פריצות דרך של נשים במדע

 מוגש מטעם DUN'S 100

לאורך ההיסטוריה נאלצו נשים להאבק על מקומן בתחומים רבים. אחד התחומים שבו ניכר קושי רב ביותר, לאורך ההיסטוריה וגם כיום הוא תחום המדע. לראיה, שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר כיום הוא כ 17% בלבד. על רקע זה, הישגיהן של נשים בתחום המדע בולט עוד יותר וראוי לציון ולגאווה.

במסמך שהוציא משרד הפטנטים האמריקאי ביולי 2020, ניתן לראות את הפערים המגדריים בתרומתן של נשים כממציאות בקבלת פטנטים בארה"ב. פערים אלו נמדדו על פי שני פרמטרים: מספר הפטנטים שהתקבלו בארה"ב שבהם שולבה לפחות ממציאה אחת ומספר הממציאות מתוך סך הממציאים בפטנטים שהתקבלו בארה"ב. הנתונים הראו כי מכל הפטנטים שהוגשו בארה"ב ב-2019, רק ב21.9% מהפטנטים רשומה אישה כממציאה ושיעורן של הנשים מתוך סך הממציאים היה 12.8%. מספר הנשים העוסקות במדעים והנדסה גבוה הרבה יותר מ 12.8% ולכן, פער זה מלמד כי עידוד העסקת נשים במדעים, מוצלח ככל שיהיה לא בהכרח מעודד אותן לחדשנות.

לרגל היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע שחל ב-11 לפברואר ונקבע במטרה לקדם נשים בתחומי המדעים, להלן מספר דוגמאות לנשים שהצליחו ופרצו דרך במחקריהן המדעי לאורך ההיסטוריה ועד ימינו: אחת הנשים המדהימות בעולם המדע היא כמובן מארי קירי, שהפכה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והיתה האדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל בתחומי מדע שונים: פיזיקה (בשנת 1903) וכימיה (בשנת 1911(.

מארי ובעלה גילו שני יסודות בעלי רדיואקטיביות גבוהה ובעקבות זאת גם את השפעת הקרינה על תאים סרטניים אשר הובילו להשלכות אדירות בפיתוח טיפולים לסוגי סרטן המשמשים גם היום. בנוסף, בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, המציאה מארי קירי את מכוני הרנטגן הניידים שנשלחו לטיפול בחיילים בקרב.

ומה לגבי פטנטים? אמנם בני הזוג קירי הצליחו לבודד את אטום הרדיום, תהליך עליו ניתן היה להגן בפטנט, אך הזוג קירי סרב לכתיבתו. גם על מכונות הרנטגן הניידות בחרה לא להגן בפטנט וזאת משום שדגלה בחופש המידע וגישה חופשית לספרות המדעית ולשיתוף בינלאומי בין מדענים, גישה הראויה לציון והערכה רבה.

ובכן, אין צורך ללכת שנים אחורה. בחיפוש אחר תרומת הנשים בפיתוח החיסון ל-COVID 19, שמחתי למצוא את קרי בננאטו, סגנית הנשיא של חברת מודרנה הרשומה כממציאה במספר פטנטים של החברה. קרי פיתחה את המערכת השומנית שעוטפת את ה-mRNA שמודרנה משתמשת היום בחיסוניה. החיסון אשר מורכב מננו-חלקיקים, המכילים את ה-mRNA ובעלי מעטפת שומנית ששומרת על יציבות ה-mRNA ומונעת את פירוקו ומאפשרת את חדירתו לתאים.

ד"ר תמר ון דר באום צילום: תומר יעקובסון

פריצת דרך טכנולוגית נוספת בעולם המדע שהתרחשה לאחרונה גם היא שייכת לנשים. פרופ' ג'ניפר דודנא מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה ופרופ' עמנואלה שרפנטייה ממכון מקס פלאנק, ברלין, זכו בשנת 2020 בפרס נובל בכימיה על גילוי כלי העריכה הגנטי קריספר קאס-9. הגילוי שלהן חולל מהפיכה בביולוגיה המולקולרית המשמשת לצורך הנדסה גנטית ועריכת גנים, הכולל הוספה, שינוי או הקטנת הביטוי של גנים. כלי הקריספר משמש היום לחקר תאים אנושיים, ולטיפולים גנטיים ניסיוניים בבני אדם.

בשנת 2012, פרופ' דודנא ועמיתיה חקרו את השימוש של קריספר קאס-9 לעריכה גנטית והגישו בקשת פטנט בארה"ב. במקביל בשנת 2013, ד"ר פנג זאנג ממכון ברוד, ואוניברסיטת הרווארד הראה את השימוש בקריספר קאס-9 בהנדסה גנטית בתאי עכבר ואדם. כיום מתנהל סכסוך משפטי בין פנג לשתי כלות פרס הנובל על הזכויות לפטנטים.

וקצת גאווה ישראלית מתוצרת הארץ, פרופ' רות ארנון ועמיתיה פרופ' מיכאל סלע וד"ר דבורה טיטלבאום ממכון ויצמן פיתחו את תרופת הקופקסון (Copaxone), לטיפול בטרשת נפוצה. החוקרים רשמו מספר פטנטים הנוגעים וחברת טבע, אז חברה קטנה יחסית בשוק התרופות, הסכימה לממן את המשך המחקר ובזכות זאת נהפכה לחברה מובילה בישראל ובעולם. תרופת הקופקסון היא התרופה הישראלית הראשונה שקיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA) והביאה מזור להרבה חולי טרשת נפוצה שעד אז נחשבה חשוכת מרפא.

פרופ' ארנון רשומה היום כממציאה בעשרות פטנטים שעוסקים בפיתוח ושיפור התרופה ושימושה. בנוסף לזאת, ב-20 שנה האחרונות פרופ' ארנון עוסקת בפיתוח חיסון אוניברסלי למחלת השפעת על זניה הרבים, אשר גם הוא מוגן במספר פטנטים.

עמיתתה של פרופ' רות ארנון, פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, ידועה בזכות עצמה וזכתה לתואר כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009. פרוייקט חייה של פרופ' יונת היה פענוח מבנה הריבוזום (חלק התא האחראי על ייצור החלבון), הנחשב למבנה שנוטה להתפרק ולאבד פעילות בתגובה לשינויים קלים בסביבתו.

על אף שגיבושו נחשב במידה רבה למשימה בלתי אפשרית, פיתחה פרופ' יונת שיטה ייחודית המכונה "קריו-ביו-קריסטלוגרפיה", המשמשת לקביעת המבנה של חומרים ביולוגיים רבים. עבודתה של פרופ' יונת קידמה את פתרון אחת הבעיות הקשות בתחום הרפואה והתרופות כיום והיא יכולת העמידות של חיידקים בפני אנטיביוטיקה. מחקרה מאפשר בין היתר פיתוח של תרופות אנטיביוטיות חדשות. גם פרופ' יונת בחרה להגן על תגליותיה בפטנטים.

ניתן לראות שנשים רבות העוסקות במדע אכן מגיעות להישגים משמעותיים ואף לפריצות דרך מחקריות. חשוב לעודד נשים צעירות ללמוד ולהתקדם בתחומי המחקר המדעי כדי שנוכל לשמוע בעתיד על עוד מדעניות שהצליחו בתחומים אלו.

*ד"ר תמר ואן דר באום היא עורכת פטנטים בכירה במשרד פרל כהן המתמחה בכימיה ופארמה.