות זאת, הדין התיר להשתמש בשיחת ועידה בווידיאו.

שתי השפעות נוספות הינן תקנות סד"א אשר תוקנו באופן המאפשר לציבור המתדיינים להמציא כתבי בית-דין בינם לבין עצמם בדואר האלקטרוני, ולא במסירה אישית - למעט כתבי בי-דין ראשונים. וכמובן המעבר לעבודה מהבית בהיקף רב יותר וצמצום שטחי המשרדים".

עו"ד רותה לובן, שותפה בכירה במחלקת ליטיגציה, במשרד 'יגאל ארנון ושות עורכי דין': "סוגיית עבודה היברידית הן בקרב משרדי עו"ד והן בקרב השוק בכללותו היא כמובן אחת הסוגיות המרכזיות שהציפה מגפת הקורונה. במקביל להכרה ביתרונות העבודה ההיברדית, והיכולת שלה להעניק מענה לחלק הארי של צרכי משרדי עוה"ד וחלק ניכר מלקוחותיהם, האתגר המרכזי שנידרש להתמודד עמו הוא שימור יתרונות העבודה ההיברדית, בלי להמעיט מהחשיבות ומהרצון לסביבת עבודה פיזית המשמרת את "תחושת היחד" שהיא קריטית לשימור תרבות ארגונית בריאה לטווח ארוך. בנוסף, מגפת הקורונה מאפשרת להשתחרר מדוגמות שנראו מובנות מאליהן אך גילינו שאינן כאלו, למשל: מידת הנחיצות של פגישות פיסיות, לרבות היכולת לבצע עסקאות ענק חוצות גבולות מבלי לקיים ולו פגישה פיסית אחת; ביצוע כנסים ואסיפות רבות משתתפים וכיוצ"ב; חתימות אלקטרוניות מבלי להזדקק לניירת שליחים וכיוצ"ב. אימות תצהיר באמצעות היוועדות חזותית הוא כלי שניתן וצריך לשמר אותו גם "ביום שאחרי", ויש לצפות שנוכל להתקדם אף לקיום דיונים בבית המשפט באמצעות היוועדות חזותית - גם של עוה"ד - כפי שנעשה במדינות אחרות במשך שנים רבות עוד לפני מגפת הקורונה".

בטווח הקצר ובטווח הבינוני-ארוך: באיזה אופן מושפע ויושפע הענף מכניסת תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף? האם התקנות החדשות יובילו להשפעה חיובית או שלילית על פעילות הענף?

עו"ד אילן שרקון: "אחת הבעיות המרכזיות בתקנות היא שיש עבודה רבה לעורכי הדין עוד בטרם הגשת התביעה, דבר אשר ישפיע באופן משמעותי על היקף העבודה שיגדל וגם על התעריפים שיגבו מהלקוחות במסגרת ההליכים המשפטיים. חלק גדול מהתקנות מחייבות את עורכי הדין לשכתב מראש חלק משמעותי מכתבי התביעה והטענות, מה גם שרוב הטיעונים יהיו בעל פה. ההשפעה החיובית היא שהתקנות ייעלו את הדיונים בבתי המשפט. לסיכום, אני לא יודע כמה הכנסת התקנות לתוקף אכן ישפיעו באופן חיובי ויוכחו כיעילות. אם הם יועילו הרי שהתועלת לא תהיה גדולה מדי, כאשר יש גם סיכוי שהן יסרבלו יותר את ההליך המשפטי. העתיד יגיד האם השינוי יהיה לטובה"

עו"ד רותה לובן: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מביאות רוח חדשה ומרעננת, ששוק המשפט נדרש לה כבר תקופה ארוכה. מערכת המשפט האזרחי מתאפיינת למרבה הצער בחוסר הלימה לצרכי השוק המודרני, לא רק מההיבט הכמותי, אלא גם מהיבט של יעילות ומידתיות, ומאפיין זה מושפע רבות לא רק ממבנה המערכת אלא במידה רבה גם מ"תנאי הארץ ויושביה" ובכלל זאת עוה"ד המייצגים. עיכובים, סרבול, חוסר יעילות, חוסר התאמה בין עלות ותועלת, הם קשיים שלא נכון לתלות רק במבנה מערכת המשפט, אלא גם באופן שבו בעלי הדין ועוה"ד המייצגים עושים שימוש בכלים הקיימים. במובן זה השינויים בסדרי הדין צריכים "ללכת יד ביד" עם שינוי תודעתי שעל כל בעלי הדין ועוה"ד המייצגים לעבור, במטרה לרווחה מצרפית של ההליכים המשפטיים. למשרדי עוה"ד כולם (וודאי המשרדים הגדולים) יש תפקיד נכבד בהנעת התהליכים הנחוצים ליצירת ושימור מערכת משפטית אקולוגית, שהתקנות החדשות שואפות ליצור".

