פונים למיליארדרים: IBI תציע לראשונה בישראל שירותי ניהול נאמנות

בית ההשקעות IBI מקים בימים אלה יחידות ניהול עושר ראשונה בארץ בשיטת הנאמנות (Trust). 

לבית הההשקעות יש חברה בת בשם IBI Capital, המנוהלת על ידי טל דורי. מי שתנהל את פעילות הנאמנות היא החברה הבת שלה, IBI Trust IL, שתנוהל על ידי משה רוח. מדובר בחברת נאמנות שתעסוק בתכנון והעברה של הון משפחתי ועסקי בין הדורות. הרעיון הוא להקים ולנהל את הנאמנות בהתאם לחזון המשפחתי כפי שמגדיר מייסד הנאמנות. IBI Trust IL הוא הגוף המוסדי הראשון בארץ שמציע שירותי ניהול נאמנות המוקמת על פי חוק הנאמנות של ישראל, ללא תלות בנאמן יחיד, אלא כחלק מגוף מוסדי.

משה רוח צילום: יח"צ

ב-IBI מכוונים גבוה עם הפעילות החדשה ולוטשים עיניים למיליארדרים ולמולטי מיליונרים בישראל. שם מצפים שגורמים כגון מורי ארקין, שבעבר דווח שגייס מנהל השקעות שינהל את ה"פאמילי אופיס" הפרטי שלו, או משפחות כגון ורטהיימר ואחרות שההון שלהן מוערך במיליארדי שקלים רבים, יהפכו ללקוחות של השירות החדש בתחום הנאמנויות.

מנתוני דוח קרדיט סוויס שמובאים כאן לראשונה, בישראל חיים כיום 157,290 מיליונרים, במובן הדולרי של המילה. ההערכות הן שבארץ חיות מעל 50 משפחות מיליארדריות, שוב בדולרים, וישראל למעשה נמנית בין תשע המדינות המובילות בעולם במונחי צמיחת העושר למבוגר בשנים 2019-2018. עבור המשפחות האלה והמיליונרים המצטרפים עולה בעיה של ניהול עושר בגישה מקצועית, שלא כולל רק את ניהול הנכסים הפיננסיים עצמם, אלא גם התוויה של מדיניות משפחתית וקביעת כללים ואכיפתם. גם שיקולי מיסוי כבדי משקל נכללים בנושא הרגיש הזה.

מה הבעיה שאתם מבקשים לפתור?

משה רוח: "כיום מי שרוצה להעביר הון לדור הבא עושה את זה באמצעות צוואה. אבל היכולת מאוד מוגבלת להעברה בפעימה אחת את ההון למי שאתה רוצה. במקרים מורכבים יותר כגון כאלה שבהם לא מעבירים מחר בבוקר את כל הכסף לילד בן ה-18, או שההון מאפשר לדאוג ליותר מירושה חד פעמית, או מאפשר דאגה לנינים לחינוך ודיור, אין דרך לעשות את הדברים האלה. במשפחה הגרעינית של אבא, אמא שני ילדים זה אולי יותר פשוט, אבל כשרואים משפחה מורחבת רואים גם סכסוכים. הבנו שהיום רוצים לאפשר למשפחה להישאר שלמה ולקבל את השירותים האלה".

המיליארדרים לא חיכו לכם מן הסתם. מה הם עשו עד היום?

"מי שחיפש פתרונות נאלץ ללכת לחו"ל ולעבוד עם גופים זרים. אלא שהעלויות הן גבוהות, לא מדברים עברית, ויש רצון להשאיר את היכולת לעבוד מול גוף רציני שמדבר בעברית".

מהי הנאמנות הזו?

"הנאמנות או ה-Trust זהו מבנה משפטי ייעודי לכל משפחה. חברה ייעודית שמוקמת עבור המשפחה, כאשר בתוך אותו מבנה משפטי יש יכולת ליצוק לתוכו מורשת משפטית. הן מבחינה פיננסית ואפילו ערכית. אם למשפחה חשוב לתרום כל שנה לפילהרמונית – אז זו תהיה אחת מההוראות לנאמנות. או במקרים אחרים שכל ילד או כל נכד יקבל מימון להשכלה או דירה. המבנה הזה יוצר גמישות ביחס למה שקיים כיום".

טל דורי מוסיף: "חשוב לציין שהקמת חברה להצגת נכסי הנאמנות היא צעד שמוכר על ידי מס הכנסה. יש בכך הטבות מיסוי והטבות משפטיות. למשל מכירות נכסים בדרך של החרגה בתוך המסגרת המשפחתית תחת הנאמנות. זה צורך שנובע במשפחה בעלת הון של כמה עשרות מיליוני דולרים. יש כאן ניהול של עסק. יש נדל"ן, השקעה בחברות וצריך לנהל את המשפחה כמו שמנהלים חברה. אז יש מנהל לחברה הזאת, דירקטוריון והנאמן בעצם מוציא לפועל את החזון".

טל דורי צילום: יח"צ

במה ניהול נאמנות שונה משירותי פאמילי אופיס רגילים?

