רשות המסים משנה את שיטת המיסוי של חברות בינלאומיות עם מרכזי מו"פ בארץ

רשות המסים גיבשה מתווה למיסוי חברות בינלאומיות עם מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, כך שבחלק מהחברות המיסוי שיחול עליהן יהיה גבוה יותר מהמס החל כיום. המתווה והקריטריונים המדויקים הוצגו על ידי סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים, רולנד עם שלם, בדיון של פורום שווי הוגן שנערך בשבוע שעבר במרכז הבינתחומי.

חברות בינלאומיות רבות הקונות חברה מקומית, הופכות אותה למרכז המו"פ שמספק שירותים לחברה הגלובלית, כאשר הייצור עצמו עובר אל מעבר לים. עד כה, ההתחשבנות בין החברה הבינלאומית למקומית, נעשתה על בסיס cost+, כלומר החברה האם הבינלאומית העבירה לחברה המקומית תגמול בתוספת מרכיב רווחיות עבור שירותים שהיא רוכשת ממנה, ועל בסיס זה חושב המס החל על החברה המקומית. בנוסף, העובדים בחברה המקומית מוסו על המשכורות שמשכו מהחברה.

עם שלם ציין במפגש, כי ברשות המסים שמו לב שאין צמיחה בהכנסות החברות המקומיות שמתפקדות כמרכזי מו"פ, על אף צמיחה גלובלית של החברה. על כן, הם עוברים למיסוי במודל שבו למרכזי פיתוח שלהם בעלות כלכלית על הנכס הבלתי מוחשי שפיתחו (פטנטים) - חלק מהרווח של החברה הגלובלית ייוחס למרכז בישראל וימוסה על פי שיטת ה-profit split. כך, על חלק מהרווח של החברה הגלובלית שמיוחס לישראל יוטל מס חברות. השינוי צפוי להשפיע בעיקר על חברות הייטק.

רולנד עם שלם, רשות המסים צילום: דנה קופל

הנעלם הגדול עד כה הוא מתי מבחינת רשות המסים, למרכזי מו"פ בישראל יש בעלות כלכלית על הנכס הבלתי מוחשי שהם פיתחו? הקריטריונים שייבחנו, לפי עם שלם, הם: מקורו של הנכס הבלתי מוחשי בישראל והפעילות שיצרה אותו החלה בישראל; בישות בישראל מתקיימות פעילויות נוספות מלבד פעילות המחקר והפיתוח; מטה הקבוצה ממוקם בישראל; מרכז הפיתוח בישראל נוטל חלק מהסיכונים המשמעותיים בפעילות המחקר והפיתוח; למרכז המו"פ ישנה פעילות היוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך לקבוצה הרב לאומית. ככל שמתקיימים יותר קריטריונים, כך ברור יותר שלמרכז המו"פ בישראל בעלות כלכלית על הנכס הבלתי מוחשי. בנוסף ציין עם שלם כי מדובר ברשימה שאינה סגורה.

לעומת זאת, מקרים מובהקים שבהם ברור שאין בעלות כלכלית, הם כשמרכז המו"פ המקומי הוקם ביוזמת קבוצה רב לאומית זרה; כשקבלת החלטות בנוגע לנכסים בלתי מוחשיים נעשות על ידי עובדי מטה מחוץ לישראל; כשמרכז המו"פ המקומי אינו נושא בסיכונים עסקיים; כשלמרכז המו"פ המקומי אין את היכולת לממן פעילות המקימה לו בעלות כלכלית על הנכסים הבלתי מוחשיים; כשלמרכז המו"פ המקומי אין הפסדים צבורים לצורכי מס בגין מחקר ופיתוח בנכסים בלתי מוחשיים; וכשלמרכז המו"פ אין פעילות היוצרת תרומה ייחודית ובעלת ערך לקבוצה הרב לאומית.

בשוק מקבלים בהסתייגות רבה את כוונת השינוי של רשות המיים וטוענים שהדבר יביא להסתייגות מצד חברות בינלאומיות לבחור בישראל כמקום להשאיר בו מרכז מו"פ. עם זאת, עם שלם ציין כי השינוי לא ייחודי לישראל, אלא עולמי. "לרשות המסים אין אג'נדה, אנחנו לא באים עכשיו כדי לגבות יותר, אלא באמת רוצים לדאוג שאזרחי המדינה יקבלו את חלקם בעוגה הבינלאומית ומצד שני גם לא לגרום לנזק כזה שיגרום לזה שסה"כ העוגה תקטן בעקבות הצעדים שלנו", הוא ציין.