ארגוני סביבה דורשים: לשתף את הציבור בהסכם לשינוע נפט בין קצא"א לאמירויות

מספר ארגוני סביבה ובהם אדם טבע דין, החברה להגנת הטבע וארגון "צלול" דורשים מהמדינה לחשוף ולהביא לדיון ציבורי את מזכר ההבנות של קצא"א בנושא גשר הנפט היבשתי בין ישראל לאיחוד האמירויות.

הארגונים פועלים בחודשים האחרונים לנסות ולעצור את ההסכם לשינוע נפט וטוענים כי ההסכם יהפוך את אילת ואשקלון לערי נפט וכי תקלה בהזרמת הנפט עלולה לגרום לאסון אקולוגי כבד.

באוקטובר 2020 חתמה החברה הממשלתית קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל, תוך אספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון. הקו הימי צפוי להוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א שבאילת, ומשם יוזרמו הדלקים למסופי החברה באשקלון בדרכם ללקוחות שונים.

את מקור הנפט באיחוד האמירויות תספק MRLB חברה פרטית בבעלות משותפת של חברת Petromal - זרוע הנפט והגז של התאגיד NATIONAL HOLDING שבסיסו באבו-דאבי, חברת Lubber Line Capital - חלק מקבוצת Lighthouse הממוקמת בגיברלטר הפעילה בתחומי האנרגיה התעשייה, המסחר והחקלאות והמתמחה בהשקעות ובפרויקטים בינלאומיים, ו-AF Entrepreneurship חברה ישראלית שמקדמת ומפעילה פרויקטים ומיזמים בשוק האנרגיה בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, לשעבר בכירי פז.

על פי ההערכות ההסכם הנוכחי יניב לקצא"א עד כ-700 מיליון דולר ב-8 שנים.

מתקן קצא"א באשקלון צילום: צפריר אביוב

"לזכור את דליפת הנפט החמורה בשמורת עברונה"

לטענת ארגוני הסביבה, נראה כי התוכנית המעוגנת במזכר ההבנות "מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים הישנה והמתפוררת של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך".

לטענתם, בצנרת ישנה זו עתידות לזרום כמויות גדולות בהרבה מאלו הזורמות בה היום של נפט ותזקיקים אל ייעודם באירופה ובמפרץ הפרסי, כאשר ישראל בפועל תהווה 'פסי רכבת' להעברת נפט בין היבשות.

חתימת ההסכם ילבוא נפט מאיחוד האמירויות לישראל צילום: יח"צ קצא"א

בפניה שממוענת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ, מוזכרת דליפת הנפט החמורה ב-2014 בשמורת עברונה, במסגרתו דלפו 5 מיליון טון נפט גולמי מצינור של קו צינור אילת אשקלון, נטען כי מכך ניתן להבין את היקף הנזק הצפוי להיגרם מכשל בצינור.

לאור השלכותיו מרחיקות הלכת של מזכר ההבנות, נטען במכתב כי נדרש להביאו לדיון ציבורי ואשרור של הממשלה, כנטען שנדרש לפי סעיף 11 לחוק החברות הממשלתיות. "הסוגיה שעומדת על הפרק עתידה להפוך את מפרץ אילת ואת העיר לאילת למקום הטעינה של גשר יבשתי להובלת נפט ותזקיקיו למטרות יצוא, לעומת המכליות הבודדות המגיעות היום לשימוש עצמי ואת נמל אשקלון לנמל דלקים עצום ליצוא", טוענים הארגונים ומוסיפים כי זוהי סוגיה עקרונית בעלת פוטנציאל לשנות את פניהן של אשקלון ואילת באופן דרמטי.

דליפת הנפט בשמורת עברונה צילום: טל שחר

עוד לדבריהם, אחד הסיכונים המשמעותיים הוא שפך נפט לשמורת האלמוגים באילת, שנמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול ומזח מכליות הנפט. "אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורת טבע", נטען. "ההסכם עתיד להפוך גם את אשקלון מעיר חוף לעיר שבה נמל דלקים עמוס במיכליות שיעשו דרכן לאירופה. מעבר לנזק המשמעותי גם לתדמית העיר אשקלון, דליפת נפט בים התיכון מסכנת את מתקני ההתפלה שמספקים 75% ממי השתייה של ישראל".

"לאור החשאיות האופפת את עסקיה של קצא"א, כלל לא ברור מהו מצב התשתיות הקיימות שלה כך שתאונות נוספות הן רק עניין של זמן", נטען בפנייה עליה חתומים עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, איריס האן מנכ"ל החברה להגנת הטבע ומאיה יעקבס מנכ"ל עמותת צלול.

מקצא"א נמסר, "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה.

"אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".