עו"ד בני ברץ, "לתקנות השפעה רחבה על דרך ניהול ההליך השיפוטי. בטווח הקצר, תהיה תקופת הסתגלות שמשכה יהיה תלוי במדיניות הסלחנות של ביהמ"ש. לאחר מכן תוטמענה התקנות וכולם ילמדו לחיות על פיהן. התקנות ללא ספק תשפרנה את יעילות הדיון ותסייע בהקטנת הסחבת. התקנות מחייבות את עורכי הדין לעבוד קשה יותר לקראת הדיון ולהכין שיעורי בית וזה יכול להיות שינוי מרענן לגבי חלק מהם".

עו"ד אלון פומרנץ: "אין ספק כי המטרה העיקרית שעמדה לנגד עיני מנסחי התקנות החדשות הייתה לקצר את ההליך המשפטי ולמנוע עינוי דין לבעלי דין המנהלים הליכים משפטיים משך שנים רבות. עם זאת, הגורם להתארכות ההליכים המשפטיים איננו נוסח התקנות הקיימות אלא דווקא התנהגות הצדדים, ובעיקר עורכי הדין, אשר מגישים אינספור בקשות ארכה, ובבתי המשפט, אשר נעתרים לבקשות אלה ברוחב לב כאשר הם בעצמם סובלים מעומס עבודה כבד. במקרים רבים בקשות הארכה והדחיות אינן נובעות מרצון להאריך את ההליכים, אלא מקושי אמיתי בהתמודדות עם מהפכת המידע הגורמת לעומסי עבודה כבדים. אם לפני שנים תיק ליטיגציה ממוצע התייחס להסכם בן 5 עמודים ועוד מספר מכתבים שהוחלפו בין הצדדים, הרי שכיום יש לנו אינספור מיילים, הודעות ווטסאפ, הקלטות, הסכמים שמחזיקים עשרות רבות של עמודים ואליהם מצורפים עוד נספחים רבים. זאת, עוד לפני שהתייחסנו להיקף הפסיקה והתקדימים שנוצרו במשך עשרות שנים, כמו גם הצורך במומחיות ספציפית ביחס לתחומי משפט שונים וההזקקות לחוות דעת מורכבות המצריכות לימוד דיסציפלינות שונות והעזרות באנשי מקצוע.

התקנות החדשות אינן נותנות מענה לקושי מהותי זה. הן קובעות למשל מגבלות נוקשות לעניין היקף המסמכים המוגשים לבית המשפט, וכך הן עשויות לאלץ את בעלי הדין לנסח את טיעוניהם ביתר קיצור מכפי שנהוג כיום, במטרה לייעל במידת מה את ההליך ולהקל על עבודת השופט. עם זאת, חזקה על עורכי הדין שימצאו דרכים שונות ומשונות להתחכם למגבלות אלה ולעקוף אותן. לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך רצון לייצג נאמנה את לקוחותיהם ולהוכיח את צדקת טענותיהם.

המגמה הזאת של צמצום היקף הטיעונים איננה עולה בקנה אחד עם המציאות בה היקף התכתובות, המסמכים, הראיות והאינפורמציה רק הולך וגדל. הנטל שהוטל על עוה"ד לקצר ולתמצת, איננו נותן מענה הולם לשאלה כיצד מתאימים את ההליך המשפטי לעולם שמוצף במידע, מסמכים ארוכים ותכתובות בלתי נגמרות במדיות שונות. אמנם הליך משפטי צריך להיות מהיר, אולם הוא גם צריך לאפשר את חקר האמת על בסיס מכלול הראיות ובאופן הוגן המאפשר לכל מתדיין את יומו בבית המשפט. אם ההליך המשפטי לא יהיה יסודי וממצה, עלול הציבור לאבד את האמון בבתי המשפט.

ישנן דוגמאות נוספות לכך שהאמצעי לא בהכרח ישיג את המטרה אלא להיפך. למשל, התקנות כופות על עורכי הדין להודיע לבית המשפט מראש על בקשות הביניים שבדעתם להגיש במסגרת ההליך, ובכך הן מצמצמות את החירות שיש כיום לעורכי הדין, ליזום הליכי ביניים יצירתיים ולהגיש בקשות ייחודיות, בהתאם לצרכים המתעוררים מעת לעת, תוך כדי ניהול ההליך. עקב כך עלולים עורכי הדין דווקא להרבות בהגשת בקשות ביניים, גם אם מיותרות, במגמה לדבוק בתוכנית "מנופחת" שהוגשה מראש לבית המשפט.

