לא רק טילים: הייצוא שעשוי לסכן את ישראל

בימים האחרונים נחשפה פרשה חמורה של מכירה אסורה של טכנולוגיית טילים למדינה זרה על ידי יוצאי מערכת הביטחון. על פי פרסומים בתקשורת פרטי הפרשה המלאים מצביעים על חשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. לא צריך להיות מומחה לביטחון או דיפלומטיה כדי לדעת שהעברת טכנולוגיה צבאית מתקדמת למי שהיא לא אמורה להגיע אליו, עלולה להוות סיכון ממשי. עם זאת, לא רבים יודעים כי הסכנה קיימת לא רק כאשר מדובר בטכנולוגיית טילים, או טכנולוגיות צבאיות ככלל.

למעשה, ישנם מוצרים וטכנולוגיות רבים אזרחיים לחלוטין, שנועדו לשפר את אורח חיינו, שאם יגיעו לידיים הלא נכונות עלולים להוות סיכון לביטחון המדינה, ליחסי החוץ שלה וליציבות אזורית ועולמית. מערכת לרכבים אוטונומיים, לדוגמה, שפותחה במטרה להיאבק בתאונות הדרכים ולפתור את בעיית העומס בכבישים, יכולה באותה המידה לשמש רכב תקיפה צבאי לא מאויש. טכנולוגיה לזיהוי פנים, המסייעת לנו לאבטח את האפליקציה של חשבון הבנק שלנו, עלולה לשמש כמערכת מעקב בידי גורמי מודיעין זרים. שערו בנפשכם מה יקרה אם יחידה של צה"ל תיתקל ברכב תקיפה אוטונומי שנבנה בהתבסס על טכנולוגיה ישראלית שפותחה לטובת רכבים אוטונומיים. או אם מערכות ישראליות ישמשו גורמים זרים לאיסוף נתונים רגישים של מדינת ישראל. אלה רק שתי דוגמאות מתוך רבות אחרות. החדשנות של תעשיית ההייטק הישראלית בד בבד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם, הופכות את האתגר הזה לרלוונטי במיוחד לישראל.

טכנולוגיה לזיהוי פנים, המסייעת לנו לאבטח את האפליקציה של חשבון הבנק שלנו, עלולה לשמש כמערכת מעקב בידי גורמי מודיעין זרים צילום: ACLU

ישראל אינה לבד במערכה. מדינות רבות מתמודדות עם סוגיה זו ולשם כך הוקמו מספר מנגנונים בינלאומיים שנועדו להסדיר את הסחר הבינלאומי במוצרים וטכנולוגיות העלולים לפגוע ביציבות אזורית ובשלום העולמי. המרכזי שבהם הוא הסדר וואסנר (Wassenaar Arrangement) המפרט מהם מוצרים וטכנולוגיות המוגדרים כדו-שימושיים. כלומר, מוצרים שיכולים לשמש למטרות אזרחיות וצבאיות ושיש לפקח עליהם בהתאם. מדינות רבות בעולם מקיימות משטרי פיקוח על יצוא מוצרים וטכנולוגיות דו-שימושיים, שהיצוא שלהם מותנה ברישיון. ישראל מאמצת את הסדר וואסנר, יחד עם אמנות פיקוח נוספות, ובהתאם לצו הפיקוח על יצוא האב"כ וצו הפיקוח על היצוא הדו-שימושי, מפרסמת רשימת מוצרים וטכנולוגיות שעל מנת לייצא אותן, יש להחזיק ברישיון מטעם אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי במינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה.

ישנן חברות, ובעיקר חברות הזנק צעירות, שמפתחות טכנולוגיות מתקדמות למטרות אזרחיות לחלוטין ומוכרות אותן בעולם, מבלי להיות מודעות לעובדה שהן צריכות רישיון כדי לעשות זאת ושלמעשה, ללא רישיון כזה הן עוברות על החוק וחושפות עצמן לענישה. משרד הכלכלה והתעשייה עושה מאמצים רבים להעלות את המודעות לנושא בקרב התעשייה כדי לוודא שיצוא המוצרים הדו-שימושיים נעשה כחוק ואינו מהווה סכנה לביטחון המדינה, ליחסי החוץ שלה וליציבות השלום העולמי.

יריב בכר הוא ראש אגף הפיקוח על היצוא הדו שימושי והאב"כ במינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה והתעשייה