"משפחות עם הרבה הון, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים ומעלה, הלכו עד היום לעו"ד או לנאמנות בחו"ל. הפאמילי אופיס זה נדבך חשוב אבל זה רק נדבך אחד מתוך כלל האופרציות שנכללות בנאמנות. למשפחות כאלה יש לפעמים השקעות בקרנות גידור, החזקות בנדל"ן, פעילות מול בנקים בשוויץ, ארה"ב וכמובן בארץ. והפמילי אופיס מנהל לרוב את הנדבך הפיננסי אבל חשוב שיהיה גורם שיחבר את כל שאר הנקודות וזהו התפקיד של מנהל הנאמנות. הנאמן אחראי מעבר לתחום הניהול הפיננסי, הן על הצד המשפטי והמיסוי, והן על ניהול נכסי הנאמנות, העברת העושר ומימוש החזון של מייסד הנאמנות בצורה מיטבית. אנו רואים את הפמילי כשותף לטובת יישום חזון משפחתי ארוך טווח".

לנוכח גל ההנפקות את נתקלים בהייטקיסטים שצריכים את השירות?

"כן. יש המון כסף חדש כיום. אם פעם חשבו על נאמנות כמוסד אנכרוניסטי שאיזה ראש משפחה זקן מקים לפני מותו ודואג שהנכדים יוכלו ללמוד, אז כיום גם הסטארטאפיסט שעשה אקזיט בגיל 40 צריך לחשוב על הנאמנות ומהרבה סיבות. אחת מהן היא למשל מס ירושה. זה שאתה לא גר בארה"ב לא אומר שרשות המיסים האמריקאית, ה-IRS, לא תבוא ותדפוק על דלתך יום אחד".

"גם אדם בן 40 שעשה אקזיט יכול לעשות נאמנות מותנת. הוא יכול להקים מערך ככה שאם קורה לו משהו הנאמנות תיכנס לפעולה או לקבוע שהיא תתחיל לעבוד כשהוא מגיע לגיל 60. פעם היו הולכים לעורך דין אחד, אבל אתה לא יודע מה תוחלת החיים שלו ביחס אליך. בחו"ל זה נהוג כי הגופים שמקימים את הנאמנות הם גופים מוסדיים שקיימים מאות שנים כמו UBS או בנק רוטשילד ואחרים. לכן החשיבות הגדולה לעשות תחת גוף מוסדי עם תוחלת גבוהה יותר".

נתקלתם במקרה ספציפי בתחום האקזיטים?

"ממש לא מזמן נפגשתי עם בחור בן 42. הוא הולך לפגוש סכום של 100 מיליון דולר השנה. שאלתי אותו מה מטריד אותו. והוא אמר לי: אני לא יודע איך להתנהל עם 100 מיליון דולר. הכסף מגיע ואין לי מסורת של ניהול הון. אדם שיש לו חברה עם פעילות של 40-30 מיליון שקל, מבין שהוא צריך מערך ניהול. וכאן מדובר באדם שבבת אחת יקבל סכום מאוד גדול. הוא אומר לי: יש לי שלושה ילדים ואני מפחד ממה שיקרה להם. אני חושב שהכסף יעשה להם הפוך ממה שאני מאחל להם. אני רוצה שהם יחיו חיים נורמליים. ואני חרד מהיום שהם ידעו את היקף ההון שיש לנו".

"לאוכלוסיה היותר צעירה האתגר הראשון בכסף הגדול הוא אתגר של ניהול הכסף. והאתגר השני הוא איך שומרים על משפחה ולא מזיקים לה. אותו בחור אומר לי - מה אני עושה אם הילד עובר טסט ואומר לי אבא אני רוצה לקנות רכב ראשון במיליון שקל? באמצעות נאמנות אתה יכול לקבוע סט כללים שלא ניתן לשינוי. יש מעין חוקה למשפחה. פול גטי נהג להגיד שהוא רוצה שיהיה לילדים שלו מספיק כסף לעשות כל דבר שירצו, אבל לא יותר מדי כסף כדי שתהיה להם האפשרות לא לעשות כלום."

איך מיישמים את החוקה שנכתבת?

"לדוגמא נכד שפונה אלי שכשהוא מתחתן, ולפי הכללי הנאמנות הוא אמור לקבל דירה, אז הוא פונה אלי ואני אדאג לזה. הוא יודע שבנאמנות נגן על ההון המשפחתי. למשל במקרה ספיצפי שהיה בעת החתונה הנכד נדרש לחתום על הסכם ממון. זה נקבע משום שלא רצו לגרום לילד להתגרש כדי לקבל את הנכס. מצד שני היה חשוב למשפחה שיהיה דיור לנכדים. אבל אם הסבא היה מבקש ישירות מהנכד לחתום על הסכם ממון זה לא היה עובד. במקרה שיש קרן נאמנות, זו הדרך לקבלת הכספים. הדירה הופכת לחלק מהנאמנות והיא (הנאמנות) תרשום עליה הערת אזהרה בטאבו".