ביה"ד לעבודה: "בדרכי תחבולה, תנועת הצופים מנסה להסוות את התנגדותה להתארגנות העובדים"

בפסק דין חריף קבע אתמול (יום ג') בית הדין האזורי לעבודה בת"א כי תנועת הצופים פעלה בדרכים שונות "המנוגדות לדין לסיכול התארגנות עובדיה, תוך שהיא מנהלת במשך שנתיים ימים בחוסר תום לב מוחלט משא ומתן ללא כל כוונה אמיתית לכונן מערכת יחסי עבודה קיבוצית בתנועה, ותוך שהיא מנסה בדרכי תחבולה להסוות את התנגדותה הנחרצת להתארגנות". 

פסק הדין החלקי ניתן אתמול לאחר שההסתדרות, שהינה ארגון העובדים הגדול בישראל, טענה במסגרת הליך משפטי שחידשה אותו  נגד תנועת הצופים ביולי 2018, כי תנועת הצופים התנהלה מולה באי-חוקיות ובחוסר תום לב במשך שנתיים ימים, ובפעולותיה אלה הצליחה לרוקן מתוכן, להביא לגסיסתה האיטית ולבסוף לסיכולה המוחלט של התארגנותם הראשונית של עובדי התנועה.

מדובר בחידוש תביעה בסך 1.2 מיליון שקל, שהוגשה לביה"ד לעבודה בת"א ב-2019, כאשר המקורית הוגשה ביולי 2018 - בטענה לניסיונות אסורים של הנהלת התנועה לסכל את התארגנותם של כ-700 עובדים צעירים, מעל גיל 21, שהתאגדו ב-2017 בהסתדרות בניסיון לשפר את תנאי העסקתם.

מנגד, טענה תנועת הצופים המעסיקה כ-836 עובדים, כי דווקא ההסתדרות היא שהפרה את חובת תום הלב שהיתה מוטלת עליה, בכך שלא הודיעה לצופים כי איבדה את יציגותה בקרב עובדיה, ואף המשיכה לנהל משא ומתן קיבוצי עם התנועה אף שלא הייתה לה כשרות משפטית לכך.

עו"ד גיל בר טל צילום: באדיבות אגף הדוברות בהסתדרות

עוד נקבע בפסק הדין כי "בין היתר, מסרה תנועת הצופים להסתדרות ולבית-הדין - שלאורך השנתיים האלה קיים מספר דיונים ולמעשה ליווה את הצדדיים במשא ומתן – הסברים להתנהלותה או למחדליה בכול נקודת זמן במהלך אותם שנתיים, הסברים שבזמן אמת נראו לעיתים כסבירים והגיוניים, אך במבט לאחור, ונוכח הצטברות הפעולות ו'חיבור הנקודות' לתמונה ראייתית אחרת, הסתברו כניסיונות שלא צלחו לפזר מסך ערפל שמטרתו להסוות את הפעולות הלא חוקיות של הנהלת התנועה", קבע השופט דורי ספיבק. מנגד , נקבע בפסק הדין כי "לא מצאנו כי התנועה אכן התנכלה בצורה משמעותית ובלתי מידתית ביושבת ראש הוועד".

מפסק הדין החלקי עולה כי ההסתדרות עתרה לפסיקת פיצויים לדוגמא כנגד תנועת הצופים. בית הדין הגיע למסקנה שאין זה נכון לפסוק כבר עתה סעד כספי לטובת ההסתדרות ויש לאפשר לצדדיים להביא ראיות משלימות ולטעון טיעונים משלימים. מפסק הדין עולה כי תנועת הצופים טענה כי בשל משבר הקורונה הושפע באופן דרמטי מצבה הכלכלי, "באופן שהוביל אותה לסף קריסה ופגיעה דרמטית בפעילותה החינוכית הברורה", לשון פסק הדין.

מנגד, ההסתדרות כפרה בטענות אלו וטענה שגם בהינתן המשבר, מצבה הכלכלי של התנועה אינו רע, בהשוואה לתנועות נוער אחרות וכי משכורות מנכ"ל התנועה ובכירים נוספים בצופים הינן משכורות גבוהות מאוד". בסופו של דבר, זימן השופט את הצדדיים לדיון נוסף על מנת ולנסות לסיים הסכסוך בהסכמה.

עמדת המיעוט תמכה בתנועת הצופים

יש לציין כי אחד מנציגי הציבור במשפט, אסף וייס ציין בהחלטתו כי "אינני שותף למסקנה הקשה אליה הגיע כבוד השופט ספיבק, לפיה יש בראיות העומדות בפנינו כדי לקבוע, שתנועת הצופים פעלה באופן עקבי ומגמתי בניגוד לדין ובחוסר תום לב מוחלט בכל הקשור להתארגנות עובדיה". עוד קבע נציג הציבור בעמדת מיעוט כי "בטוחני כי תנועת הצופים נפגעה חמורות בהליך זה, וכך גם עובדיה. פרט להוצאות הקשורות לניהול ההליך המשפטי והמו"מ הממושך, נפגעו משמעותית גם יחסי העבודה, וגם תדמיתה בעיניי העובדים והורי החניכים. מן הראוי בנקודה זו לאחל לתנועה שתתגבר ותצא מחוזקת ממשבר זה וממשבר הקורונה, וש"אף על פי כן, נוע תנוע".

מהצופים נמסר: "אנו לומדים את פסק הדין ונתייחס בהמשך".

את ההסתדרות ייצגו סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי עו"ד מאיה צחור אבירם ועו"ד סיון רדיאן.

יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל אמר: "אני מברך על פסק הדין האמיץ המבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי למעסיק אסור בתכלית האיסור לפגוע בזכות החוקתית של עובדיו להתארגנות. ניסיונות מעסיקים להסתיר פעולות אלו באמצעות ניהול מו"מ פיקטיבי ובטענות מתוחכמות ומיתממות – ייחשפו וימוגרו על ידי ההסתדרות".