הנני תקווה שבמבחן היישום של התקנות החדשות, הרצון למנוע עינוי דין לא יגרום לעיוות דין ולהכבדה של ממש גם על השופטים וגם על ציבור עוה"ד והמתדיינים, כך שבסופו של דבר המטרה לא תושג ואמון הציבור במערכת המשפט יפגע.

לצערי, התחושה שלי היא שהתקנות החדשות יובילו ליותר השפעה שלילית מאשר חיובית".

בתקופה האחרונה ראינו לא מעט מיזוגים ופיצולים במשרדי עורכי דין, חלקם ותיקים מאוד. לאן לדעתך צועד שוק עו"ד, האם לכיוון של ריכוזיות ושימור העליונות של משרדים מסוימים? או שמא הענף צועד לעבר ביזור שיכלול בין היתר צמיחה משמעותית של משרדים חדשים?

עו"ד רותה לובן: "אנו צופים, כי המגמה של ריכוזיות והמרוץ המספרי של משרדי עוה"ד המובילים, תמשיך בוודאי בטווח הקרוב, ובד בבד עמה תמשיך גם מגמה מקבילה של פיצולים, משום שהמרוץ המספרי למעלה אינו יכול בסופו של יום לבטל את החשיבות הקריטית של תרבות ארגונית הוליסטית. לעומת זאת, יש לצפות כי בטווח הבינוני המרוץ המספרי למעלה ייתקל בתקרת זכוכית, ונכון להכיר בה כבר עתה. גידול מספרי אינו יכול לשמש מנוע צמיחה מספק בשוק עריכת הדין לאורך זמן, ובראיה לטווח ארוך - הוא יפנה את מקומו למנועי צמיחה איכותיים שמטרתם להציף ערך איכותני ולא רק כמותי. על רקע זה, אנו רואים כבר זליגה חיובית של תחום עריכת הדין לתחומים משיקים, שמטרתם ליצור מעטפת שירות, המספקת ללקוח את מלוא הצרכים שהוא זקוק להם מבחינת שירותי אמון. אנו צופים שפיתוח תחומים משיקים לתחום עריכת הדין הטהור, יהיה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בטווח הבינוני, ויחליף את מקומו של היעד המספרי הטהור".

עו"ד אלון פומרנץ: "בשוק עוה"ד ימשיכו להיות מיזוגים ופיצולים. זה עניין טבעי גם לאור התחרות העזה בשוק, גם לאור השאיפה של משרדים רבים לגדול באמצעות מיזוגים, גם לאור מחלוקות שמתעוררות מעת לעת בין שותפים במשרדים וגם לאור קלות המעבר בין המשרדים באופן יחסי.

אני מעריך שהעבודה המשפטית האיכותית תמשיך להתבצע בעיקרה ב- 30 המשרדים הגדולים כשלצידם משרדי בוטיק המתמחים בנישות שונות.

בתקופה הזו למדנו שקרבה פיזית וישיבה משותפת תחת קורת גג אחת - הן לא תנאים הכרחיים לקיומה של עבודה משפטית איכותית. כלומר, לא בטוח שמבנה המשרדים הנוכחי הכרחי לצורך קיום עבודה איכותית וסינרגטית וכן לא בטוח שיש חובה שכל מי שרשום במצבת העובדים של משרד אכן יהיה עובד קבוע של המשרד. קיימת אפשרות שהמבנה המסורתי יעבור שינוי ויהיה מקום לעבודה של פרילנסרים שמציעים את עבודתם למשרדים שונים. זה קיים כבר היום אבל ייתכן ויתפוס תאוצה. מעבר לכך, כל העניין של ספירת עורכי דין מרגיש קצת מיושן ולא רלוונטי, בפרט לאור העובדה שראינו כמה קל לפטר או לשלוח לחל"ת עשרות עורכי דין - מה שאכן קרה בחלק מן המשרדים.

הלקוחות כיום הינם יותר חכמים ומנוסים בעבודה מול משרדי עו"ד והם מבינים שמספר עוה"ד במשרד לא בהכרח מסייע להם, אלא הדגש הוא על הצוות שיטפל בהם, המומחיות שלו, רמת השירות והתמחור".

