הלמ"ס כקומיסר לפרסום נתונים חיוביים על שוק הדיור

 מוגש מטעם DUN'S 100

הלמ"ס, לדידי, לא צריך להיות קומיסר יחצ"ני בסגנון סובייטי מובהק, לענייני שוק הדיור של ממשלת ישראל. הבעיה העיקרית שלי עם הנתונים שהוא מפרסם חדשות לבקרים, אינה עם העובדה שהם, חלילה, אינם נכונים. הבעיה בכך שבחירת הנתונים (!) הינה במובהק "פוליטיקלי קורקט" תוך הבלטת נתונים יבשים, בעיקר חיוביים, ותוך המינעות (ככל הנראה במכוון) מניתוחי עומק של מצב שוק הדיור לאשורו.

לצערי לעיתים קרובות אין בין הנתונים שאותם בוחר הלמ"ס לפרסם כל קשר עם המציאות בפועל. הם מזכירים לי, לטוב ולרע, את הכותרות החגיגיות היח"צניות המתפרסמות בדרך כלל לקראת יום העצמאות או ראש השנה, כמה ישראלים חיים במדינת ישראל, כמה בכל עיר, כמה מרוויחים, כמה נפשות לכל בית אב וכמה כל כך טוב לכולנו ומאושר לכולנו.

לדידי תפקיד נתוני הלמ"ס הינו לא רק לבשר בכמה עלה או ירד מדד הדיור באותו חודש וכמה התחלות בנייה היו, אלא גם ובעיקר לנתח את מגמות השוק וכן ולהצביע על נקודות תורפה שבהן יש לטפל. נזכרתי בכך כשבימים האחרונים כשפורסמו ברוב הבלטה נתונים מטעם הלמ"ס על כך שבשנת 2020 הגענו בשעה טובה ומוצלחת לכ-2.7 מיליון דירות בכל רחבי מדינת ישראל, ושנוספו השנה כ-56 אלף דירות, מתוך זה כך וכך דירות בכל עיר, כך וכך מגדלים, כך וכך בניינים נמוכים וכו'.

הנתונים אכן טוחנים עד דק כל עיר ועיר, כל מחוז ומחוז, כל מועצה מקומית, מספר נפשות ממוצע למשק בית "במדינת תל אביב" ומחוץ לה, הכל בנקודות נקודות, אפילו לא ראשי פרקים, מבושלים, מטוגנים ומוגשים לעילא ולעילא "מצולחתים" היישר אל המייל של העיתונאים שעטים עליהם כמצוא שלל רב.

לפרוטוקול: בכל הדו"ח הזה אין כלל איזכור לא למגיפת הקורונה המשתוללת אצלנו כבר כמעט שנה, אין איזכור להשפעת האבטלה של מיליון ישראלים על שוק הדיור, אין שום איזכור למשבר העדר שיווק הקרקע, העדר מתן היתרים, העדר פעילות וועדות, העדר התחלות בנייה, העדר עובדים בענף, התמוטטות חסרת תקדים של חברות בנייה שנכנסו לקשיים, בוקה ומבולקה אצל הרוכשים שקונים דירות מכל הבא ליד במשכנתאות מוגדלות (לעיתים קרובות ללא יכולת מוכחת להחזיר!) ומתדלקים מעלה, מעלה את רמות המחירים בשוק וכמובן לא מוזכרת העובדה שבאיזור הביקוש, לדוגמא, אין כיום "על המדף יותר מכ-15 אלף דירות בלבד.

ובינינו: בשביל מה לקלקל לכולנו את מצב הרוח ואת החגיגה הבלתי נגמרת כשישראל שלנו הולכת ונבנית, על פי הדו"ח, בקצב נמרץ כבימים ימימה והקורא התמים בטוח, מן הסתם, שמעולם מצבנו לא היה טוב יותר? ובשביל מה לקלקל את החגיגה כשעל פי הדו"ח ירושלים, בירתנו הנצחית, מובילה בגאון את תוספת יחידות הדיור. למה צריך בכלל לציין את המחסור העצום בבנייה שקיים בה ואת הבעיה, כבר עשור שלישי, של הגירה שלילית של אוכלוסיות חזקות ממנה לעבר השפלה?

רוני מזרחי

ומה שמטרידה אותי יותר מכל, הינה העובדה שציבור מקבלי ההחלטות, החל מהממשלה דרך ציבור הקבלנים ובמיוחד רוכשי הדירות, מתייחס מידי חודש בחודשו ברצינות תהומית לנתוני הלמ"ס ושהם לעיתים קרובות גוררים את כולנו לכיוון לא נכון וגורמים לנו להיות סומאים, ולא לראות נכוחה את המצב לאשורו.

אז לפרוטוקול: לפעמים, מה לעשות, החגיגה נגמרת, למרות ועל אף הקומיסרים הממונים על הלעטת נתונים כצפיחית בדבש..

*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"