המשימה של המנכ"ל הנכנס: להחזיר לאינטל את המיקוד

מחר עתיד להיכנס לתפקידו המנכ״ל החדש של אינטל, פט גלסינגר. הוא אמנם קיבל רשמית את המינוי רק לפני חודש, אבל זו לא הפעם הראשונה שהתפקיד הוצע לו. כבר ב־2013 עלה שמו כמועמד מוביל, אך גלסינגר סירב והעדיף להישאר ב־VMware. היום הוא מקבל אינטל אחרת מזו של 2013, הרבה פחות מפוקסת.

עתידה הלא ברור של ענקית השבבים הוא תוצאה של עשור של החלטות עסקיות שגויות או לא ברורות. אין כמעט תחום שענקית השבבים לא התנסתה בו: מעבדי מחשבים, מעבדים לסמארטפונים, ייצור מחשבים (סדרת ה־NUC), מחשוב לביש, רחפנים, מכוניות אוטונומיות (מובילאיי) וניווט (מוביט), צילום אירועי ספורט, מחשוב ענן, כרטיסי רשת, מודמים, כרטיסים גרפים, כוננים, שבבי זיכרון, סייבר, בינה מלאכותית, ביג דאטה, VR ו־AR. למעט מכונות קפה נראה שאינטל ניסתה את מזלה כמעט בכל תחום. וזו אולי הבעיה העיקרית שלה.

קשה לומר בדיוק מתי אינטל איבדה את המיקוד שלה, אבל המנכ''ל האחרון שהוביל את החברה עם חזון (יחסית) ברור היה פול אוטליני שעזב ב־2013. תקופתו מאופיינת בשינוי מבני שנועד לספק צמיחה ארוכת טווח, הרחבת פלח שוק השרתים ושמירה על רווחיות במהלך מיתון עולמי. הישגים אחרים כללו החתמת לקוחות בולטים, כמו זכייה בחוזה עם אפל להפעלת מחשבי מק עם שבבי אינטל, שותפויות ורכישות אסטרטגיות שהרחיבו את נוכחותה בתחומי האבטחה, תוכנה ותקשורת סלולרית. אבל אוטולוני גם חתום על אחת הפשלות הקשות של אינטל, זו שהיא מתאוששת ממנה עד היום: פספוס תחום המובייל.

ירו לכל הכיוונים

אוטליני הוחלף בידי בריאן קרזניץ', אז סמנכ''ל התפעול. תקופת קרזניץ' היא כנראה אחת מהגרועות בתולדות החברה. היא הסתבכה בשורה של ניסיונות להיכנס לתחומים שלא פעלה בהם בעבר כמו רחפנים או מחשוב לביש, ושלא באמת היו קשורים לליבת הפעילות שלה. במקביל, ההתעלמות שלה משוק המובייל העולה, השאירה את התחום ליריבותיה קוואלקום, ARM וסמסונג.

קרזניץ' היה מינוי שבוצע בחופזה. הדירקטוריון התעקש לנסות לשכנע מועמדים חיצוניים כמו גלסינגר או סנג'אי ג'הא (מנכ''ל קוואלקום ומוטורולה מוביליטי) בזמן שתאריך הפרישה של אוטליני התקרב. משנכשלו כל המגעים, מינויו של קרזניץ' אושר בלית ברירה. התוצאה היתה אובדן דרך, שכן לקרזניץ' לא היו חזון או אסטרטגיה ברורה. בדיעבד, תקופתו באינטל אופיינה בלא מעט ניסיונות לירות לכל הכיוונים מתוך חשש שהוא יהיה חתום שוב על פספוס גדול כפי שקרה בתחום המובייל.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא כישלון הסייבר של אינטל. לזכותו ייאמר שקרזניץ' ירש מקודמו את הפספוס בהטמעה של חברת הסייבר ואבטחת המידע מקאפי, שנרכשה על ידי אינטל ב־2010. לימים מקאפי הפכה תמרור אזהרה לנטיה של אינטל לבצע רכישות גדולות ( 7.7 מיליארד דולר) ומתוקשרות ולהפוך אותן לכישלון מביך. לפני עשור תחום הסייבר היה בנקודת מעבר מתעשייה שמייצרת תוכנות אנטי וירוס ופיירוול להגנה כוללת על תשתיות דיגיטליות ומוצרים חכמים. אבל אחרי שקרזניץ' ניסה להפוך את מקאפי לאינטל סקיוריטי ולהטמיע את עסקי אבטחת המידע בדנ״א שלה, התברר לאינטל שסייבר זה עסק נפרד. אוטליני רכש את מקאפי כי רצה חברה שתוכל לסייע בפיתוח הפנימי של מעבדי אינטל – אבל זה, התברר, היה משהו שמקאפי לא ידעה לעשות. אחרי אינספור ניסיונות להתאים אותה לתרבות הארגונית ולאסטרטגיה של אינטל, החברה נמכרה למשקיעים ב־2016 ואינטל נשארה רק עם מיעוט מהמניות (49%). לפני כמה חודשים דווח שמקאפי שוקלת חזרה לבורסה ושאינטל עשויה לצמצם עוד את החזקותיה בה.