עו"ד אילן שרקון: "אני חושב שהשוק ימשיך את המגמה שהתחילה עוד לפני הקורונה לכיוון מיזוגים נוספים של משרדי עורכי דין. אנחנו נראה עוד משרדים קטנים שמתמזגים בעוד המשרדים הגדולים ימשיכו לצמוח. חלק גדול מהלקוחות מעוניינים ורוצים one stop shop כי המענה הכוללני מעניק ערך מוסף ולדעתי חלק גדול מהמשרדים בשוק של אחרי הקורונה ירצו להתמזג לתוך משרדים מצליחים עם ניהול מסודר המעניק את מכלול השירותים הנדרשים ללקוח. יש כמובן תחומים שיישארו מחוץ למשרדים הגדולים כגון דיני משפחה, מיסוי, ותחומים נוספים בעלי התמחות מיוחדת במינה בהם יש עדיפות להתמחות המיוחדת של משרדים קטנים – אך הכיוון הכללי כאמור הוא המשך מגמת המיזוגים למשרדים גדולים".

עו"ד בני ברץ: "המהלך שאנו רואים הינו חלק מתהליך ברור שבסופו השוק יתאפיין בשלושה סוגי משרדים: הראשון: בוטיקים ומשרדים אישיים. השני: משרדי ענק שמעניקים שירות מגוון. השלישי: משרדי ביניים ששואפים להיות משרדי ענק ויחוו מיזוגים ופיצולים עד שיהפכו לקטגוריה השנייה שציינתי, או הקטגוריה הראשונה בתלות ביכולת הניהול והתרבות הארגונית שלהם".

מה דעתך על הארכת ההתמחות לשנה וחצי, האם מדובר על מהלך נכון?

עו"ד אילן פומרנץ: "לדעתי מדובר במהלך נכון שיאפשר התמחות טובה וממצה יותר גם עבור המתמחים וגם עבור המשרדים. גם אני לפני כשלושים שנה עברתי התמחות של שנה וחצי. הארכת ההתמחות מביאה עימה בעיקר יתרונות. היא מאפשרת למשרדים להעמיק את תקופת ההכשרה למתמחים כך שלאחריה הם יחלו בעבודתם כעורכי דין עם יכולת מקצועית טובה יותר וכלים טובים יותר באופן משמעותי. בנוסף, היא מאפשרת התמקצעות טובה יותר.

הארכת ההתמחות מביאה עמה אתגרים חדשים בניהול המשאב האנושי ומחייבת אותנו בחשיבה ארוכת-טווח יותר משנים עברו, בכל הנוגע לאיפיון מצבת המתמחים, כמותם, תחומי עיסוקם והתאמתם המקצועית והבין-אישית. עלינו להקפיד ולבנות את תקני המתמחים שלנו תוך התחשבות בכך שמחזורי ההתמחות יתארכו, ופועל יוצא מכך, לכאורה יידרשו פחות מתמחים שכן התקנים יאוישו לתקופות ארוכות יותר".

עו"ד בני ברץ: "בהחלט. קשה להמעיט בחשיבותה של התמחות נכונה".

עו"ד רותה לובן: "בהחלט. החסרונות האפשריים מבחינת המתמחים עצמם זניחים יחסית, ולעומת זאת היתרונות מבחינת יכולת ההתפתחות האישית שלהם במהלך ההתמחות, והיכולת של המאמנים להפיק מהם תועלת לאורך זמן ולבחון את התאמתם לצרכים שונים – משמעותיים ביותר. המרדף אחרי מתמחים איכותיים, והרצון והיכולת של המשרדים המובילים לספק להם סביבת עבודה ותנאי עבודה אטרקטיביים, הפכו משמעותיים ביותר בשנים האחרונות. שינוי זה יתרום אף ליצירת איזון הולם ב"חיזור ההדדי" שבין המתמחים לבין משרדי עוה"ד, והיכולת של האחרונים להפיק את המירב מהראשונים, לתועלת המשך דרכם המקצועית".

עו"ד אילן שרקון, "זהו מהלך נכון מאוד. ההתמחות של שנה כפי שהייתה נהוגה עד היום הייתה קצרה מדי. עד היום המתמחים שהגיעו למשרדים עברו תקופת התמחות קצרה מדי ועד שהם הבינו מה קורה במשרד, מה תחום ומרחב הפעילות שלהם, מהו אופן פעילות המשרד והפרקטיקה של המערכת המשפטית, הם כבר נאלצו לעזוב. תקופה של שנה היא תקופה קצרה מדי ולכן אני חושב שהארכת ההתמחות לשנה וחצי מעניקה למתמחים פרקטיקה נכונה, ארוכה יותר ואפשרויות רבות יותר שיסייעו להם מקצועית בעתיד. הרי המטרה המרכזית של המתמחים היא לא רק לעזור אלא גם לעבוד, להתנסות ולקבל הכשרה מקצועית ושנה היא קצרה מדי, וכעת המתמחים יצליחו להתמזג לתוך המערכת המשפטית בצורה חלקה יותר.