לראשונה מתחילת המשבר: ירידה ברכישות אונליין באתרים ישראליים
ירידה של יותר מ־10% בשימוש בכרטיסי אשראי וברכישות המקוונות בינואר בהשוואה לשנה שעברה, ומשיכות המזומן בינואר הן הנמוכות ביותר מאז מאי 2020. הנתונים מיוחסים לתחושת הייאוש מהסגר השלישי
הסגר השלישי גרם לירידה בהיקף הפעילות במשק: מנתוני שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המנהלת את מערכת התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל, עולה כי היקף השימוש בכרטיסי אשראי בינואר היה נמוך ב־11% לעומת ינואר אשתקד, ועמד על 27.6 מיליארד שקל. בהתחשב בכך שבשנה ממוצעת היקף השימוש בכרטיסי אשראי צומח ב־8%-6%, הרי שמדובר בירידה ריאלית של 18%. אם משווים לנתונים מהסגרים הקודמים, בסגר הראשון, שהתאפיין גם בפאניקה, הירידה היתה חדה יותר ועמדה באפריל אשתקד על 38%, אולם נתוני הסגר השני היו טובים יותר מהשלישי, כשהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי ירד באוקטובר האחרון רק ב־7%.
- גידול של מאות אחוזים ברכישות אונליין בתקופת משבר הקורונה
- הקניונים הזניקו את ההלבשה: היקף הרכישות באשראי קפץ השבוע ב-30%
- הקונים הסתערו - ורכישות הבגדים בכרטיסי אשראי זינקו ב-60% בשבוע האחרון
עוד עולה מהנתונים כי גם רכישות האונליין רשמו ירידה בינואר, ועמדו על 18.2 מיליארד שקל, ירידה של 11.4% לעומת ינואר אשתקד. זה נתון מפתיע שכן רכישות האונליין דווקא רשמו צמיחה בשנה החולפת בעקבות הקורונה והמגבלות על המסחר הפיזי. ב־2020 עמדו רכישות האונליין על 198 מיליארד שקל, עלייה של קרוב ל־15% לעומת 2019. עסקים רבים שיפרו את יכולות המכירה המקוונת שלהם לאחר הסגר הראשון, ואוכלוסיות רבות, בהן מבוגרים, החלו לרכוש אונליין בשל הסגר. רכישות האונליין היוו ב־2020 57% מהעסקאות בכרטיסי אשראי לעומת 51% ב־2019 (הנתונים מתייחסים לרכישות באתרים ישראליים).
למרות זאת בינואר חלה דווקא ירידה. השאלה היא אם זו ירידה זמנית כתוצאה ממצב הרוח ותחושת הייאוש של הסגר השלישי, או סממן לירידה קבועה יותר בצריכה ובעומקו של המשבר הכלכלי. התמונה תתבהר רק בחודשים הקרובים. בכל אופן, הירידה ברכישות אונליין מתונה יחסית לעומת הרכישות הפיזיות, שצנחו בקרוב ל־28% לעומת ינואר אשתקד, בעקבות סגירת המסחר.
בחלוקה לענפים ענף ההלבשה וההנעלה ספג פגיעה קשה בינואר, עם ירידה של 51% בממוצע הרכישות היומי בכרטיסי אשראי. לשם השוואה, באוקטובר, שבו היה הסגר השני, עמדה הירידה על 39%. גם ענף מוצרי החשמל וכלי הבית ספג בינואר פגיעה חדה יותר לעומת הסגר הקודם, עם ירידה של 28% בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי לעומת ינואר אשתקד. לשם השוואה, בסגר השני עמדה הירידה על 6% בלבד, ובזמן הסגר הראשון נרשמה ירידה של 14%.
״ינואר, שכולו היה תחת סגר חלקי ומהודק, הביא לירידה בהוצאות של הישראלים בשל ההגבלות על התנועה ועל המשק וסגירת חנויות הרחוב, מרכזי הקניות והקניונים. עיקר הירידה היתה ברכישות פיזיות, אבל גם נרשמה ירידה ברכישות בעסקאות ללא הצגת כרטיס, דבר שלא קרה מאז הסגר הראשון והוא זה שהוביל לירידה כוללת בהוצאות של הישראלים", אמר מנכ"ל שב"א משה וולף.
הירידה בפעילות במשק מתבטאת גם בירידה במשיכות מזומן. היקף המשיכות מהכספומטים הבנקאיים עמד בינואר על 4.2 מיליארד שקל, ירידה של 7.9% לעומת ינואר אשתקד. היקף המשיכות בינואר האחרון הוא הנמוך ביותר מאז מאי 2020, החודש שבו המשק החל לצאת מהסגר הראשון.
על אף היקף המשיכות הנמוך יחסית, מדובר בירידה מתונה יותר לעומת הסגרים הקודמים: בסגר הראשון היקף משיכות המזומן צנח ב־38% לעומת התקופה המקבילה ב-2019, ובסגר השני ירד ב־8.1%. ״היקף השימוש במזומן צומצם בצורה משמעותית ונתוני המשיכות מהכספומטים חזרו לנתוני סוף הסגר הראשון, אף שבישראל, בשל סגירת מעברי הגבול, ישנם מאות אלפי ישראלים יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד״, אמר וולף.