חרדים מבוגרים מתו פי 4 יותר מקורונה לעומת כלל האוכלוסייה היהודית
צעירי המגזר החרדי חלו והחלימו, ואת המחיר שילמה קבוצת בני ה-65 ומעלה, ש-1 מבין 73 מהם מתו בשנה האחרונה מהמחלה. הכתבה פורסמה לראשונה בשומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה.
מאז שפרצה הקורונה, לפני כמעט שנה, היה המגזר החרדי בלב לבו של הסיקור התקשורתי על המגפה. העובדה שרבים מהחולים היו חרדים, לצד ההפרות ההמוניות במהלך תקופות הסגר, עוררו גם עניין ציבורי וגם זעם רב. מנהיגי הציבור החרדי, מצדם, השיבו אש וטענו שהסיקור מוטה, שהטענות נגד החרדים כמפיצי המחלה הן אנטישמיות, ושהחוקים והתקנות אינם מתחשבים בתרבות ובתנאי החיים השונים במגזר, שמקשים על יישומם. פוליטיקאים חרדים, שקראו אחרי הסגר הראשון לחשבון נפש מעמיק, השתתקו או הושתקו, ועל רקע הבחירות שבפתח קשה לראות איך מישהו מהם חוזר על הדברים. הכתבה פורסמה לראשונה בשומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה.
- שוב התקהלות ענק: אלפים בהלוויית רב בכיר בירושלים
- "אי אפשר להתנהל לפי הקלטות של הרב קנייבסקי"
- שתי פנים לחברה החרדית בימי קורונה
במהלך כל התקופה הזאת נותרה שאלה אחת פתוחה: האם להפרות הנרחבות של הסגר היה גם מחיר בחיי אדם, או שמא בדרך פלא הצליחה הקהילה החרדית לחמוק מהמוות. לתשובה יש משמעות גם מבחינה מדעית, אך בעיקר בהקשרים הפנים-חרדיים. האם צדקו ראשי המגזר שתמכו בהמשך הלימודים בבתי הספר ובקיום טקסים ותפילות, או שמא נדרשת הקהילה לחשבון נפש מעמיק מול הרבנים והפוליטיקאים שלה?
בדיקה מקיפה שערך "שומרים" מעלה תשובה חד-משמעית. ממבט מהיר בנתונים אולי נדמה ששיעור התמותה מהמחלה במגזר החרדי זהה לזה שבכלל האוכלוסייה, אולם ניתוח מעמיק יותר שלהם הוא מצמרר - החרדים המבוגרים והקשישים נפטרו מקורונה בהיקפים בלתי נתפסים.
לוויית הרב חיים מאיר וואזנר בבני ברק צילום: טל שחר
בהשוואה של קבוצות הגיל, שבהם נרשם הרוב המכריע של המתים - 65 ומעלה - מתברר כי שיעור החרדים שמתו מקורונה גדול פי ארבעה בהשוואה לאוכלוסייה החילונית. בתרגום למספרים של ממש הנתון מחריד. לפי ניתוח "שומרים" בשנה האחרונה אחד מכל 73 חרדים בני 65 ומעלה מת מקורונה - יותר מ-1.3% מכלל שכבת הגיל הזאת. באוכלוסייה היהודית הכללית עמדה התמותה על 1 מכל 373, או 0.27% מכלל קבוצת הגיל. באוכלוסייה הערבית, שגם בה לא הקפידו במיוחד על ההנחיות, עמדה התמותה בקבוצה על 1 מכל 113, 0.88% מכלל קבוצת הגיל.
הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות אמנם נמוכים יותר, אך אינם משנים מהותית את תמונת ממדי הקטל - 1.2% מהחרדים בני ה-65 ומעלה. עוד ניתוח שנעשה על הנושא הוא של הפרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, מהבולטים שבמנתחי הקורונה בישראל, וגם ממצאיו קרובים למדי. סגל ניתח קבוצת גיל גדולה יותר (ומכאן אולי השוני בממצאים) של בני 60 ומעלה. לפי תוצאותיו, 1 מכל 100 חרדים בקבוצת הגיל מת מקורונה, וזאת בהשוואה ל-1 מכל 350 במגזר היהודי הכולל, ו-1 מכל 140 במגזר הערבי.
המספרים היבשים
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2020 חיו בישראל כ-1.175 מיליון חרדים, שהם כ-12.6% מכלל האוכלוסיה. קצב הגידול הטבעי של החרדים גבוה משמעותית משל כלל האוכלוסייה בישראל - 4.2% לשנה מאז 2009, לעומת 1.9% באוכלוסיה הכללית ו-1.4% בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית. אם מגמות הגידול הללו יימשכו, האוכלוסייה החרדית תכפיל את גודלה מדי 16 שנים, לעומת 37 שנים ו-50 שנים בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית הכללית.
מודיעין עילית. בערים החרדיות החדשות האוכלוסייה צעירה יותר צילום: גיא אסיאג הכיוון הדמוגרפי הברור הזה בא לידי ביטוי בכמה מישורים במשבר הקורונה. כך, למשל, המשפחות החרדיות הגדולות, והצפיפות ביישובים ובדירות, הביאו לשיעורי הדבקה גבוהים במגזר. משמעותית אף יותר היתה העובדה שמדובר במגזר הצעיר ביותר בישראל - עניין שהיתרגם לשיעורי תמותה נמוכים במיוחד, בעיקר ביישובים החרדים "החדשים", שבהם מטבע הדברים יש הרבה זוגות צעירים ומעט מאוד מבוגרים.
וכאן גם נוצר הקושי בניתוח התמותה במגזר החרדי. בעיר חרדית מובהקת כמו בני ברק אפשר להניח שרוב המתים היו חרדים. בערים חרדיות "חדשות", עם אוכלוסייה צעירה, כמו אלעד או מודיעין עילית, התמותה היתה נמוכה מאוד (למשל 23 אלף חולים אך "רק" 18 מתים במודיעין עילית) או אפילו אפסית, אבל איך מודדים ערים מעורבות עם אוכלוסיה חרדיית משמעותית כמו צפת, נתיבות, אשדוד, נתניה, פתח תקווה וכמובן ירושלים? האחרונה, אגב, משמעותית במיוחד, שכן נכון ל-7 בפברואר נרשמו בה לא פחות מ-729 מתים מתוך 5,113 בכל הארץ.
