נדחתה בקשה להוציא צו מניעה נגד הסבת תחנת הכוח באשקלון מפחם לגז

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול בקשה למתן צו מניעה זמני נגד הסבת תחנת הכוח באשקלון מפחם לגז. את הבקשה הגישה חברת גז טבעי דרום נגד החברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) המופקדת על רשת הולכת הגז הטבעי בישראל ונגד חברת חשמל.

במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט למנוע את ביצועו של הסכם בין נתג"ז לבין חברת חשמל להולכת גז טבעי לתחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון המופעלת על ידי חברת חשמל, כחלק מהסבת יחידות ייצור חשמל פחמיות בתחנה זו לגז טבעי, הנחשב לנקי ו'ירוק' יותר.

תחנת כוח אשקלון צילום: בני מור

גז דרום היא הזכיינית שזכתה במכרז שפרסמה המדינה להקמת רשת החלוקה של גז טבעי באזור הדרום. לטענתה, נתג"ז אינה רשאית לחבר את חברת חשמל לרשת ההולכה הארצית שאותה מפעילה נתג"ז, אלא חברת חשמל יכולה להתחבר אך ורק לרשת החלוקה המקומית שעליה מופקדת גז דרום. מדובר בהסכם ששוויו עשרות מיליוני שקלים בשנה, ולכן חשיבותו לצדדים הייתה רבה ביותר.

השופט גרשון גונטובניק הניח לצורך הדיון שיש לקבל את טענת נתג"ז, לפיה היא רשאית לחבר לרשת ההולכה גם צרכני גז טבעי הצורכים גז בלחץ נמוך, וזאת בניגוד לטענת גז דרום. השופט קבע שאם מניחים כי המחוקק הסמיך את מפעילת רשת ההולכה לחבר את חברת החשמל לרשת, ושלהסמכה זו יש עיגון גם ברישיון נתג"ז, הרי שסביר שיש לדבר סיבה ותכלית, וכוונתו היתה גם לאפשר את התנאים למימוש פעילות זו.

בית המשפט דחה את טענת גז דרום לפיה יש לקבל את הבקשה, משום שהקמת הצינור על קרקע שאינה של חברת חשמל (אלא על קרקע סמוכה של חברת קצצ"א) אינה חוקית מבחינת דיני התכנון והבטיחות. בית המשפט קבע כי במידה רבה מדובר בעניין מוקדם, משום שאין זה ברור לאילו הסכמות פרטניות יגיעו הגורמים הרלוונטיים: אילו זכויות ינתנו לחברת חשמל ביחס לקרקע עליה יעבור הצינור; מה תהיה מידת השליטה של חברת החשמל בקרקע; מה תהיה מידת הנגישות של גורמים מן החוץ אליה; מה תהיה מערכת היחסים המדויקת בינה לבין קצא"א, ובין השתיים לבין נתג"ז. בנוסף, בית המשפט קבע כי יתכן שהגורמים המסדירים יקבלו את עמדת גז דרום ויתכן שלא, אך צריך לתת להם את ההזדמנות להידרש לדברים לפני שבית המשפט נדרש להם.

בנוסף קבע בית המשפט כי הצו הזמני, אם יינתן, עלול יהיה לעכב את הפרויקט, שלוחות הזמנים למימושו הם מהירים יחסית, בהינתן היקפו הגדול של הפרויקט. בנוסף, סכום התביעה המבוקש הוא שולי לאור היקף הכספים שצפוי הפרויקט להניב, נתון המגדיל את חוסר הפרופורציה ועומד בעוכרי הבקשה.

בסיום פסק הדין ציין השופט כי לאור התוצאה אליה הגיע, הוא לא יתייחס לטענות נוספות שהעלו הצדדים ובין היתר ביחס לדיני המכרזים שכן חוקיות המכרז אינה עומדת לבחינה לפניו וכך גם הטענות של המבקשת בדבר חוסר התבונה שטמון במהלך מבחינת עלויותיו. "בית המשפט אינו בא בנעלי הרשויות ואינו בוחן את החוכמה שבהחלטותיהן אלא את ההיבטים המשפטיים. ממילא בכל הנוגע בבחינת הכדאיות הכלכלית, בהתאם להחלטת שר האוצר, יבחנו ההיבטים הכלכליים של הפרויקט בשלבים הראשונים שלו", כתב.

גז דרום חויבו בהוצאות משפט בהיקף 23,500 שקל. את נתג"ז יצגו בהליך עוה"ד רן שפרינצק, חן נאמן ודפנה תדמור ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. חברת חשמל יוצגה בידי עוה"ד רוני ליבסטר ודנה ברנס ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'. ואילו את גז דרום ייצגו עוה"ד רועי בלכר ואליאור כורם.