פרופ' שוקי שמר: "גאה במה שעשינו בוועדת סל התרופות, אבל לא מרוצה"

הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות (ועדת סל התרופות) לשנת 2021 בראשות פרופ' שוקי שמר המליצה היום (ד') בצהריים על הכנסת 117 תרופות וטכנולוגיות לסל, ובהם טיפולים עבור יותר מ-169 אלף ישראלים.

"אני גאה במה שעשינו, אבל אני לא מרוצה", כך אומר שמר בראיון ראשון לכלכליסט לאחר הגשת המסקנות. תקציב סל התרופות ל-2021 - השנה השנייה ללא תקציב מאושר - עמד על 500 מיליון שקל ועוד 50 מיליון שקל כסכום חד-פעמי. שמר, שכיהן בעבר כקצין רפואה ראשית של צה"ל, מנכ"ל קופת חולים מכבי, מנכ"ל משרד הבריאות והיום מכהן כיו''ר אסותא, מסביר את תהליך העבודה בוועדה.

שוקי שמר צילום: עמית שעל

לדבריו,  "ברור לכולנו שצריכים להוסיף עוד כסף לסל התרופות כי אתה כבר מתחיל עם 900 תרופות בעלות של 4 מיליארד שקל, כאשר אתה יודע שיש לך 500 מיליון שקל, כך שמדובר בסוף על תרופה אחת מתוך שמונה. אז אתה מתחיל לעשות סדר עדיפויות ואתה מוריד ומגיע ל-2 מיליארד שקל. ויורד עוד. אז אתה מגיע ל-750 מיליון שקל ואתה אומר לעצמך- 'די! זהו! אי אפשר להוריד יותר'. ואתה חייב להמשיך להוריד. אז כל מה שנכנס הוא מצוין, הן ברמת היעילות הרפואית והן ביכולת לשפר איכות החיים, אבל זה לא אומר שמה שלא נכנס לא היה צריך להיכנס".

לגבי דינמיקת הדיונים מסביר שמר כי בסופו של דבר הסל "הוא תוצאתי. יש תמיד נטייה, לרוב לכיוון מחלות אונקולוגיות אבל הוא בדרך כלל תוצאתי. בכל זאת, יש דגשים לנוכח המציאות. למשל השנה, שנת קורונה, העלינו כמה נושאים שחשבנו שיש חשיבות לעשות בהם סדר. הראשון הוא לגבי מחלת הסוכרת, שהיא מחלה שנוגעת להרבה אנשים ומהווה גורם סיכון לקורונה. השנה הצגנו חבילה של תרופות בסך 68 מיליון שביקשה לעשות סדר בתחום. תחום אחר היה הריאות (הקורונה פוגעת בעיקר באיבר זה - א.פ.) שם השקענו רק בשתי תרופות כ-127 מיליון שקל, לרבות לסיסטיק פיברוזיס (CF), כי רצינו לקדם את התחום. אז אין ספק שהקורונה דחפה לכיוון אבל לא היתה פקטור מכריע. היא כן נכחה בדברים".

בין התרופות והטכנולוגיות הבולטות, שהוועדה המליצה על שילובן בסל נמצאות תרופות לאנשים עם סוכרת סוג 2, הפועלות במנגנון משולב לטיפול בסוכרת, הורדת משקל ומניעת מחלות לב לעשרות אלפי סוכרתיים. כמו כן, נכנסו תרופות חדשות לחולי סרטן מסוגים שונים בקווי טיפול שונים, לרבות תרופות לסרטן השד, הערמונית, הכבד, המעי הגס, הריאה, העור, השחלה, מיאלופיברוזיס, לוקמיה, לימפומה, מיאלומה נפוצה וגידולים נוירו-אנדוקריניים.

זריקה לסוכרת צילום: שאטרסטוק

"חברי הוועדה עושים עבודת קודש" 

שמר אומר כי "ועדת הסל הישראלית מהווה מודל ייחודי ואנו גורפים הרבה מאוד מחמאות בעולם בעקבותיו. יש שם את אסנת לוקסמבורג (מזכירת הוועדה - א.פ) יחד עם צוותי משרד הבריאות וקבוצת רוקחים ברמה הבינלאומית הכי גבוהה שמכינה לכולנו במשך חודשים ארוכים את כל החומר המדעי  בכל פרמטר שיכול לעלות על הדעת. הם עושים עבודה מדעית – קודש. החלק השני היחודי הוא הרכב הוועדה ואופן ההחלטה. יש שם אנשי הקופות מכירים את כל המערכת, את הנתונים, ובלעדיהם - אין ועדה. ויש לך את אנשי האוצר, הרופאים, אנשי ציבור (רבנים, מומחים לאתיקה) שמייצרים מרקם המאפשר דיונים מאוד מקצועיים, ענייניים ויסודיים".

לדברי שמר, "הדבר החשוב: אין הצבעות. ההחלטות נקבעות בקונצנזוס ואני מאוד גאה בזה. הרי תרופה יכולה שלא להיכנס בהצבעה של 8 נגד 7. לכן הכל חייב להיעשות בהסכמה - של כולם. וזה מחייב אותך לקיים דיונים פתוחים ויסודיים. כך אתה מקבל את המוצר הכי טוב. יש לנו את אחד מסלי התרופות הטובות ביותר בעולם".

ומה היית משנה?

"ראשית כל, יש בעיה הקשורה למחלות יתום ותרופות יתום (מחלות נדירות מאוד אשר עלות התרופות להן מזנקת לשמיים - א.פ). אז יש לך מחלות שמהן סובלים כמה עשרות אנשים בעלות של מיליונים. חברות התרופות מציבות בגינן סכומים גבוהים מאוד. הן מעלות קושי רב בקדימויות לעומת תרופות שאתה נותן למספר גדול יותר של אנשים. חייבים להפריד אותן מדיוני הסל, לקבוע להן מימון מיוחד ואחר עם ועדה מיוחדת, ואני אציע זאת לממשלה הבאה שחייבת להחליט כמה היא מקצה לזה. התרופות האלו לא צריכות להתחרות עם התרופות הרגילות. זו פשוט קטגוריה אחרת ולכן חייב כאן הקצאה מיוחדת. שנית, שיטת הקצאה חייב להיות כמו עם מחלות קשות כך שקופות החולים יקבלו את הכסף לפי מספר חולים ולא בשיטת הקפיטציה הרגילה (שיטת תקצוב לפי מאפיינים כלליים כגון גיל, מגדר ורמה סוציו אקונומית - א.פ)".

שמר מוסיף עוד כי "הייתי מקיים ועדת סל פעמיים בשנה. נניח כי היום שומעים על טכנולוגיה חדשה ויעילה - היא תצטרך להמתין שנה שלמה. אי אפשר להכניס אותה והיא חייבת להמתין שנה".