פט גלסינגר צילום: אינטל

הימור יקר נוסף של אינטל הוא תחום התחבורה החכמה. הרכישה העיקרית של אינטל בתחום היא כמובן מובילאיי הישראלית (15.3 מיליארד דולר ב־2017). מובילאיי עדיין נחשבת לאחת ההבטחות הגדולות, אבל שנים לאחר הרכישה, היא נותרת בגדר הבטחה. תאריך עלייתן של מכוניות אוטונומיות לכבישים ממשיך להידחות ובינתיים מובילאיי מסתפקת בייצור שבבים ליצרני הרכבים החכמים. מכיוון שמוצריה לא נרכשים על ידי טסלה, היצרנית המובילה בתחום, לא ברור מתי, אם בכלל, היא תחזיר את ההשקעה בה.

ייתכן שדווקא רכישה ישראלית אחרית, זו של הבאנה לאבס, היתה הימור נכון של אינטל. החברה מפתחת שבבי בינה מלאכותית המשמשים לחישובי למידת מכונה. אינטל מעמידה את השבבים של הבאנה מול אלה של המתחרה אנבידיה.

החזון של גלינסגר עבור אינטל טרם נחשף במלואו, אבל ישנם כמה תחומי ליבה שכבר הודיע בפומבי שינסה לשמר: ייצור שבבים, שליטה בשבבי ה־PC וכן תחום מחשוב הענן והדאטה סנטרים, המייצרים הכנסות מהותיות עבור אינטל. היתרון של גלסינגר על פני בוב סוואן, המנכ''ל היוצא, הוא שמדובר באיש טכנולוגיה – מהנדס – אבל גם אדם שהוביל חברת טכנולוגיה אחרת לעמדת הובלה בתחומה.

"הוא טכנולוג מבריק", מספר עליו מולי אדן, נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית לשעבר. "אנדי גרוב (אחד ממייסדי אינטל, ר''ק) גילה אותו וגידל אותו, הוא מכיר את החומרה והטכנולוגיה של אינטל, ואחרי הסיבוב שלו ב־VMware הוא גם מכיר את עולם התוכנה". העובדה שגלסינגר מכיר גם את הצרכים של לקוחות החומרה וגם את אלה של משתמשי התוכנה היא שילוב יחסית נדיר בעולם הטכנולוגיה שבו לרוב בכירי התעשייה מתמקדים בצד זה או אחר של המתרס. מעט מאוד הצליחו לעשות את המעבר המוצלח ביניהם, כמו למשל סטיב ג'ובס שתמיד ידע לוודא ששילוב התוכנה והחומרה במוצרי אפל יניב מוצרים שתואמים את החזון שלו.

"מכיר הרבה אנשים בארץ"

סביר להניח שהחזון שלו יתברר בקרוב אך כנראה שהוא לא יהיה שונה מהותית ממה שהוביל את אינטל עד כה – שליטה על אמצעי הפיתוח והייצור בתחום המחשוב. יהיה מעניין זה לראות את האסטרטגיה שהוא יבחר ליישם כדי להחזיר אינטל למקומה הטבעי. "בתקופה הזו שבה כל תעשיית ההייטק עוברת שינוי טקטוני, וגם על אינטל כחברה רב־לאומית, שאיבדה פלחי שוק; אני חושב שאם יש בן אדם אחד שיהיה מסוגל לשנות את הכיוון זה פט, ואני לא מישהו שמפרגן בקלות". דבריו של אדן מהדהדים לא מעט דברים שנאמרו בחודש האחרון בידי רבים מעובדי החברה בעבר ובהווה, עיתונאים ואנליסטים, מאז נודע על מינוי גלסינגר למנכ''ל.

עם זאת מדובר באדם שנחשב לקשוח מאוד בתעשייה עם דרישות גבוהות מאוד מהכפופים לו. "הוא לא בן אדם פשוט והוא יודע לדרוש", אומר אדן. "הוא מכיר הרבה מאוד אנשים בארץ. אבל אני לא רוצה שאינטל ארה"ב תרצה את אינטל ישראל בגלל יחס חם כלפי אנשים שגלסינגר מכיר בישראל, אלא בגלל שהמוצרים מצוינים". אדן גם מאמין שגלסינגר לא יהסס להיפטר מחטיבות שלא מספקות ביצועים נדרשים, "אולי הוא אפילו ימכור אותן כדי לממן רכישות חדשות שהחברה תהיה זקוקה להן".

הנושא הנוסף שעל סדר היום הוא הדרישה של פיצול פעילות הפיתוח והייצור, מצד חלק מהמשקיעים של אינטל. אבל אדן מעריך שלא מדובר במשהו שיקרה בקרוב: "אני לא חושב שאינטל מפסידה על פעילות הייצור שלה", הוא מסביר, אך לדבריו החברה עשויה לשקול את זה בהתאם לכך שהיא מצליחה להגיע להובלה בתחום תהליכי הייצור או לא. גם פתיחת הייצור ללקוחות חיצוניים הוא מהלך אפשרי, "הדברים האלה עלו בעבר".

אם תקבל טלפון מגלסינגר לחזור לאינטל, אתה תחזור?

"הוא הבן אדם הנכון בזמן הנכון. אבל אני לא חושב שעכשיו זה רלוונטי, אם זה יהיה רלוונטי אני אסתכל על זה. הוא יביא חלק מהאנשים שלו. לא התאפקתי ושלחתי לפט ברכה, זה לא אדם שחסר לו כסף, הוא לא מגיע לאינטל בשביל הכסף אלא כי הוא מרגיש שהוא חלק מהמורשת של החברה".