פשעים ועבירות קשות: סדרה חדשה של HBO על פרשת וודי אלן ובתו המאומצת

דילן פארו היתה בת 7 כשהאשימה בפגיעה מינית את אביה המאמץ — הבמאי זוכה האוסקר וודי אלן. "אלן נגד פארו", סדרה תיעודית בת ארבעה פרקים, שעולה ב־HBO ב-22 בפברואר (תשודר אצלנו ב־HOT,yes וסלקום TV), בוחנת שוב את האשמותיה ומביאה את דבריה בתוך קונטקסט של הסיפור המשפחתי המתוקשר ביותר של וודי אלן ומיה פארו, תוך שהיא מציגה פרטים רבים חדשים.

בניגוד למה ששמה מרמז היא אינה מאזנת בין שני הצדדים, כלומר הגרסה של אלן מול הגרסה של פארו. הסדרה של קירבי דיק ואיימי זירינג נעשתה בשיתוף פעולה של מיה פארו, ורוב ילדיה פרט למוזס, בנם המאומץ של אלן ופארו, וסון יי, בתה המאומצת של פארו, שבהיותה תלמידת קולג' נודע כי היא ואלן מנהלים רומן, ומאז השניים נישאו ויש להם שתי בנות.

נקודת המבט של אלן מובאת בקטעים מוקלטים שהוא קורא מספר הזיכרונות שלו “Apropos of Nothing”, ספר שאמור היה לצאת בהוצאת האטשט, אבל בעקבות מחאת עובדים על כך שמפרסמים אותו למרות האישומים בהתעללות מינית נגדו, ועקב עזיבתו של בנה של פארו, רונאן, את ההוצאה שפרסמה בהצלחה את ספרו — הוחלט לא להוציא את ספרו של אלן לאור.

מימין: וודי אלן דילן סאטצ’ל ומיה פארו ב־1991 צילום: HBO

בראיון לקראת עליית הסדרה ב"ניו יורק טיימס" כשזירינג נשאלה אם אין כאן מראש סיפור של "הוא אמר, היא אמרה" שבו על הצופים להאמין לאחד הצדדים, לפי נטיית לבם, השיבה שככל שחוקרים לעומק, רואים בפרשה הזאת וודי אלן אמר ואמר ואמר, ואילו קולה של דילן כמעט שלא נשמע עד כה. “כשפענחנו את החומרים, והתחלנו לשמוע את החלק שלה — את מה ש'היא אמרה' — מול בדיקת העובדות של מה ש'הוא אמר', קיבלנו משהו מעניין מאוד".

הסדרה נפתחת בתקציר, שמזכיר כי הבמאי וודי אלן והשחקנית מיה פארו היו זוג הוליוודי נודע שחי יחד 12 שנה בדירות נפרדות משני עברי סנטרל פארק בניו יורק. הם עשו יחד 13 סרטים, אימצו שני ילדים — את דילן ואת מוזס — והביאו לעולם את סאטצ'ל (שאחרי הפרידה של הוריו שינה את שמו לרונאן), והוא היום עיתונאי ”הניו יורקר” שעומד בחוד החנית של חשיפת פרשות Metoo#. ב־1992 פארו מצאה תמונות עירום של בתה המאומצת סון־יי שאלן צילם, ובאותו הקיץ בתם דילן, אז בת 7, טענה כי אביה פגע בה מינית. האישומים הללו הובילו למאבק משפטי קשה על משמורת. אלן טוען עד היום כי מעולם לא פגע בבתו. אחרי חקירות משטרתיות הוחלט לא להאשים אותו בעבירה, אבל במשפט אחר העניק השופט משמורת מלאה למיה פארו וקבע כי "ההתנהגות של אלן כלפי דילן היתה לגמרי לא הולמת וחייבים לנקוט צעדים כדי להגן עליה". גם בערעור אלן הפסיד.

