תקוות התרבות עברה לאמירויות

בישראל המוזיאונים עדיין סגורים והגלריות הפרטיות רק מתחילות להיפתח. אבל, בסוף השבוע האחרון נפתחה תערוכה ראשונה של אמנות ישראלית במקום אולי הכי מדובר השנה מחוץ לגבולות המדינה - איחוד האמירויות.

זו תערוכה של עבודות וידיאו המוצגת במסגרת יריד האמנות RAK, המתקיים זו השנה התשיעית ברציפות באמירות ראס אל חיימה (Ras Al Khaimah). על השידוך בין אמנות ישראלית עכשווית ליריד אמנות באמירויות אחראי האוצר העצמאי שרון תובל.

חול סופה והעץ של לורנס של אייל סגל צילום: אייל סגל

תובל, שנמצא כבר קרוב לחודש באמירויות (בין השאר, בגלל סגירת השמים בישראל), מספר בשיחה משם ש"לא ויתרו פה על תרבות לאורך תקופת המגפה. כל מי שמגיע ליריד מקבל זימון לבדיקת קורונה ביום שלפני, ורק מי ששלילי יכול להיכנס, כלפי שעות ביקור ספציפיות. זה רק מראה שאפשר להתנהל בצורה חכמה והגיונית וגם לשמור על התרבות פועלת, בלי פאניקה".

איך בכלל הגעת לאצור תערוכה באמירויות?

"הגעתי לפה לראשונה לפני כמה חודשים יחד עם בן הזוג שלי, שעוסק בבניית תדמית למדינות ועובד עם לשכות תיירות שונות, והתחלתי לנסות לייצר קשרים עם קרנות שעוסקות באמנות שיש להן פה תקציבים מטורפים. הצלחתי ליצור קשר עם המנכ"לית של קרן אל קסימי (בחסותו של השייח סעוד בין סאקר אל קסימי) שביקשה ממני להציע רעיון ליריד שמתקיים עכשיו, שהנושא המוביל שלו השנה הוא "תקווה". הכל קרה מאוד מהר, קיימתי כמה שיחות זום עם ההנהלה של הקרן, חקרתי קצת את הירידים המקומיים ושלחתי להם מבחר של כמה עבודות וידיאו שנראו לי רלבנטיות לבחירה. הם בחרו מתוכן ארבע עבודות של האמנים הישראלים שחר מרקוס, דנה לוי, אייל סגל ותמיר צדוק".

היריד, שיפעל במשך החודש הקרוב, מתקיים בכפר דייגים מהמאה ה־17, שהוכרז כאתר מורשת עולמי על ידי אונסקו. הכפר, אל ג'זירה אל חמרה, כולל 480 בתים עתיקים ששופצו, המהווים במה לתצוגות שונות ופעילות תרבות לאורך השנה. האמנות מוצגת בבתים השונים ובסמטאות הכפר העתיק. "הסתובבתי הרבה בעולם, ומעולם לא ראיתי כזה מקום שמציגים בו אמנות", מספר תובל, "ובכלל, יש באמירויות כמה אירועי אמנות עכשווית מאוד חשובים, הרבה קרנות שעוסקות בנושא והמון המון מוזיאונים, המרוכזים רובם באמירות שארג'ה - והכל חינם.

"בחודש מרץ בכל שנה מתקיים יריד 'ארט דובאי' שהוא יריד מסחרי חשוב, בדומה ל'ארט באזל' האירופי, וגם באבו דאבי מתקיימים ירידי אמנות. היריד שאני משתתף בו כרגע לא מסחרי, אבל הוא זוכה להמון סיקור ותשומת לב, וגם העובדה שלראשונה מוצגת בו תערוכה ישראלית כבר זוכה להרבה התעניינות, כולל ראיונות לגופי תקשורת מקומיים. ברור לי שזה יהווה פתח לעוד הרבה שיתופי פעולה".

מתוך העבודה "זרעים" של שחר מרקוס צילום: שחר מרקוס

העבודות המוצגות, מספר תובל, מבטאות כל אחת בדרכה את נושא התקווה. "העבודה של שחר מרקוס, 'זרעים' (2012), למשל, עוסקת בשתילת התקווה באדמה עצמה: בחיילים שגילו מוקשים במדבר ובמקומם הם שותלים זרעים. 'התעוררות' (2011) של דנה לוי היא עבודה שמתרחשת במחלקה לאטימולוגיה באחד המוזיאונים לטבע בפיטסבורג, שבו היא שותלת פרפרים חיים לצד הפרפרים המתים שבתצוגה המוזיאלית. דרך שיחות עם הרבה אנשים שקיימתי פה גיליתי שלישראל יש שם של מקום שמייצר אמנות מאוד מתקדמת ובועטת. יש פה סקרנות רבה כלפי ישראל והרבה צימאון לידע, ומבחינתי זו דרך לבנות גשר אמנותי בינם לבינינו".