הווריאנטים החדשים של QAnon כבר כאן, והם מסוכנים מתמיד

וכמו נגיף, ברגע שאתה חושב שפיתחת אמצעי התגוננות מוצלח, דוגמת חיסון או הפסד של הדמות המרכזית בקונספירציה בבחירות לנשיאות, מגיח וריאנט שמפיח בה חיים חדשים. לגבי QAnon, חשפתי בשבוע שעבר את הווריאנט הישראלי (והמדולל) שלה, בדמות תיאוריית קשר נטולת ביסוס שלפיה הבחירות הקרובות יזוייפו על ידי או בסיוע גורמים רבי עצמה כמו מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס או "השמאל". במקביל, מפתחת הקונספירציה כמה וריאנטים מסוכנים בארה"ב שיכולים להכין את הקרקע להתפרצות מחודשת.

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה מהדהד תיאוריות קונספירציה בטוויטר צילום: מוטי קמחי

במרכז תיאוריית QAnon עומדת התפיסה ההזויה שהעולם נשלט על ידי קבאל עוצמתי של דמוקרטים פדופילים עובדי שטן (הקלינטונים והאובמות הם שחקנים מרכזיים, וכך גם ג'ורג' סורוס, כי תיאוריות קשר מסתדרות מצוין עם אנטישמיות). דונלד טראמפ, בתפיסת עולם מעוותת זו, נחשב בעיני חסידי QAnon למשיח, מי שיציל את העולם מאותו קבאל באמצעות מעצרים המוניים והוצאות להורג – אירוע שמכונה "הסערה".

הפסד טראמפ בבחירות, לצד ההיעלמות הכמעט מוחלטת של Q, הדמות המרכזית בתיאוריה (משתמש אנונימי באתר הפורומים 8kun שטען שהוא בכיר בממשל ונהג לפרסם פוסטים קריפטיים שהיוו כר לניתוחים פורים בקרב חסידיו), בימים שלאחר הבחירות הוציאו את התנועה מאיזון. ואולם במהרה היא אימצה וריאנט חדש בדמות הטענות לזיופים בבחירות ואמונה שברגע האמת, ב-20 בינואר, טראמפ יוכיח שהבחירות זויפו, יכריז על משטר צבאי, יכלא או יוציא להורג את הדמוקרטים ועוזריהם, מביידן ומטה, ויחזור בגאון לבית הלבן. וריאנט זה, שחלקו שעוסק בזיופים נחת בישראל ביבוא ישיר מארה"ב, תדלק את התנועה בשבועות שאחרי נובמבר והיה עוצמתי מספיק על מנת לגייס המונים למהומות ב-6 בינואר.

הכישלון של המהומות לשנות את תוצאות הבחירות, ההשבעה של ביידן והיעלמות טראמפ מהבמה הציבורית ב-20 בינואר תיפקדו כמעין חיסון שהשמיד את הווריאנט הספציפי הזה. אבל תיאוריות קשר, כמו נגיפים, לא נעלמות בכזו קלות. עיתונאים וחוקרים שמסקרים את התנועה הבחינו מאז בהופעת וריאנטים חדשים, שעלולים להיות מסוכנים והרסניים יותר מהגרסאות המוקדמות יותר של QAnon.

יש כמה מחסידי הקורונה, כך נראה, שזכו לחיסון עמיד במיוחד. "יש קבוצה שאומרת, חכו רגע, מה קרה לסערה? איך זה שג'ו ביידן נשיא עכשיו", סיפר כתב "הוושינגטון פוסט", קרייג טימברג, שמסקר את QAnon, בראיון לתוכנית הרדיו Fresh Air של NPR בסוף ינואר. "ובהחלט יש בלבול, ובמקרים מסוימים כעס, בקרב אנשים שמרגישים שהוליכו אותם שולל. אנשים מרגישים שעבדו עליהם, ששחקו איתם, אנשים כועסים".

פרופ' ג'ן גולבק, מהקולג' ללימודי מידע באוניברסיטת מרילנד, שמתמתחה בחקר סוגיות כמו פרטיות ורשתות חברתיות, העריכה שהשבעת ביידן היתה רגע התעוררות משמעותי בעבור רבים בתנועת QAnon. "כשנשיאות טראמפ הסתיימה ללא המעצרים ההמוניים שנובאו, יסודות מערכת האמונה של QAnon עצמה התפוררו", היא כתבה בשבוע שעבר במאמר באתר The Wired. "כמה תומכים בולטים החלו להרחיק את עצמם מהתנועה. חברת הקונגרס מג'ורג'יה מרג'ורי טיילור גרין, תומכת גלויה ופעילה של QAnon, שאפילו ב-31 בינואר צייצה על 'פדופילים תומכי טראמפ', התנערה מאמונות אלו כמה ימים מאוחר יותר. כישלון הנבוא וראיות חיצוניות שסותרות את הנרטיב הפנימי מביאים אנשים לנטוש תיאוריות קונספירציה".

