גיוסים, הנפקות והאמרת שווי: הפינטק בשלב הבהלה לזהב

גזרת הפינטק בהייטק הישראלי רושמת בחודשים האחרונים זינוק יוצא דופן. זה ניכר היטב בסכומי הגיוסים, ביציאה להנפקות ובזינוקי שווי של מספר בלתי מבוטל של חברות. אתמול (ג') התפרסם כי קרן ההשקעות ורבורג פינקוס (שרכשה לאחרונה את מקס), הובילה השקעה של 75 מיליון דולר בחברת הפינטק "פרסונטיקס", שייסדו דוד סוסנה ודוד גוברין, ומעניקה פלטפורמה לעולם הבנקאות. הפינטק הולך ומתייצב כקטר שעדיין אינו מוביל את תעשיית ההייטק המקומית אבל בהחלט נושף בעורפו של האח הגדול והמלך הבלתי מעורער של ההייטק הישראלי - הסייבר. אבל בעוד שהסייבר ותיק יותר והתחרות בענף היא בעיקר בין חברות על גזרות פעילות וקיימות, הפינטק, מסבירים גורמים בתחום, עדיין מצוי בשלב הבהלה לזהב: השתלטות על גזרת פעילות אפשרית - כשמשבר הקורונה מזניק את הפופולריות של חברות בתחום, דווקא בחודשים האחרונים שבהם העולם הבין שהקורונה כאן כדי להישאר.

כולם רודפים אחרי חלקות הפרימיום

שנת 2021 נפתחה בשיא כללי של גיוסי הון בתעשיית ההייטק המקומית, כאשר רק בינואר דיווחו חברות על גיוסים של 1.44 מיליארד דולר. גם אם חלק מהגיוסים הושלמו בשנה שעברה ונחשפו רק באחרונה, המגמה ברורה. התעשייה ממשיכה לזנק והפינטק דוהר קדימה.

מנתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי בחמשת החודשים האחרונים, מספטמבר 2020 עד ינואר 2021, רשם סקטור הפינטק השקעות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שמהוות 24% מכלל ההשקעות בהייטק בתקופה זו. חמש חברות גייסו יותר מ־100 מיליון דולר כל אחת בשוויים העולים על מיליארד דולר.

"תעשיית הפינטק כיום נמצאת באירוע של בהלה לזהב, כולם רודפים אחרי החלקות הטובות ומוכנים להשקיע בכל חלקה כזו הרבה כסף, בלי מחשבה על רווחים. המחשבה היא רק על תפיסת ׳חלקות פרימיום׳ שיפיקו זהב בעתיד", אומר לכלכליסט חן עמית, מנכ"ל ומייסד חברת הפינטק "טיפלתי" מתחום התשלומים לעסקים בינוניים. החברה שהוקמה לפני עשור, גייסה בסוף השנה שעברה 150 מיליון דולר בשווי של כ־2 מיליארד דולר משורה של משקיעים מובילים, לרבות הישראלים דובי פרנסס ואורן זאב.

הבהלה לזהב שעליה מדבר חן עמית ניכרת היטב בנתונים של החודשים האחרונים. לצד הגיוס של טיפלתי שתי חברות נוספות גייסו בשווי של מעל למיליארד דולר בחודש ינואר. הראשונה פלוטפורמת התשלומים Rapyd שגייסה 400 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר בגיוס סקנדרי בשווי של 2.5 מיליארד דולר והשנייה חברת התשלומים לספקים מליו הצעירה שנוסדה רק ב־2018 וכבר גייסה 110 מיליון דולר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר. על פי הנתונים המגזר הדומיננטי בגיוסים בינואר 2021 היה הפינטק עם שני גיוסי־מגה, ובסך הכל עם 413 מיליון דולרים שגייסו חברות בתחום, המהווים 29% מכלל הגיוסים בחודש ינואר.

מספטמבר 2020 עד ינואר 2021 עמד סך הגיוסים בפינטק על 1.4 מיליארד דולר, לעומת 340 מיליון דולר בשמונת החודשים הראשונים של השנה שעברה. "כמחצית (46%) מסך ההשקעות בפינטק בחמשת החודשים האחרונים היו בחברות מתחום התשלומים. 21% היו בחברות מתחום האינשורטק, 16% בתחום מניעת ההונאה ו־13% בפתרונות לארגונים גדולים", אומרת ניקול קריגר, אנליסטית פינטק בסטארט־אפ ניישן סנטרל. "ניתן לשייך את ההשקעות בתחומי התשלומים ומניעת ההונאות לגידול במכירות כתוצאה ממגיפת הקורונה". תחום הפינטק כמעט הכפיל את ההשקעות בו כבר ב־2019 ביחס ל־2018 עם גל משמעותי של עסקאות גדולות בשלבים מתקדמים על פני כמה תתי־סקטורים. הקצב נשמר ב־2020, וגם ב־2021 צפוי גידול בהשקעות של עשרות אחוזים.

