בית הדין הארצי לעבודה הכשיר את מינויו של ינקי קוינט למנכ"ל רמ"י
בית הדין דחה את בקשת רשות הערעור של יאיר מעיין על החלטת בית הדין האזורי שלא להוציא צו לביטול הליכי בחירתו של קוינט לתפקיד מנכ"ל רמ". מעיין, שלא נבחר לתפקיד ומנהל מאז קרב עיקש מול המדינה, מתכוון להמשיך להילחם במינוי במסגרת ההליך העיקרי בבית הדין האזורי לעבודה
בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת רשות הערעור של יאיר מעיין, שביקש לעצור את מינויו של ינקי קוינט לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
מעיין, מנכ"ל הרשות להסדרת הבדואים בנגב, שהתמודד על תפקיד מנכ"ל רמ"י אך לא נבחר בוועדת האיתור, ניהל בשבועות האחרונים מאבק משפטי נגד מינויו של קוינט לתפקיד. הוא עתר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים וביקש שיוציא צו זמני הקובע כי נפלו פגמים רבים בהליך האיתור והמינוי לתפקיד המחייבים את ביטולם ואת הקפאת המינוי של קוינט (שהחל לכהן כמנכ"ל רמ"י כבר באמצע דצמבר).
- המדינה שוב מבקשת לסלק על הסף את העתירה נגד מינוי קוינט למנהל מקרקעי ישראל
- ביה"ד לעבודה ידון בהחלטה למנות את יעקב קוינט למנהל רשות מקרקעי ישראל
בתחילת פברואר דחה שופט בית הדין האזורי את הבקשה לסעד זמני וקבע כי על אף שנמצאו פגמים שונים בהליך המינוי של קוינט לתפקיד, מעיין לא הציג די ראיות לביסוס טענותיו לפיהן כל ההליך שהתקיים בוועדת האיתור לתפקיד היה למעשה חלק מ"מינוי פוליטי תפור בתפרים גסים". זו הסיבה, כך נימק בית הדין, שבחר שלא להוציא צו ביניים, אשר היה פוגע באופן קשה הן בציבור והן בקוינט, שכבר עזב את תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות. בנוסף, ביקר בית הדין את תום הלב של מעיין, אשר הסתיר מידע מחברי ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל רמ"י בכל הנוגע לתואר האקדמי הראשון שלו ואופן השגתו.
דחיית הבקשה לסעד זמני נתנה למעשה אור ירוק למינויו של קוינט והישארותו בתפקיד, והוציאה, לפחות לעת עתה, את העוקץ מההליך - היות ובדרך כלל ההחלטה בסעד הזמני עשויה לאותת גם לגבי עתיד התיק בתובענה העיקרית. זו צפויה להמשיך ולהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. מעיין מתכוון להמשיך ולנהל את ההליך בתובענה העיקרית, ובונה על אותן קביעות של בית הדין בפסק הדין ביחס לבקשת הסעד הזמני, לפיהן נמצאו ליקויים שונים בהליך.
עד לבירור התיק העיקרי, מעיין, באמצעות עורכות הדין סיגל פעיל וזוהר גיפס, הגיש, כאמור, בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי על דחיית בקשת הסעד הזמני. הוא טען כי "מדובר במקרה מובהק של מעשה מינהלי פסול ובטל מעיקרו הדורש את התערבות בית הדין הנכבד". בנוסף טען, כי המשמעות המעשית לאי ביטול המינוי כעת תאותת למערכת ולפוליטיקאים שלא להקפיד על כללי מינוי תקינים ושניתן כביכול לפעול למינוי מקורבים, ואף תסמן לכלל העובדים והמנהלים שלא להגיש מועמדות למכרזים "כי ממילא לא תיבחרו" ושלאחר מכן "נגרור אתכם בהליכים ארוכים תוך עקיפת כל הכללים והנהלים". לטענתו, מדובר בתוצאה עגומה אשר "שומטת את הקרקע מעל הרצון לקיים מכרז שיויוני הפתוח לכל".
המדינה וקוינט עצמו, שמיוצג בידי עורכי הדין הדין ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום ממשרד קוסטליץ ושות', לא נדרשו להציג את תגובתם, ואתמול קבעה השופטת לאה גליקסמן כי "לאחר בחינת הבקשה וכלל חומר התיק אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המשיבים". היא כתבה כי טענותיו של מעיין "טעונות בירור וליבון", ואף בית הדין האזורי קבע כי סיכויי חלק מעילות התביעה העיקרית שלו "אינם קלושים" וכי בוססו לכאורה טענות שנפלו פגמים בהיבטים מסויימים בהליך ועדת האיתור.
יחד עם זאת, חזרה השופטת גליקסמן על דברי בית הדין האזורי לפיהם "אין נחיצות בכך שקביעת מהות הפגמים והערכת חומרתם ותוצאתם תיעשה במסגרת ההליך הזמני, לצורך השגת מטרתם של סעדים זמניים". השופטת כתבה עוד כי בסופו של יום, ההחלטה אם לתת סעד זמני "מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך". היא ציינה, כי ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או איי מתן סעדים זמניים אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה. ולאחר מכן כתבה כי "לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק חריגה מן הכלל והתערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי".
בכל מקרה, ציינה השופטת גליקסמן בהחלטתה, לאחר שיובאו מכלול העדויות והראיות בפני בית הדין האזורי לעבודה בהליך העיקרי, "לא מן הנמנע כי במהלך בירור התובענה יגיע בית הדין האזורי למסקנות שונות".