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ נואם בהפגנה בטרם הפריצה לקפיטול צילום: גטי

חלק מאנשים אלו היו פעילים מרכזיים שהפעילו בעבר אתרים שריכזו פעילות של QAnon, והורידו אותם מהרשת בעקבות ההתפקחות שחוו. במקביל, הפעולות הנרחבות של הרשתות החברתיות הגדולות, שהחלו בינואר לפעול בצורה נרחבת נגד חשבונות ומשתמשים שתמכו וקידמו את תיאוריית הקשר צמצמו משמעותית את הנוכחות שלה בחלקים המרכזיים של הרשת, וכתוצאה גם פגעו בריכוזיות היחסית שלה. "טוויטר ואחרים היו אגרסיביים מאוד בהורדת הפורומים האלו. יחסית קשה להרגיש מה קורה עכשיו בקהילת QAnon, כי הקהילה רוסקה למאות חתיכות שונות. פעם יכולת לחפש QAnon בטוויטר ומיד ידעת על מה אנשים חושבים. זה כבר לא המקרה", הסביר טימברג.

הרחקת תיאוריות קשר מפלטפורמות מרכזיות ושבירת הקשר המרכזי בין פעילים פוגעת ביעילותן בכמה רמות. היא מקשה על פעילים לתאם ביניהם, ויותר מכך פוגעת במנגנון ההפצה שלהן – מעין המקבילה המקוונת לסגר או ריחוק פיסי. זה לא יעזור למי שכבר נדבק בנגיף, אך יקשה משמעותית על הפצתו לאנשים אחרים. "הם איבדו את היכולת לדבר לאנשים כמו הדוד שלי, שעלול למצוא את הדברים האלו בפייסבוק", אמר טימברג. "מצד שני, הם הלכו לאפליקציות צ'ט מוצפנות כמו סיגנל וטלגרם. אין דרך לנטר את מה שקורה בפלטפורמת תקשורת שמוצפנת מקצה אל קצה, לא רק בעבור חוקרים ועיתונאים כמוני אלא גם בעבור ה-FBI (או, שזה ממש ממש קשה, ע"כ). הם עברו למקומות אפלים ושקטים יותר, שם הם יכולים לדבר ללא הפרעה".

בקרב אלו שכבר נדבקו בנגיף, ושהחיסון בדמות המציאות לא הספיק על מנת לבער את הנגע מקירבם, עלולים להתפתח וריאנטים חדשים, שיכולים להפוך לווקטור של התפשטות מחודשת. במקרה של QAnon זיהה טימברג שני וריאנטים מרכזיים. "יש את אלו שמאמינים שהסערה הגדולה עדיין תגיע באיזו שהיא צורה, למרות שביידן נשיא עכשיו", הוא אמר. "אני מניח שיש שתי גרסאות לזה. אחת היא שהנשיא טראמפ עדיין שולט בחשאי ומכווין אירועים ממאר-א-לאגו. השנייה היא שיש תאריך חדש, 4 במרץ, תאריך ההשבעה המקורי במדינה הזו ששונה בשנות ה-30, וכשה-4 במרץ יגיע דונלד טראמפ יופיע מחדש, יגיד 'הייתי נשיא כל הזמן. אני מתחיל את הכהונה השנייה'. ואז יגיעו המעצרים ההמוניים והסערה תתרחש. אז נראה מה קורה לקבוצה הזו שהתאריך הזה יגיע ויחלוף".

וריאנט זה אינו מדאיג במיוחד בשלב זה, כי ברור שתומכיו רק צפויים למפח נפש מתמשך. הווריאנט השני שזיהה טימברג, מנגד, מסתמן כמסוכן יותר: "יש קבוצה שסבורה שהחלקים המרכזיים של QAnon, לגבי פדופיליה ועבודת שטן, היו ועודם נכונים, אבל שדונלד טראמפ אולי לא היה המשיח שהם חשבו, והם נערכים למאבק ארוך יותר. מכל הקבוצות, זה מפחיד אותי כי הם מתחייבים מחדש לחלקים על המחרידים ביותר של הנבואות של Q".

גם אירועים אקטואליים עוזרים לפתח את הווריאנטים החדשים האלו. "יש חסידי QAnon שהחלו לחפש רמזים בפוסטים ישנים של Q ולחבר אותם לאירועים עדכניים", סיפרה גולבק. "לדוגמה, ב-15 בפברואר 2008, Q פרסם את המשפט 'השגיחו על המים' (Watch the Water). בשבועות האחרונים, כשקבוצת הרדיט WallStreetBets דחפה למעלה את מחיר מנייה גיימסטופ, תומך Q מצא הגדרה מילונית ל'מים' שכללה שימוש פיננסי שקשור לניפוח הערך של נכס. הדבר הצית דיון האם הפוסט המקורי של Q חזה את הפיאסקו של גיימסטופ".