במשך שלוש שנות העבודה על הסדרה נברו היוצרים במסמכים משפטיים, דו"חות משטרתיים, וניהלו ראיונות ארוכים עם עדים שלא דיברו קודם לכן בפומבי, בהם קרובי משפחה, הזמרת קארלי סיימון חברת המשפחה, התובע פראנק מאקו, מומחים, עדים, שכנים, מיה פארו וגם דילן פארו, שאומרת כי לקח לה זמן להבין שאפשר לאהוב מישהו וגם לפחד ממנו. הסדרה מציגה סרטי משפחה יפים מהחיים המאושרים בקונטיקט, וכן קלטות שמע שמעולם לא נשמעו. בפרק השני של הסדרה משתתפים גם מבקרי קולנוע ואנשי אקדמיה המנתחים את יצירתו של אלן בתוך הקשר רחב יותר, במיוחד את סרטו "מנהטן", שבו מוצג קשר בין גבר בן 42 לנערה בת 17, ומראים באופן מעניין כיצד בסרטיו התשוקה האדירה לקשר הזה מושמת בפיה של הנערה (שאותה מגלמת מריאל המינגוויי) ושהדמות שלו, כתובה כהתגלמות קול ההיגיון, המנסה להדוף אותה, וכך קובע נרטיב המוסכם על צופיו.

מאז עידן Metoo# אלן מנודה בארה”ב. ספרו, כאמור, לא ראה אור; אמזון ביטלה הסכם הפצה של כמה מסרטיו; סרטו האחרון "יום גשום בניו יורק" לא מצא מפיץ בארה”ב; ושחקנים כמו קולין פירת, רייצ'ל ברוסנהן וטימותי שאלאמה מתחרטים שעבדו איתו.

יוצר הסדרה קירבי דיק היה מועמד ב־2004 לפרס האוסקר על סרטו "אמונה שבורה", המגולל וידוי של אדם שכנער מקהלה בכנסייה נפל קורבן להתעללות מינית של כמרים; ב־2006 ביים את "הצנזורים: הסוד השמור של הוליווד", סרט תיעודי מרתק ומשעשע על שיטת דירוג הסרטים בארצות הברית, החושף את צביעותם של ארגונים בעלי עוצמה יתרה; וב־2012, יחד עם זירינג, יצר את "המלחמה הסמויה: אונס בצבא", על התופעה הקשה הזאת בצבא האמריקאי. דיק נשאל בכתבה ב"ניו יורק טיימס" מדוע החליט להקדיש לפרשה הזאת — מקרה אחד ולא תופעה רחבה — סדרה שלמה. תשובתו היתה: "הבנו שהסיפור האמיתי מעולם לא יצא לאור".

כך, למשל, במשך השנים התקבע הנרטיב שעל פיו מיה פארו היא אשה לא יציבה, בין שאת הנרטיב יצר אלן ובין שהתקשורת. מעשה הנדיבות שלה של אימוץ ילדים רבים עוות כך שייזקף לרעתה, כאילו המעשה החריג מעיד באיזשהו אופן על מוזרותה. על כך אומר דיק ל"ניו יורק טיימס": "החשד והביקורת המופנים כלפי נשים באופן כללי בחברה הם פשוט הוכחה למיזוגניה. אנשים אוהבים 'להאשים' אמהות בכל. אז מלכתחילה מאוד חשדתי בנרטיב הזה: התפיסה של האשה ההיסטרית, המשוגעת. זה משהו שנטען לעתים די קרובות במקרים של גילוי עריות, אבל גם של תקיפה מינית". עם זאת, יש לציין כי המשיכה הברורה של וודי אלן לנערות, כפי שמוכח בסרט, לא בהכרח מלמדת על מעשה פלילי שהוא עשה בילדה שלו בת ה־7.

בסוף הסדרה מיה פארו אומרת שהיא עדיין מפחדת מוודי אלן, וחוששת ממה שהוא יעשה כשיראה את הסדרה. בינתיים עוד לא הוגשו תביעות מצדו. והיוצרים טוענים שהם אינם חוששים, מעולם לא הפסידו בתביעות כאלה בעבר, ולא מאמינים שזאת תהיה הפעם הראשונה שזה יקרה.