אשטרום תובעת 50 מיליון שקל מחברת-הבת אשדר

סכסוך נדיר בין שתי חברות מאותו הבית: אשטרום, המחזיקה בבעלות מלאה בחברת אשדר, הגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי בת"א עם תביעת ענק של 50 מיליון שקל אותם היא תובעת מאשדר ומשתי חברות נוספות שלקחו חלק בפרויקט.

פרויקט בתי סיידוף בירושלים. אשטרום טוענת לנזקי עתק צילום: גוגל מפס

התביעה הוגשה על ידי אשטרום ירושלים, אחת החברות בקבוצת אשטרום, והיא הוגשה נגד ג'רוסלם סיטי טאוור (חברה יזמית קבלנית בבעלות פרטית) גוני הנדסה (חברה שעוסקת בניהול ופיקוח של פרויקטיי בנייה), וכן נגד אשדר שהיא אחת מזרועות היזמות של אשטרום ונמצאת בבעלות מלאה של קבוצת אשטרום.

התביעה עוסקת בפרויקט אשדר בתי סיידוף הממוקם במרכז העיר ברחוב יפו 155, סמוך לשוק מחנה יהודה, וכולל מגדל מגורים בן 24 קומות עם כ־100 דירות, וכן מבנה לשימור עם כ־23 דירות, 14 חנויות ומבנה נוסף, בית הסופר, שישמש כמבנה ציבור. בתביעה גם נחשף הסכם הקומבינציה שנחתם מול משפחת סיידוף, ולפיו יורשיו קיבלו 32 דירות במגדל, 14 דירות במבנה לשימור ו־4 חנויות.

הביצוע התארך שוב ושוב

מדובר בפרויקט שתחילתו סביב שנת 2008, אז אשדר החלה במו"מ עם אשטרום בנוגע להסכם ביצוע פאושלי (הסכם ביצוע על עבודה שהוגדרה מראש וכוללת חומרים וביצוע). במהלך 2009 הוגשה על ידי אשטרום הצעה לביצוע הפרויקט בסכום של 82.5 מיליון שקל, לא כולל את המבנים לשימור. לפי ההסכם משך העבודות נקבע על 32 חודשים. בחודש יוני 2009 החלה אשטרום בביצוע שהיה צפוי להסתיים בפברואר 2012.

הטענה העיקרית של אשטרום היא שמחדליה של אשדר ושתי הנתבעות הנוספות הובילו להתארכות של שנים בביצוע הפרויקט בשל עיכוב בקבלת ההיתר למגדל, שינויים שערכו בהיתר הבנייה לאחר שהתקבל, עצירת הבנייה, מחסור בתוכניות, שינויים בתכנון הסתר מידע ומחדלים בהוצאת טופס 4 למגדל.

לפי כתב התביעה, סמוך לתחילת העבודות התבקשה אשטרום להגיש הצעת מחיר גם על המבנים לשימור ובדצמבר 2009 נחתם הסכם לביצוע השימור בעלות של 21.5 מיליון שקל והתחייבות לביצוע בתוך 18 חודשים החל מנובמבר 2009.

אשטרום טוענת כי אשדר הסתירה מידע הקושר בין הוצאת טופס 4 למבנה לשימור לבין זה של המגדל, כך שמראש לא היה לאשטרום סיכוי לעמוד בלוחות הזמנים. כמו כן, רק כשנה לאחר תחילת העבודות נמסרה לאשטרום תוכנית לחדר הטרנספורמציה ובשל כך נגרם עיכוב בחיבור הפרויקט לחשמל. בעקבות זאת, נכתב בתביעה, גם כאשר הדירות במבנים לשימור היו מוכנות "מנעו הנתבעות בדרכים שונות (ומשונות) את ביצוע הליך מסירת הדירות".

את סיכום טענות אשטרום ניתן למצוא במשפט שעולה מהתביעה, "מעשי ומחדלי הנתבעות גרמו לתובעת (ועדיין גורמים) נזקי עתק, בין היתר כתוצאה מכך שבנייתו של הפרוייקט התעכבה ושובשה קשות במשך שנים. לכך מצטבר נזק מהותי שנגרם לתובעת כתוצאה מכך שהנתבעות מעכבות תשלומים שוטפים המגיעים לה".