בגזרה אחרת, חברת פיוניר הוותיקה החלה בהליך מיזוג עם חברת הספאק FTAC Olympus Acquisition Corp בשווי צפוי של 3.3 מיליארד דולר לאחר שנים רבות שבהן חתרה להנפקה. פיוניר מדווחת על מחזור הכנסות שנתי של 400 מיליון דולר אבל אינה רווחית. ולא רק היא. השווי העצום שאליו מגיעות חברות פינטק אינו מגובה ברווחים ואצל חלקן גם לא בהכנסות אלא בעיקר בציפייה של המשקיעים לצמיחה גבוהה ומהירה. המחשה לכך היא חברת מליו שמצאה עצמה בתוך זמן קצר בלב תעשייה שמבקשת את שירותיה - מייסד החברה מתן בר אמר באחרונה שהחברה גייסה בשנה סכומים שהיא תכננה לגייס במשך חמש שנים. חן עמית מנכ״ל "טיפלתי" מסכים גם הוא כי משקיעים כיום אינם מחפשים את שורת הרווח: ״משקיעים רבים רוצים לראות יזמים אגרסיבים, שיצרו עבורם את הרווחים העתידיים".

אורנית שנער מנהלת הון סיכון בהשקעות סיטי ישראל, מוסיפה: ״לשוק שלנו נכנס כסף הרבה יותר גדול. קרנות גדולות של מיליארדי דולרים נכנסו לשוק והן לא משקיעות סכומים ׳קטנים׳ של מיליונים בודדים. אין ריבית על הכסף והדבר היחיד שהולך חזק בשוק ההון זה הייטק. כמויות כסף אדירות מגיעות גם בשלבים מוקדמים, כולל סבבים ענקיים בלי הלימה להכנסות החברה״.

התעלמות מרווחים אינה בלעדית לתעשיית הפינטק אבל במקרה של תעשייה זו, בגלל קרבתה לעולם הפיננסי היא מהווה נקודה משמעותית יותר. עודד זהבי, מנכ״ל חברת הפינטק מש פיימנטס, שהיה בעבר מנהל אזורי של פייפאל במזרח התיכון והאפריקה ובהמשך גם בכיר בפיוניר, מספק הסבר משלו: ״יש הרבה גורמים שדוחפים כיום את התעשייה הזו קדימה. אם תסתכל על מה שעשו המניות של פייפאל וסקוור בשנה האחרונה תבין שיש ביקוש עצום לטכנולוגיה שלהן, הביקוש העצום לדיגיטציה של שירותים פיננסים גרם למירוץ חימוש של משקיעים אחר חברות פיננסיות״.

למעלה משמאל ובכיוון השעון: עודד זהבי, "מש פיימנטס", אורנית שנער, סיטי ישראל, חן עמית, "טיפלתי" ודוד סוסנה "פרסונטיקס". המשקיעים מחפשים יזמים אגרסיבים צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, אריק סולטן

התקדמות של עשר שנים תוך שנה

מאחורי השינוי עומדים כמה גורמים. ראשית בעולמות הפינטק יש עדיין מרווח בלתי מבוטל להתפתחות טכנולוגית. משבר הקורונה היה זרז משמעותי בצד הביקושים לטכנולוגיות חדשות כאלה. התפתחותו ההדרגתית שהעריכו שתימשך עשור הגיעה לצפי ביקושים תוך שנה.

דוגמה לכך היא תשלומים לספקים שהיו נעשים בצ'קים ונדדו להעברות דיגיטליות, קבלת אשראי בדיגיטל וקניות, שנעשות בכמויות אדירות ברשת. לדברי זהבי "אם בעבר צרכנים היו מוכנים לקבל שירותים פיננסים רק מבנקים או מחברות אשראי השנה החולפת שינתה את הלך הרוח: אנשים פתוחים לקבל הלוואה דרך הסופרמרקט. הרבה חברות מכניסות מרכיבים של מימון ופיננסים לצרכנים שלהן".

לדברי שנער, במשבר הקורונה נוצרה סימביוזה מושלמת בין צרכנים, ספקי טכנולוגיה וארגונים: ״צרכנים רצו לעבור מהר לדיגיטל: הם לא רצו לגעת בכסף, הם לא רצו לללכת לבנק וביקשו לבצע כל פעולה אפשרית מרחוק, הבנקים ושאר הארגונים הפיננסיים נאלצו לעבור לעבוד ביום אחד מהבית ופגשו הרבה חברות טכנולוגיה בתחום הפינטק שהיו בשלות לספק שירותים לבנקים ולמגזר הפיננסי״.

מעבר לכך, מתאפיין עולם הפינטק ביכולת לנכס לעצמו אזורי פעילות חדשים. תעשיית הפינטק, למרות צמיחתה, תופסת נתח מזערי מהפעילות הפיננסית בעולם, שמרביתו נתון עדיין לשליטה של הבנקים וחברות האשראי הוותיקות. חברות הפינטק כיום ממקדמות מאמצים רבים בזיהוי אזורים שבהם יש פרצות רגולטוריות שיאפשרו להן להשתלב בפעילות מסוימת, או אזורים שבהם הרגולציה של המוסדות הוותיקים מכבידה וחברה חדשה יכולה לספק שירות קל ומהיר יותר.

כלל התהליכים הללו משפיעים ישירות על ההון שמוזרם לחברות, בדגש על ישראל. מסכמת אורנית שנער מסיטי ישראל: ״ישראל היא כיום היעד המועדף להשקעות פינטק. חברות ישראליות מציעות רובד טכנולוגי חזק ביחס לאחרים ולכן המשקיעים מחפשים יעדי השקעה בארץ. חברות הפינטק הישראליות הגיעו בשלות למשבר״.