העליון: ביהמ"ש בקנדה לא יקבל חומרים ממחשבי חברת המודיעין העסקי Psy-Group
הבקשה לקבל החומרים ממחשבי החברה שקרסה היא במסגרת תביעות הדדית שהגישו שתי ענקיות פיננסים במחוז אונטריו. אחת מהן, ווסט פוינט, טענה שיריבתה, קסטליסט, הסתייעה ב- Psy-Group ובחברת המודיעין העסקי בלאק קיוב ואיש התקשורת עמנואל רוזן כדי לשתול אמירה אנטישמית בפיו של שופט קנדי. העליון על הבקשה: "מסע דייג, חשש לפגיעה בסודות מסחריים ובפרטיות צד ג'"
בית המשפט העליון דחה היום (ד') בקשת סיוע של בית המשפט בקנדה לקבלת חומרים ממחשבי חברת המודיעין העסקי הישראלית לשעבר Psy-Group (אינוופ) שקרסה.
הבקשה הוגשה במסגרת תביעות הענק ההדדיות על סך מאות מיליוני דולרים שמתנהלות בבית משפט במחוז אונטריו קנדה, בין שתי ענקיות פיננסים מצפון אמריקה – ווסט פייס (West Face) וקטליסט (Catalyst). סכסוך אשר חשף טפח משיטות העבודה של Psy-Group, חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב, ואיש התקשורת עמנואל רוזן.
- דיווח: בלאק קיוב תשלם לקשת הוצאות משפט בסך 350 אלף פאונד
- חברות קש ושיחות בזום: כך מסייעת בלאק קיוב לבני שטיינמץ בתביעת המיליארדים
בפסק דין שניתן היום על ידי הרכב של שלושה שופטי העליון נקבע כי בקשת הסיוע שהוגשה היא סוג של "מסע דייג", פוגעת בחיסיון ובפרטיות החלים בין היתר על מידע בהליכי חדלות פירעון, שלהם מחויבת המנהלת המיוחדת של Psy-Group, עו"ד חיות גרינברג. עוד צוין בפסק הדין שעל אף הרצון לסיוע הדדי בין המדינות, הבקשה שהוגשה רחבה יותר אף מהצו הקיצוני ביותר שניתן לתת בהליך אזרחי (צו אנטון פילר), המאפשר לצד להליך לתפוס מוצגים וראיות כאשר יש חשש שיושמדו או ייעלמו לצורך בירור האמת.
"אפילו מילות חיפוש מוסכמות לא נקבעו בצו", כתב השופט יצחק עמית בפסק הדין שעליו חתומים גם עופר גרוסקופף ודוד מינץ. "לאור עיסוקה של החברה במתן שירותי מודיעין עסקי, ברור כי המידע שנמצא במחשביה כולל מידע עסקי ומסחרי שחשיפתו עלולה לפגוע בצדדים שלישיים שאינם צד לדיון, הן בהיבט של פגיעה בפרטיות והן בהיבט של פגיעה בסודות מסחריים שלהם".
המטרה: להקליט אמירות אנטישמיות של השופט
הסכסוך בין ווסט פוינט לקטליסט מתנהל בקנדה מאז שנת 2014. שתי החברות הגישו הצעות רכש מתחרות עבור ספקית הסלולר הקנדית Wind Mobile. ווסט פוינט שהגישה הצעה על סך 300 מיליון דולר רכשה לבסוף את ספקית הסלולר אותה מכרה שנתיים לאחר מכן תמורת 1.6 מיליארד דולר.
בעקבות הזכייה פנתה קטליסט לבית המשפט הקנדי בטענה שווסט פוינט עשתה שימוש באמצעים לא כשרים כדי לזכות בהליך. ב-2016 פסק בית משפט באונטריו לטובת ווסט פוינט במקרה זה. בתביעת נגד שהגישה ווסט פוינס בדצמבר 2017, טענה החברה שמתחרתה קשרה קשר עם בלאק קיוב ואינוופ במטרה לפגוע במוניטין של התובעת ושל השופט הקנדי שפסק נגדה.
השופט פרנק ניובולד, כיום בדימוס, הפך לפי התביעה ליעד למבצע עוקץ של בלאק קיוב, שניסו להקליט אותו משמיע טענות אנטישמיות במטרה להראות כי הוא היה משוחד נגד שותף מנהל יהודי בקטליסט. תמלולים ערוכים של הקלטות של ניובולד שבוצעו על ידי בלאק קיוב הועברו לפי התביעה לעיתונאים בבלומברג, בסוכנות הידיעות AP, וב-National Post. יחד עם אשת יחסי ציבור מניו יורק, נשכרו שירותיו של העיתונאי הישראלי רוזן על מנת לשתול "כיסוי תקשורתי עוין" נגד השופט הקנדי, נטען בתביעה.
בין השאר נטען כי הנתבעים השתמשו במידע ובתוכן שיוצרו על ידי החברות הישראליות ועל ידי רוזן בהודעות לציבור, כתבות מקוונות, ציוצים וסרטוני וידיאו אותם פרסמו, ושנכלל מידע שהינו בגדר השמצה, לפי התביעה. פרסומים אלו הופיעו תחת שמות בדויים מטעם דמויות דוגמת "סמנת'ה בת'", "אלכס ווקר", "ג'ורדן בראון" וגם תחת שמו של השופט הקנדי.