החסידים שנותרו ל-QAnon הם עתה מחויבים יותר וקיצוניים יותר, ולכן נכונים למעשים משמעותיים יותר. "חוקרים אומרים במשך שבועות שאנשים שנשארים, אלו שהאמונה שלהם שרדה את ההשפעה של הנשיא ביידן, יהיו יותר מחויבים, יותר קונספירטיביים, והם גם יפעלו אקטיבית לגייס מקבוצות שנאה הארדקור כמו ניאו-נאצים ותומכי עליונות לבנה", אמר טימברג, "אני חושב שיש סכנה אמיתית שנראה קבוצה קטנה יותר, אבל יותר קנאית ואולי גם יותר רוויית שנאה, יותר חשאית אולי, שתהיה כוח בחיים הפוליטיים שלנו במשך שנים, ואולי גם תפנה לאלימות".

גולבק חוששת דווקא מתהליך הפוך, דומה לזה שבו הגוף אולי הביס נגיף והצליח שלא להידבק בווריאנטים שלו, אך מגיח מהמאבק כשהוא במצב חלש, ולכן פגיע יותר לנגיפים אחרים. "קבוצות קיצוניות כבר עובדות על מנת למלא את החלל באמצעות גיוס מאמיני QAnon למטרות שלהם", הזהירה גולבק. "בעבור חלק מתומכי Q, חיפוש נואש אחר משמעות הוא יותר מדי. רבים מהם מבינים ששיקרו להם. כשתומכים עוזבים את Q, לאן הם יפנו? יש כמה נתיבים אפשריים".

טראמפ הוא אחד מהם: "בשעה שרבים נוטשים את Q, הם לא בהכרח נוטשים את טראמפ. הוא יכול לזרוק להם חבל הצלה שלא כולל קבאל טורף תינוקות, אבל שמושך אותם עמוק יותר לתנועה פוליטית שבנויה סביב כת אישיות. בעיקר מכיוון שנחסם בפלטפורמות החברתיות, טראמפ שמר על שקט מאז ההתקוממות. אם הוא יחליט להפעיל מחדש את תומכיו, ייתכן שזה יהיה נתיב מושך בעבור חסידי Q לשעבר".

ואם טימברג הבחין בכך שחסידי QAnon פועלים לגייס תומכי עליונות לבנה, גולבק מזהה ניסיון דומה מהצד השני. "אנחנו כבר רואים קבוצות עליונות לבנה שפועלות לגייס תומכי QAnon שהתפכחו, ושמציעות להם דרך נטולת-השפלות לקבלה והקצנה", היא כתבה, "יש עכשיו סיכון אמיתי שתומכי QAnon יהכו לקיצונים יותר ויקדישו את האנרגיות שלהם לקבוצות קיצוניות שכאלו. בידוד או השפלה של חברי כת לא מוביל לעריקה. הרחקת תומכים מ-QAnon דורשת תוכנית יציאה, וטראמפ או קבוצות שמשמרים את הכבוד שלהם מציעים מטרה שתמלא חלק מהצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים שקהילת QAnon מילאה קודם לכן".

תומכי תיאוריית QAnon צילום: גטי אימג'ס

גולבק מציעה להגיע למאוכזבי QAnon באמצעות קבוצות שמרניות שפויות או בני משפחה וחברים, שיכולים לפנות לליבם, באמצעות אמפתיה. אבל היא עצמה מודעת לכך שלא יהיה זה פשוט לחסל את QAnon על הווריאנטים השונים שלה: "תומכי QAnon הניעו את המרד בקפיטול, ותיאוריית הקשר הסתננה לכל דרגי המפלגה הרפובליקנית. גם אם QAnon מתמוטטת, תומכיה לא ייעלמו איתה. הצעדים הבאים שלהם יעצבו את הפוליטיקה השמרנית לשנים הבאות".

בסוף השבוע העריכה "בלומברג" שיידרשו שבע שנים עד שאוכלוסיית העולם תגיע לרמת חסינות מספקת מהקורונה. זה שבע שנים שבהן הנגיף ימשיך להתפשט, להשתנות, לפתח וריאנטים, ושרק בסופן, אולי, יצליח העולם להדביר אותו. בדומה, QAnon היא נגיף שמשוחרר עכשיו בעולם, הדביק אוכלוסייה רחבה כבר ורק ממשיך להתפשט ולפתח ויריאנטים שמגלים עמידות לחיסון (הלא מאוד אפקטיבי) שהיה לנו. היא לא הולכת לשום מקום, וכמו שאנחנו לומדים לחיות עם הקורונה כך אנחנו צריכים להערך לחיים ארוכים לצד QAnon, ולפתח אמצעי התגוננות והכלה מגוונים על מנת למנוע התפרצות הרסנית שלה.