"הפרויקט לא יוקרתי"

אשטרום לא חסכה בהסברים שיצדיקו את טענותיה. מקריאת כתב התביעה נראה כי היא חרגה מהטענות הסטנדרטיות שעולות במקרים רבים כאשר יש סכסוך בין יזם לקבלן, וכי היא מותחת לא מעט ביקורת גם על היבטים שקשורים לביצוע רק בעקיפין כמו מיתוג הפרויקט.

בעוד שבחברת אשדר תייגו את הפרויקט כ"מגדל מגורים יוקרתי" באשטרום טענו, כי "על פי מפרטי הביצוע, שני חלקיו של הפרויקט תוכננו להיות מבנים סטנדרטיים (ולא מבני יוקרה) ברמת גימור ומפרטים המאפיינים בנייה עירונית ממוצעת, שאינה שונה מעבודות אחרות שביצעה התובעת. גם מיקומו של הפרויקט, באזור סואן שבלב שוק 'מחנה יהודה' מעיד כי אין המדובר במבני יוקרה".

הסיבה להבהרות הללו בתביעה קשורה לטענה של אשטרום כי מראש הפרויקט תומחר כפרויקט רגיל ומנגד החברה ביקשה למכור את הדירות כאילו מדובר בפרויקט יוקרה ולכן נדרשה בהמשך לשינויים כדי למכור את הדירות.

בפרק הקשור למגדל המגורים כותבת אשטרום, כי אחת הסיבות לעיכובים הייתה מה שהיא מגדירה ככישלון של אשדר ושל חברת ג'רוסלם סיטי טאואר למכור את הדירות, מה שגרם בהמשך לשינויים תכנוניים מרחיקי לכת במגדל.

בתביעה נטען, כי בניית המגדל התעכבה ב־9 חודשים בשל עיכוב בקבלת היתר הבנייה. עוד נכתב, כי כאשר השלד הגיע לקומה ה־22 העבודה נעצרה בשל האטה באספקת התוכניות לקבלן.

עוד נטען כי במהלך הבנייה התברר שאשדר לא מצליחה למכור את הדירות בפרויקט, ולכן החלה לשנות את הפרויקט תוך כדי תנועה, עד שעלה הצורך לקבל היתר בנייה חדש.

לפי אשטרום, מתוך 67 דירות שתוכננו להימכר בשוק החופשי, בסוף 2011 נמכרו 31 דירות בלבד המהוות 46% מכלל הדירות למכירה. "לכן אין להתפלא, כי הנתבעות עצרו ביום 6.10.2011 את עבודות הבנייה במגדל עקב החלטתן לפעול לשינוי היתר הבנייה בתקווה כי שינוי תמהיל הדירות יצליח 'להפיח רוח חיים' בשיווק הדירות". עם זאת גם השינויים לא עזרו ומכתב התביעה עולה, כי נכון לאפריל 2013 טרם נמכרו 27 דירות המהוות 40% מהפרויקט.

בעקבות כך, במהלך הבנייה החליטה אשדר לתכנן מחדש את הקומות האחרונות כך שקומה 22 תהפוך מקומת מגורים דופלקס לקומה הכוללת שתי דירות פנטאהוז, וקומה 23 תהפוך לקומת פנטהאוז תוך הגבהת התקרה ל־6 מטרים. שינוי זה הוביל אף הוא לעיכוב. בסך הכל, כך נטען, הפרויקט התעכב ב־21 חודשים.

מאשדר נמסר: "ג'רוזלם סיטי טאואר, השותפה ב-50% עם אשדר בפרויקט, הייתה זו שהובילה את בניית הפרויקט מטעם היזמיות, ניהלה את המו"מ עם הקבלן וסיכמה עמו את תנאי ההתקשרות. בהתאם, ג'רוזלם סיטי טאואר הייתה אחראית גם על ההתנהלות השוטפת מול הקבלן וכן הובילה את הקונספט השיווקי ואת ניהול המכירות. בניגוד לעולה מן הכתבה ומבלי להתייחס לגוף הסכסוך, הסכסוך הוא בין אשטרום ירושלים הקבלן מצד אחד לבין היזמיות של הפרויקט (ג'רוזלם סיטי טאואר ואשדר) מצד שני, ובין המפקח מטעם היזמיות מצד שלישי. אשדר תשמיע את מלוא טענותיה לנושא הסכסוך במסגרת הדיונית המתאימה לכך".